איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    חסינות חבר הכנסת בישראל בגבול בין חופש הביטוי להסתה

    תקציר העבודה

    חסינות חבר הכנסת בישראל בגבול בין חופש הביטוי להסתה

    תוכן עניינים
    מבוא .................................................................................................................2
    1. מעמדו של חופש הביטוי בישראל 3
    1.1.מעמד הזכות לחופש הביטוי במערכת המשפט הישראלית 3
    1.2.הטעמים לזכות לחופש הביטוי 3
    1.3.היקף הזכות לחופש ביטוי 4
    1.4.ההגנה על חופש הביטוי - הגבלות 5
    2. זכויות חברי הכנסת, חופש הביטוי של חבר הכנסת וההגבלות החלות עליו 7
    2.2.הטעמים לחסינות המוענקת לחברי הכנסת 8
    2.3.ההגבלה על חופש הביטוי של חבר הכנסת 9
    3. המתח הנובע מהזכות לחופש ביטוי של חבר הכנסת לבין ההסתה לטרור ואלימות 11
    3.1.חופש הביטוי כגורם הסתה לטרור ו/או לאלימות 11
    3.2.כיצד נפתר המתח במסגרת הפסיקה הישראלית 12
    4. משפט משווה 15
    4.1.החסינות בארצות הברית 15
    4.2.החסינות באנגליה 15
    4.3.החסינות באיטליה 16
    4.4.החסינות בצרפת 16
    סיכום ומסקנות 17

    מבוא
    כלי העבודה המרכזי של חבר הכנסת במסגרת עבודתו היא הזכות לחופש ביטוי, אשר משתמשת על מנת להביע את עמדותיו הפוליטיות-מדיניות וכן כדי לייצג את ציבור בוחריו ללא חשש וללא מורא. עם זאת, העיסוק בזכות זו מעורר קושי מהותי, וזאת כאשר דבריו של חבר הכנסת גובלים בהסתה לאלימות ו/או לטרור. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף הן מפני שחבר הכנסת בישראל מייצג לעיתים דעות אשר נתפסות כמקוממות בעיני חלק מהחברה, והן בשל הקיטוב הפוליטי חברתי הקיים בחברה הישראלית. על כן, במאמר זה אבקש לבחון היכן עובר הגבול בין זכותו של חבר הכנסת לחופש ביטוי, לבין הסתה בחסות החסינות המוענקת לו, ומתי דברי חבר הכנסת חוצים קווים האדומים.
    העבודה תפתח בסקירה של הזכות לחופש ביטוי במערכת המשפט הישראלי. הסקירה תתמקד במעמדה של הזכות, הטעמים המונחים ביסודה, היקפה וכן מידת ההגנה לה היא זוכה. בשלב השני אציג את החסינות העומדת לחבר הכנסת, לה קיים קשר בלתי אמצעי אל זכותו של חבר הכנסת לביטוי. כמו כן, ייבחנו הטעמים המהותיים אשר עומדים ביסוד החסינות, טעמים אשר מגבירים את הצורך לשמור על זכותו של חבר הכנסת לביטוי, מה שלמעשה מהווה נדבך נוסף בקושי שנוצר במהלך בחינת גבולות החסינות של חבר הכנסת. כיוון שלמוסד החסינות "העניינית" יש קשר ישיר יותר לשאלת המחקר, עבודה זו תתמקד בעיקר בה.
    לאחר מכן ייבחן תפקידו של חופש הביטוי בהקשר של הסתה לאלימות ו/או לטרור, וכפועל יוצא המתח הנגרם מכך. לאחר מכן, תוצג דרך ההתמודדות של הפסיקה הישראלית עם הסוגיה הנדונה וזאת תוך סקירת המבחנים אשר גובשו לצורך זה. בשלב זה נראה כיצד בית המשפט העליון התמודד עם השאלה העולה במחקר במסגרת פרשת "בשארה". לבסוף, תוך התמקדות בחסינות "העניינית" אשר רלוונטית לחיבור זה, יבחנו הסדרי החסינות של חברי הפרלמנט הנהוגים בעולם.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: