איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    ממ"ן 12 יסודות המחקר הכמותי א'

    מחיר: 75.00₪
    מספר מילים: 1099
    מספר מקורות: -
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2021
    שם הקורס: יסודות המחקר הכמותי א'
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    סוג העבודה: ממ"ן (מטלת מנחה)
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    תשובות לשאלות:

    1) קבוצת חוקרים החליטה לבחון אצל בני נוער ישראלים (גילאי ,12-18 ), האם שימוש נרחב יותר ברשתות חברתיות קשור לרמות גבוהות יותר של דכאון. לשם כך העבירו החוקרים סקר ל1,345- בני נוער מרחבי הארץ. הסקר כלל שאלון שמטרתו למדוד את היקף השימוש ברשתות החברתיות (המשתתפים נתבקשו לדווח על כמות הדקות הממוצעות ביום בהן הם משתמשים ברשתות החברתיות,) ושאלון דיווח עצמי אשר מודד את תסמיני הדכאון שהאדם חווה (ציון הדכאון חושב באמצעות כמות התסמינים שדווחו, ויכול לנוע בין 0 ל10- תסמינים.)
    א. קבעו מה הם המשתנים במחקר (הבלתי תלוי והתלוי) ברמה התיאורטית וברמה האופרציונלית (תצפיתית.)
    ב. קבעו והסבירו מה סולם המדידה (שמי, סדר, רווח או מנה) של כל אחד ממשתני המחקר.
    ג. על-מנת לבחון את טיב שאלון הדכאון בו החוקרים השתמשו, לפני המחקר הם העבירו למדגם של 120 נערים ונערות פעמיים, בהפרש של יומיים. החוקרים חישבו את המתאם (קשר) בין ציוני השאלון בשתי ההעברות. החוקרים מצאו קשר חזק יחסית של .0.82 האם החוקרים בחנו תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבירו.
    ד. בנוסף, החוקרים רצו להראות ששאלון הדכאון מודד אך ורק דכאון ולא חרדה. מה רוצים החוקרים להראות – תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הציעו לחוקרים כיצד הם יכולים להראות ששאלון הדכאון מודד אך ורק דכאון ולא חרדה
    ה. בחינת טיב שאלון הדכאון העלתה שיש לו תוקף נמוך. מה המשמעות של ממצא זה לגבי מהימנותו של השאלון? האם היא בהכרח נמוכה? הסבירו

    2) חוקרת מעוניינת לבחון אצל סטודנטים ישראלים, אם יש קשר בין כמות הפוסטים שמשתמשי רשתות חברתיות מעלים לרשת, לבין ההערכה העצמית שלהם. היא משערת כי סטודנטים בעלי הערכה עצמית נמוכה יותר מעלים יותר פוסטים, וההפך. לשם כך היא בוחרת להשתמש בסקר. החוקרת למזכירויות כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, וביקשה את כתובת האי-מייל של כל הסטודנטים הרשומים לתואר ראשון (בסה"כ כ100- אלף סטודנטים.) מתוך כל רשימה, החוקרת הגרילה כל סטודנט עשירי, ואליהם שלחה את השאלון לכתובת האי-מייל הסטודנטיאלית שלהם. בסך הכל 6,430 סטודנטים החזירו את השאלון מלא לחוקרת.
    א. באיזה סוג של שיטת איסוף נתונים השתמשה החוקרת (פנים אל פנים / טלפוני / דואר / מייל?). ציינו והסבירו יתרון וחסרון משמעותיים בשיטה זו.
    ב. הסבירו מה הן טעויות היעדר תצפית (כיסוי, דגימה, אי-השבה.) לגבי כל אחת, הסבירו כיצד היא יכולה להתבטא במחקר הנוכחי.
    ג. הסבירו מה הן טעויות תצפית. תנו דוגמא לטעות תצפית הרלוונטית במחקר שתואר לעיל.
    ד. הציעו לחוקרת מערך סקר שיאפשר לה לבסס קשר סיבתי בין המשתנים במחקר; באיזה מערך סקר היא יכולה להשתמש, וכיצד מערך זה עונה על התנאים שבהם יש לעמוד כדי להסיק על סיבתיות?
    ה. כמות הפוסטים שהעלו המשתתפים ברשתות החברתיות נמדדה באמצעות הסולם הבא: 0 " לא מעלה פוסטים בכלל," 1 "מעלה מעט פוסטים," 2 "מעלה הרבה פוסטים." מה סולם המדידה של המשתנה (שמי, סדר, רווח, מנה?). האם עלולה להיות קיימת
    הטיה כלשהי בתשובות? הסבירו, וציינו כיצד ניתן לפתור הטיה שכזו.

    3) לפניכם רשימה של 5 מושגים. הגדירו כל אחד מהמושגים בפסקה קצרה (בהגדרות הסתמכו על חומר הקריאה, אך השתמשו במילים שלכם):
    א. אפקט ההילה

    ב. מהימנות כעקיבות פנימית

    ג. שאלת ישירה לעומת שאלת השלכה

    ד. תוקף מבנה

    ה. רצייה חברתית

    חיפוש מתקדם


    חפש ב:

      

    דילוג לתוכן