גישתו של דוד בן-גוריון למקרא

תוכן עניינים

1.מבוא 2
2. סקירה ספרותית 4
2.1 דוד בן גוריון- רקע כללי 4
2.2 אופי החינוך מבית אב 5
2.3 השינוי בתפיסתו את הדת 6
2.4 אידיאולוגיה של בן גוריון בנושאים מדיניים 8
2.4.1 חזון פיתוח הנגב 8
2.4.2 הנהגת מדיניות כור ההיתוך 9
2.5. החלטותיו הפוליטיות של דוד בן גוריון כראש ממשלה 10
2.5.1 מפלגות דתיות-חרדיות והשותפות בין מפא"י לבינן 11
2.5.2 פעילותו הפוליטית לטובת ונגד הדת 12
2.6 שימוש בציטוטים מהתנ"ך בנאומיו 13
2.7 פרישתו מהחיים הציבוריים והמעבר לקיבוץ שדה בוקר 15
2.8 ביקורת נגד גישתו של בן גוריון 16
3. דיון וסיכום 18
4. ביבליוגרפיה 21

1.מבוא

"יהודי שנתחנך בגולה או בארץ חינוך מסורתי או לאומי, והוא עם יהדותו, דמויות המקרא וההיסטוריה היהודית מלוות אותו. הן מובלעות בדמו ובהשקפת עולמו ומשמשות לו מופת בדרך החיים, מדעת ושלא מדעת" (דוד בן- גוריון מתוך: כהן, 1974).
דוד בן- גוריון היה המנהיג אשר הכריז על הקמתה של מדינת ישראל לעם היהודי בשנת 1948 והיה ראש ממשלתה הראשון (גל וגודמן, 2005). הוא היה מבין שלושת המנהיגים, יחד עם וייצמן והרצל, אשר עיצבו את גורל העם היהודי והיה נושא הדגל של רעיון הציונות העובדת. הוא והאחרים ייצגו את השלב ההיסטורי החדש ואת המעבר מעולם מסורתי סגור למודרניות (117: צחור, 2007). בן- גוריון עמד בראש מפלגת מפא"י, שזכתה בעשור הראשון של מדינת ישראל לתמיכה ציבורית רחבה שהתבטאה במספר רב של מנדטים, מספר הגדול משמעותית ממספר המנדטים שקיבלו יריבותיה. הוא שימש כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל לאורך תקופה של כ-15 שנים, ובמרבית כהונותיו כיהן בכפל תפקידים (קם, 2012).
בשנת 1953 הודיע בן גוריון על התפטרותו, אך שמר על קשר עם מנהיגי המדינה ממפלגתו שהתייעצו עמו בנושאים רבים. שנתיים לאחר מכן שב בן גוריון לפוליטיקה והנהיג מחדש את מפלגתו עד שבשנת 1963, כאשר היה בן גוריון בן 77, פרש מתפקידו בראשות הממשלה ובעשר השנים שלאחר מכן כתב עשרה ספרים בנוסף לעשרים ספרים ואלפי מאמרים שחיבר עד אז (118: צחור, 2007).
לאורך חייו ראה בתנ"ך "המורשת הגדולה של רוח ישראל בתקופה המכרעת והקובעת בתולדותיו, מימי משה ועד עזרא". הוא טען כי על- מנת שתתקיים השכלה מדינית וצבאית יש צורך בידיעה מעמיקה של התנ"ך (366:כהן, 1974).
בעבודה זו אשתמש בכתבי עת ובספרים אשר נכתבו על דוד בן גוריון וגישתו למקרא ואתאר את קורות חייו של בן גוריון תוך התמקדות על יחסו לדת ועל השינוי שחל בגישתו במהלך השנים. כמו כן, ארחיב על פעילותו של דוד בן גוריון כמנהיג מדינת ישראל, מדיניות בה נקט בנושא יחסי דתיים וחילונים והדרך בה פעל על מנת לגשר בין הדת לציונות. לאחר מכן אתאר את הביקורת לה זכתה גישתו.
בהמשך לכך ארחיב את נושא המדיניות של "כור ההיתוך" שהנהיג ואנסה להסביר את אופן התייחסותו לדת, תוך התמקדות בהחלטותיו הפוליטיות בהיותו ראש ממשלה ושימושו המתמיד בציטוטים מתוך המקרא. בנוסף לכך, ארחיב את נושא ההתיישבות בנגב ואת חשיבותו של הנגב עבור בן גוריון, אשר ראה בהתיישבות יהודית בנגב ערך עליון ואף טען כי לא תתקיים תל- אביב ללא קיום והתיישבות יהודית בנגב. בנוסף לכך אתייחס לראייתו של בן- גוריון לנושא הנגב במקרא, ורצונו להחזיר עטרה ליושנה על- ידי כך.