השתלבות עולי ברית המועצות לשעבר בשוק העבודה הישראלי

השתלבות עולי ברית המועצות לשעבר בשוק העבודה הישראלי

מגיש:

תוכן עניינים

תקציר 2
1. מבוא 3
2. סקירה ספרותית 4
2.2.1. גלי העלייה מברית המועצות 5
2.2.2. מאפייני ההשכלה אצל העולים החדשים 6
2.2.3. מאפייני המקצועות של העולים 6
2.2.4. מאפייני שכר מעבודה של העולים 7
2.3. הקשיים בהשתלבות עולים בתעסוקה 8
2.4. השתלבות העולים מברית המועצות לשעבר בשוק העבודה 10
3. דיון וסיכום 13
4. ביבליוגרפיה 14

תקציר
עבודה זו עסקה בהשתלבות עולי ברית המועצות לשעבר בשוק העבודה הישראלי. החל משנת 1990, עלו לישראל למעלה ממיליון עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. עולים אלו הגיעו משכילים ונחושים להשתלב בחברה ובתעסוקה הישראלית. במהלך השנים חוו העולים לא מעט קשיי קליטה בתחום התעסוקה אולם הנתונים מראים כי בהשוואה לקהילות עולים אחרות ואף לישראלים הוותיקים, מצב התעסוקה של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר הוא טוב ביותר.
מהמחקר עולה, כי שיעור ההשתתפות של העולים בין השנים 2006 ל-2016 עלה באופן ניכר ועמד על 84.6% ו-90.1% בהתאמה. מחקרים נוספים מראים, כי קבוצות העולים מברית המועצות שעלתה בין השנים 1990-2007 הציגה בשנת 2011 את שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר מבין כל קבוצות העולים האחרות עם נתון מדהים של 95.3% מועסקים. באשר להשכלה, הרי שהעולים ממבינות ברית המועצות לשעבר הגיעו משכילים מאוד, בעיקר במקצועות ההנדסה והרפואה אולם המחקר הראה שבתחילה, רק כשליש מהם הצליח להשתלב במקצוע המקורי שלו ואילו כשני שליש נאלצו לעבוד במקצועות אחרים. גם בסוגיית השכר נמצא, כי רק בשנים האחרונות, הצטמצמו פערי השכר והם עומדים כיום באופן דומה לאלו של האוכלוסייה הוותיקה.

1. מבוא
מדינת ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בשיעור קליטת של מהגרים (מכונים אצלנו עולים) ביחס לגודל אוכלוסייתה (לשם, 1997; בתוך: דוברומיסלין, 2015). אמנם תהליך ההגירה לישראל הוא סוג של 'חזרה למולדת', אך ההטרוגניות האתנו-לאומית של המגיעים להתיישב בה בשלושת העשורים האחרונים מקנה לתהליך זה מאפיינים מובהקים של הגירה בין-לאומית )רייכמן, 2008; בתוך: דוברומיסלין, 2015). אחד המאפיינים האלו הוא הרצון של המהגרים לשפר את רמת חייהם ואת איכותם, כאשר על מנת להשיג זאת, על המהגר ללמוד את השפה המקומית, למצוא תעסוקה מתאימה וגם לעבור תהליך של טמיעה, מסוג זה או אחר, לתוך החברה החדשה (דוברומיסלין, 2015). שוק העבודה נחשב אחד המדדים החשובים לבדיקת השתלבותם החברתית כלכלית של העולים (זעירא, 2014). מחקרים שונים אף מצביעים על היתרונות הרבים של השתלבות מהגרים בשווקי העבודה בעיקר כמנוף חברתי וכללי (Brastberg, Raaum & Roed, 2014).
מאז התפרקותה של ברית המועצות לשעבר בשנת 1989 ונפילת מסך הברזל, למעלה ממיליון בני אדם עלו לישראל (ליברמן, 2018). עולים אלו שינוי באופן דרמטי את פניה של מדינת ישראל בעיקר כאשר רבים מהם הגיעו עם השכלה גבוהה תוך שהם משתלבים בחברה הישראלית שדשדשה באותה העת. עליה זו הייתה גם חלק מצמיחתה של תעשיית ההיי טק הישראלי במהלך שנות התשעים והיא מהווה כיום חלק בלתי נפרד מכל רבדי החיים.
העלייה הביאה לגידול במקורות ההכנסה והתעסוקה הצריכה מהמשק לייצר השקעה נוספת בבנייה ובמשרות במגזר הציבורי. יחד עם זאת, גל העלייה מדינות ברית המועצות לשעבר נתן כאמור מענה לחוסרים אקדמיים במשק שכלל בין היתר: מהנדסים, רופאים, מדעי הרוח, פיזיקה ועוד (בר, 2012). יחד עם זאת, העולים נאלצו להתמודד עם לא מעט קשיים ואתגרים קליטה שונים, חלק מהם הם גם בתחום התעסוקה. קשיי השתלבות של העולים בתעסוקה הם מגוונים וכוללים בין היתר: קושי בהבנת השפה, פערי תרבות ונהלים, התאקלמות איטית, תנאי קבלה ורישוי שונים, אטרקטיביות וניסיון תעסוקתי. בנוסף, קיים קושי בהשתלבות במגזרים הציבוריים וכן קושי בתעסוקה בהתאם להשכלה שנרכשה במדינת המוצא. עבודה זו עוסקת בהשתלבות עולי ברית המועצות לשעבר בשוק העבודה הישראלי.