איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    מחשבות אובדניות ואובדנות בקרב סטודנטיות ערביות והקשר עם משבר זהות

    מחיר: 350.00₪
    מספר מילים: 8680
    מספר מקורות: 52
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2021
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    מחשבות אובדניות ואובדנות בקרב סטודנטיות ערביות והקשר עם משבר זהות

    תוכן עניינים

    1. תקציר 2
    2. מבוא 3
    3. רקע תיאורטי 4
    3.1. תִּרְבּוּת (אקולטורציה) ומשבר זהות 5
    3.2. אובדנות 7
    3.3. אובדנות וניסיונות אובדנות בחברה הישראלית - מאפיינים 8
    3.4. אובדנות בחברה הערבית - מאפיינים 9
    3.5. גורמי סיכון לאובדנות 11
    3.5.1. דיכאון 11
    3.5.2. שימוש באלכוהול וסמים 12
    3.5.3. פגיעה מינית 12
    4. מטרות והשערות המחקר 13
    5. מתודולוגיה 14
    5.1. משתתפים 15
    5.2. כלי המחקר 16
    5.3. הליך המחקר 18
    6. ממצאים 19
    7. דיון ומסקנות 27
    8. ביבליוגרפיה 32

    1. תקציר
    המחקר הנוכחי בחן את שכיחות המחשבות האובדניות בקרב סטודנטיות ערביות, לצד זיהוי גורמי סיכון ייחודים (לחץ אקולטורטיבי ומשבר זהות) שיכולים להאיץ את הסיכון האובדני. במחקר הנוכחי השתתפו 1992 משתתפות, מהן 86.1% רווקות, ו-13.9% נשואות. 80.6% מכלל המשתתפות הן מוסלמיות בעוד שכ-12.4% נוצריות והשאר ממוצא דרוזי. כ-69.8% מכלל המשתתפות הן מסורתיות, כאשר 17.7% הן חילוניות והשאר דתיות.
    מניתוח נתוני המחקר עולה, כי שכיחות המשתתפות עם מחשבות אובדניות עמדו על 389 (20.9%). בנוסף נמצא כי שכיחות המשתתפות עם דיכאון עמד על 683 (43.7%). ניתוח ממצאי המחקר מעלה, כי נמצא קשר חיובי בין רמת הדיכאון המדווחת לבין קונפליקט לאומי-נפשי. בנוסף נמצא, כי למצב המשפחתי הייתה השפעה על הסיכון לאובדנות אצל בעלי מחשבות אובדניות. בנוסף נמצא, כי סטודנטיות בעלות מחשבות אובדניות דיווחו על סימפטומים גבוהים יותר של דיכאון בהשוואה לסטודנטיות ללא מחשבות אובדניות. מהמחקר עולה גם, כי סטודנטיות בעלות מחשבות אובדניות דיווחו על שימוש מוגבר באלכוהול. סטודנטיות שעברו הטרדה מינית לפני גיל 18 נמצאו כבעלות אחוז גבוה יותר למחשבות אובדניות, מאשר אחוז המשתתפות ללא מחשבות אובדניות. בנוסף נמצא, כי בקרב אלו שעברו הטרדה מינית נוכחית אחוז בעלי מחשבות אובדניות גבוה באופן משמעותי מאשר אחוז המשתתפות ללא מחשבות אובדניות. כלומר, הטרדה מינית הובילה לנטייה גוברת של מחשבות אובדניות. מהמחקר עולה גם, יחד עם זאת ממצאי המחקר מראים, כי לא נמצאה סיכון גבוה יותר לאובדנות כאשר דווח על קונפליקט לאומי נפשי גבוה.

    2. מבוא
    קבוצות מיעוט בישראל, ובמיוחד האוכלוסייה הערבית, עלולה להיות בסיכון גבוה לדיכאון וסיכון אובדני. בתוך קבוצת המיעוט ישנה תת קבוצה, והיא קבוצת הסטודנטיות הערביות שלומדות במוסדות להשכלה גבוה, שעלולה להיות אף יותר בסיכון גבוה לדיכאון וסיכון אובדני כתוצאה מהלחצים שמצטברים מהמעבר הדרמטי לחיים אקדמאיים חדשים והחשיפה הממושכת לתרבות הדומיננטית-היהודית במוסדות ההשכלה, מה שעלול לפתח אצלן התנהגויות בעלות הרס עצמי ואף אובדנות.
    במהלך התהליך האקולטורטיבי, רמות גבוהות של לחץ עלולים לגרום לרמות גבוהות של דיכאון ומחשבות אובדניות (Hovey & King, 1997). על פי מילר וקים (Miller & Kim, 2011), תהליך אקולטורטיבי הוא תהליך חברתי שמתאר מצב בו קבוצות אנושיות רוכשות ומסגלות לעצמן את התרבות והערכים של קבוצות אחרות שבדרך כלל הן הדומיננטיות כתוצאה ממגע ביניהן. מנקודת מבט פסיכולוגית, התהליך גורם לשינוי תרבותי במספר תחומי חיים כמו שפה, הזדהות אתנית, קוגניציה, הבעה רגשית והעדפות שיוך כתוצאה מחשיפה מתמדת לתרבות השנייה. המשמעות היא, שפרטים אשר חווים רמות גבוהות של לחץ מצטבר (אקולטורטיבי) עלולים להיות בסיכון גבוה לדיכאון ולמחשבות אובדניות. בנוס, מודלים שונים מאפשרים לזהות את אותם גורמים תרבותיים ופסיכולוגיים שיכולים להסביר את ההבדלים ברמת הדיכאון (גבוה לעומת נמוך) והמחשבות האובדניות, כך שנמצא שישנם גורמים שקשורים לתהליך האקולטורציה שיכולים לנבא בצורה טובה את רמת הדיכאון והמחשבות האובדניות (Hovey, 2000).
    התנהגות אובדנית מקיפה ספקטרום רחב מאוד של התנהגויות, הנע החל ממחשבות אובדניות, דרך איומי התאבדות וניסיונות התאבדות "קלים" ו"חמורים" ועד להתאבדות אשר בסופו של דבר מסתיימת במוות (וייסבלאי, 2011). אובדנות מוגדרת בספרות המחקרית כ-אקט שבו האדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה, והיא התוצאה הסופית של אינטראקציה מורכבת בין משתנים רבים ומגוונים, כולל דמוגרפיה, תכונות אישיות, תסמינים קליניים והפרעות, גורמים ביולוגיים, לחצים סביבתיים ועוד (Gvion et al., 2014). הימצאותן של מחשבות אובדניות בצורה שכיחה הוא מנבא טוב לניסיונות התאבדות בעתיד. ניסיונות התאבדות הינם הצעד המסוכן ביותר שעלול להוביל להתאבדות בעתיד והם מאופיינים ב; התנהגות יזומה על ידי האדם עצמו אשר לה פוטנציאל פגיעה עצמית, כוונה למוות ותוצאה לא קטלנית (Van Orden et al., 2010).
    הנתונים באשר לתופעת האובדנות בחברה הערבית אינם חד משמעיים, בעיקר מתוך ההבנה, כי מספר ניסיונות ההתאבדות בחברה הוא גדול הרבה יותר ממספר ההתאבדויות בפועל ובנוסף, לא כל המקרים בחברה הערבית, בין אם מדובר בניסיונות אובדנות או בין התאבדות בפועל, אכן מדווחים (שלג מי-עמי, 2010).
    בקרב נערות במגזר הערבי קיימת נטייה למחשבות אובדניות ולניסיונות התאבדות יותר מאשר בקרב נערים, בין השאר בגלל היותן כפופות לעולם הגברי, המגביל את צעדיהן. לנערה הערבייה יש לעתים תפקיד שולי בבחירת בן-זוגה. כיוון שכך, במקרים כאלה היא כפופה למרותו של גבר – אביה, אחיה, או בעלה, לאחר נישואיה (שלג מי-עמי, 2010). לצד הגורמים התרבותיים הערביים, ישנם עוד גורמים העלולים להוביל לנטייה להתאבדות. כך למשל דיכאון המאופיין בחוסר תקווה, מחשבה אובדנית קשה ופורצת דרך, הוא תורם משמעותי להתנהגות אובדנית (Brent & Birmaher, 2002). גורם נוסף שעלול להוביל לתחושת אובדנות, הוא פגיעה מינית.
    מטרתו העיקרית של מחקר זה הינה לבחון את שכיחות המחשבות האובדניות בקרב סטודנטיות ערביות, לצד זיהוי גורמי סיכון ייחודים (לחץ אקולטורטיבי ומשבר זהות, דיכאון וכודמה) שיכולים להאיץ את הסיכון האובדני. בנוסף, לאור הקשר החזק שידוע בספרות המחקרית והוצג קודם לכן, נכון יהיה לבחון בנוסף האם דיכאון הינו אחד מהמרכיבים המתווכים בין משבר הזהות והתנהגות אובדנית.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: