איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    פתרון ממ"ן 12 יהודי צפון אפריקה, ציון 95!

    תחום / תואר:
    מחיר: 88.00₪
    מספר מילים: 3023
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2022
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    סוג העבודה: ממ"ן (מטלת מנחה)
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    מטלת מנחה (ממ"ן) 12

    הקורס: – 10311יהודי צפון אפריקה במאה הי"ט-כ'
    חומר הלימוד למטלה:
    יחידה :3יוסף שטרית, מודרניות לאומית עברית מול מודרניות צרפתית: ההשכלה
    העברית בצפון אפריקה בסוף המאה הי"ט
    יחידה :4הגר הלל, הרפורמיזם הלאומי במבחן – העיתון ל'אווניר אילוסטרה',
    1936-1926 קזבלנקה
    מספר השאלות: 2משקל המטלה: 5נקודות
    סמסטר: 2022ב מועד אחרון להגשה: 22.04.2022

    מטרות הלימוד:
    א. הכרת ביטוייה ומאפייניה של ההשכלה היהודית בצפון אפריקה בכלל ובכל ארץ בנפרד.
    ב. הכרת הרפורמיזם הלאומי היהודי במרוקו כדגם של התמודדות עם תהליכי המודרניזציה.
    ג. הבנת השימוש בעיתון כמקור היסטורי.
    ד. הכרת האידיאולוגיה הרפורמיסטית של העיתון "העתיד המאויר".

    שאלה 1 (40 נקודות)

    קראו את היחידה השלישית מודרניות לאומית עברית מול מודרניות צרפתית: ההשכלה
    העברית בצפון אפריקה בסוף המאה הי"ט שכתב יוסף שטרית. שטרית בוחן את תופעת ההשכלה
    היהודית בצפון אפריקה בשלהי המאה ה- 19על רקע התמודדותם של היהודים באזור עם תהליכי
    המודרניזציה. ענו:
    מה היו עמדותיהם של המשכילים והתלבטויותיהם בסוגיית השינויים התרבותיים והמדיניים
    שהם היו ערים להם בקהילותיהם, ומה היו פרטי תכנית הפעולה האישית והקהילתית שהציעו?
    הסבירו והדגימו. הקפידו לציין מראי מקום לדבריכם על פי כללי הציטוט המקובלים.

    שאלה 2 (60 נקודות)

    קראו את היחידה הרביעית הרפורמיזם הלאומי במבחן – העיתון ל'אווניר אילוסטרה', קזבלנקה
    1936-1926שכתבה הגר הלל ואת המקורות ההיסטוריים הראשוניים להלן, וענו על השאלות
    לאחריהם.
    הקטעים מציגים את מטרותיו של כל עיתון, ובמילים אחרות את "תעודת הזהות" המוצהרת שלו.
    בקטע הראשון מובאים חלקים ממאמר מערכת שפורסם בל׳אוניון מרוקיין שפורסם ב- 4בפברואר
    – 1932דברי העורך ודבריו של וואליד ( ,)W. Oualidיהודי יליד אלג׳יריה שעקר לצרפת, שם מילא
    תפקידים בכירים באקדמיה הצרפתית ובמשרדים ממשלתיים ואף קיבל אותות כבוד מן הממשל
    הצרפתי על שירותיו למולדת. קורותיו של וואליד, דמותו ואמונותיו מגלמים את השאיפות של
    "הרפורמיזם המערבי" בצפון-אפריקה, ואין פלא שהתבקש לשאת את דברי הברכה לעיתון.
    הקטע השני מציג חלקים מהצהרת הכוונות של ל׳אווניר אילוסטרה, שפורסמו ב- 9וב- 30בינואר
    .1930קראו:
    .1ל׳אוניון מרוקיין, מאמר המערכת, :1932
    מדבר העורך:
    עיתון זה נוסד על-ידי קבוצת אישים יהודים צרפתים ומרוקנים, שתכניתם העיקרית היא לבטא
    את השאיפות של האוכלוסייה היהודית באימפריה השריפית. .[]..
    יש לומר שהחיפוש אחר הקידמה ייעשה במסגרת ההשפעה הצרפתית מפני שיהדות מרוקו לא
    מעלה על דעתה ללכת בנתיב אחר מזה של יהדות אלג׳יריה או תוניסיה הנמצאת בחסותה
    הנדיבה של צרפת. כל דרך או נטייה אחרת תהיה טעות. .[]..
    .[].. [כדי להשיג את הקידמה עלינו להשקיע מאמצים בתחומי] החינוך. .[].. נתייחס באהדה לכל
    מה שיכול לתרום להתפתחות הפיזית של הנוער שלנו, המהווה תנאי ראשוני לבריאותם
    הרוחנית. היגיינה אישית. .[].. תנאי דיור []... הם הבסיס לכל קידמה. המלאח, [המגלם] מצוקה
    המונית, חייב להיעלם, ובמקומו יש לבנות שיכון נאות במחירים עממיים. .[]..
    לדואגים ללא הצדקה, נאמר: הירגעו. לפי השקפתנו, יהודי העובר תהליכים של שינוי ותחייה,
    אינו מוותר בכך על שורשיו ועל תכונותיו האתניות. .[].. ההתבוללות אינה ויתור אלא הסתגלות,
    המכבדת את העבר אך דואגת לעתיד. .[].. היא מהווה [תהליך] של העשרה שבסופו תימצא
    יציבות הרמונית בין שתי תרבויות המשלימות זו את זו.
    מדברי וואליד:
    אני שמח לברך על הופעתו של עיתון חדש .[].. המגשים רעיון יקר לי, ועונה על צורך חיוני. הוא
    מספק לחלק נכבד מן האוכלוסייה המרוקנית במה להשמעת קולם. .[].. אין זאת אומרת שאין
    עיתונים יהודיים במרוקו. ..[]. אך] הם בוחנים את הבעיות היהודיות במסגרת הכללית של יהדות
    העולם. .[].. [ובה בשעה] ניגשים לבעיות הגדולות של יהדות מרוקו באופן מקרי, כבדרך אגב
    [ומתייחסים אליהן] כאל עניין שולי.
    מהן [הבעיות של יהדות מרוקו – ה״ה?] כיצד מתייחסים אליהן יהודי מרוקו? מהן שאיפותיהם?
    האם מוצאים לכך ביטוי היום?
    יהודי מרוקו מהווים חלק מגוש יהודי צפון-אפריקה. אמת, היהודים האלג׳יראים אינם מהווים
    בו חלק נכבד מבחינה מספרית, ואף-על-פי-כן שאר יהודי צפון-אפריקה נושאים את עיניהם
    לעברם כאשר הם מבקשים לממש את שאיפותיהם האמיתיות.
    .[].. מרוקנים, אלג׳יראים או תוניסאים – יהודי צפון-אפריקה הם כולם מאותו גזע. .[..]
    האינטליגנציה שלהם מפותחת ביותר, צימאונם לידע – גדול. שאיפתם להפוך לצרפתים, אינה
    דבר חדש.
    .[].. טבעי הדבר שמצבם הנוכחי ועתידם יעסיקו אותם. שלוש בעיות עומדות במרכז עניינם:
    חינוך, צדק משפטי, אזרחות (.)nationality
    בית-הספר משמש עבורם מכשיר לאמנציפציה ולהתפתחות אינטלקטואלית. 12.000ילדים
    בקירוב, מתוך אוכלוסיה המונה 110.000יהודים במרוקו הצרפתית מבקרים בבתי- ספר של
    כי״ח, בבתי ספר פרנקו-יהודיים, 1בבתי-ספר אירופיים ובתיכון. .[].. טבעי אם כן שהם מודאגים
    ממעמד ההשכלה [בקרב שאר בני הקהילה] ]...[ שהיא עדיין דתית בעיקרה.
    הדיון בנושא הצדק המשפטי הוא ללא כל ספק עדין. .[].. אך אין אנו יכולים להתכחש לזכויות
    של אוכלוסיה הנמצאת בתהליך אירופיזציה מואץ ולמנוע ממנה קוד משפטי התואם את
    השקפותיה המשפטיות. [...] ודומה שהדבר הנכון ביותר הוא לתבוע להחיל עליה את המשפט
    הצרפתי בכל ענייניה המשפטיים.
    נוח עוד פחות להעלות את הבעיה של האזרחות, במדינה שבה כל הילידים הם נתיני הסולטאן,
    ואינם יכולים לרכוש, ללא אישורו, אזרחות אחרת, אפילו לא אזרחות צרפתית. .[].. אך היינו
    רוצים להצביע על כך .[].. שיש למעשה מדינה צפון-אפריקנית אחרת, בעלת מעמד פוליטי זהה
    לזה של מרוקו. .[].. [הכוונה לתוניסיה – ה״ה] שזה שמונה שנים, מאז החקיקה מן ה-20
    בדצמבר, ,1923יכולים ילידיה התוניסאיים לקבל באופן אישי את האזרחות הצרפתית. .[].
    2. ל׳אווניר אילוסטרה, מאמר המערכת, :1930
    ״האם קיימת בעיה יהודית במרוקו?״
    ]...[ כבר התרענו כאן על קיומה של השקפה צרה ושמרנית עד מאוד, המכתיבה את בחירתם של
    מנהיגי קהילתנו, ושכתוצאה ממנה מוחזק הציבור הרחב של אוכלוסייתנו במצב של נחיתות.
    אנחנו דרשנו שהשיפוט המוסלמי לא יחול על בני קהילתנו, או לפחות שלא יוטל עליהם ללא
    ערבויות. לבסוף תבענו בתי-ספר, כדי שילדינו לא ישוטטו ברחובות במקום ללמוד ולהתפתח
    מבחינה מוסרית ואינטלקטואלית.
    .[].. אכן, קיימת בעיה יהודית במרוקו. אך האשמה רובצת על כתפי המנהיגים היהודים שאינם
    ממלאים חובתם כלפי אחיהם, המוני העם היהודי. אתם [המנהיגים,] אם רוצים אתם בקידום
    אחיכם – אזי תנו יד לאלה שמשתדלים לחולל זאת. אם רוצים אתם בהתאזרחות המונית של
    בני הקהילה – הכינו אותם לכך, כדי שיוכלו לעמוד במשימה.
    הבעיה היהודית היא, אם כן, תוצאה של הזנחה, של אי-מילוי חובתכם. זוהי חוצאה של בטלנות,
    העדר מאמץ, התלהבות ומסירות. ]...[ מי שיפתור את המשבר היוכחי הם אותם אנשים נאורים
    שאינם מונעים על-ידי אינטרס אישי. .[].. אשר מסייעים להמון האומלל לצאת ממצוקתו,
    מלמדים את הנוער המשוטט מקצוע, מטפלים בחולים עניים, פעילים במפעל העזרה בלימודים
    ( ,)Aide Scolaireובמפעל התמיכה באמהות ( ,)Maternelleתורמים מכישוריהם לאגודות שונות,
    לבית-הספר המקצועי ולכל בתי-הספר שלנו. [כוונתנו ל]אותם אנשים, המעוניינים בקידמה
    ומאמינים בקידום המשאבים הטמונים בבני גזעם.
    .[].. היהדות המרוקנית מצאה את תיקונה ותחייתה במיזוגה עם התרבות והציוויליזציה
    הצרפתית, שלאורה אנו חיים. אך העיתון הוכיח בפעילותו ובכתביו הרבים שאידיאל זה אינו
    עומד בסתירה לאידיאל האחר [האידיאל הציוני – ה״ה].
    זכות קיומו של העיתון היא בכך, שהוא מזכיר לאחינו, יהודי מרוקו, את קיומו ונחיצותו של
    האידיאל האחר. לצדה של התרבות הצרפתית, המאפשרת לנו להפיק תועלת מציוויליזציה רבת
    שנים שעיצבה את צרפת של המאה ה- ,20קיימת תרבות יהודית. תרבות זו עוצבה וחושלה אף
    היא במשך דורות רבים. לפיכך, אין כל עילה לזנוח רעיו! אחד למען האחר, כאילו היתה סתירה
    בין השניים.
    .[].. אנחנו מוקירים ומהללים את הציונות. האין היא הוכחה ניצחת ואף הגשמה מופלאה של
    הערכים הייחודיים של היהדות?! ומה רע בכך ומה הסכנה לעולם, כשעם מדוכא ומושפל לוקח
    את גורלו בידיו, ועולה על דרך הקידמה אותה התוו המדינות הנאורות בעולם. אנחנו מציעים
    לאחינו במרוקו לראות בתחיית עמנו בציון דוגמה ומופת. אנו סבורים שאת אשר חוללו בני עמנו
    במו ידיהם במולדתם הקדומה, אחרי שנים כה רבות של שעבוד, יכולים אתם לחולל כאן במרוקו
    בעזרתה הנדיבה של צרפת הגדולה.

    השאלות:

    א. במלים שלכם, מה היו מטרותיו של כל עיתון?
    ב. מה הם קווי הדמיון והשוני בין מטרותיהם של שני העיתונים?
    הקפידו לציין מראה מקום לדבריכם על פי כללי הציטוט המקובלים.

    הממ"ן בדוק וכולל את הערות המנחה לצורך למידה

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: