התערבות בינלאומית בסכסוכים פנים מדינתיים

אוניברסיטת בן גוריון בנגב
התכנית האקדמית לקורס טיס
המחלקה לפוליטיקה וממשל

עבודת סמינר במסגרת הקורס
מלחמות אזרחים אחרי 1989

התערבות בינלאומית בסכסוכים פנים מדינתיים בתקופת פוסט המלחמה הקרה
מלחמת האזרחים ברואנדה ומלחמת האזרחים בסרביה

מנחה: ד"ר ירון סלמן


תוכן עניינים

מבוא ......................................................................................................................3
פרק א' - תיאוריה
יחסים בינלאומיים והתערבות הומניטרית – תיאוריות ......................................................8
ליברליזם – האדם הוא טוב מטבעו ...................................................................8
ריאליזם – רשעות ולא טוב לב .........................................................................10
ניאו-ריאליזם – החזק שורד ...........................................................................11
התערבות הומניטרית – האור גובר על החושך? ...................................................12
פרק ב' – מקרה הבוחן הרואנדי
רצח העם ברואנדה – השמש שקעה על "ארץ אלף הגבעות"................................................17
רפובליקת רואנדה 1890-1959 ........................................................................17
תחילתו של שינוי 1959-1973 .........................................................................18
זרעים של מלחמה 1973-1994 ........................................................................18
רצח עם –Genocide : אפריל – יוני 1994 .........................................................19
סופה של מלחמה ........................................................................................19
והעולם עמד מנגד – ההיבט הבינלאומי של רצח העם ברואנדה ..............................20
רצח העם ברואנדה – מציאות מול תיאוריה .......................................................22
פרק ג' – מקרה הבוחן הסרבי
מלחמת האזרחים בסרביה- אירופה? זה כבר סיפור אחר ..................................................23
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה – רקע היסטורי ..........................................23
מלחמות יוגוסלביה, סרביה וקוסובו – המאבק ...................................................24
סופה של מלחמה ........................................................................................25
לא עוד רואנדה – ההיבט הבינלאומי של מלחמת קוסובו ......................................25
מלחמת קוסבו – מציאות מול תיאוריה ............................................................26
פרק ד' – דיון ומסקנות
רואנדה וסרביה – דיכוטומיה?......................................................................27
סיכום ומסקנות ........................................................................................29
ביבליוגרפיה .........................................................................................................31
מבוא
“...foreign policy is a matter of costs and benefits, not theology.”
Fareed Zakaria, The Post-American World
משחר קיומם של היחסים הבינלאומיים, החל מהסכמי וסטפיליה (1648) והקמתה של מדינת הלאום הריבונית. דרך המערכת האירופית האימפריאליסטית בקולוניאליזם של המאה ה-19 והמערכת הרב קוטבית של המלחמה הקרה. ועד לעולם הגלובאלי והמודרני בו אנו חיים קיום, נפרשו מאות ואלפי תזות בשלל היבטים הנוגעים למדינות, ארגונים ומה שבניהם. הנרי בול בספרו "החברה האנרכית", מאפיין את המערכת הבינלאומית כמערכת בה היחסים בין המדינות מבוססים על אינטרסים בינלאומיים השואפים לשמר את מאזן הכוחות ולמגר הפרת איזון ואנרכיה לאור נורמות מוסכמות. היחסים מתאפיינים בכבוד הדדי ופעילות משותפת למען אותן מטרות. אך על סדר יומה של מדינה לא מונחת רק דיפלומטיה ומדיניות חוץ. מדיניות הפנים, הפערים החברתיים-כלכליים, שסעים פוליטיים ואתניים היו ונותרו בעיותיהן המרכזיות של מדינות. במקרה הטוב, אותן בעיות יסתיימו בדרכים פוליטיות. אך לעיתים, בעיות אלו עלולות להוביל אף למלחמת אזרחים.
אם כך עולה השאלה, מה יקרה כאשר שבשעה שבמדינה אחת שורר שקט, במדינה אחרת מתחוללת לחימה פנים מדינתית? האם "קהילת המדינות" של בול תפעל כקהילה, על מנת לפשר ולמגר תופעות של פגיעה בזכויות אדם במדינה אשר מתקיימת בה מלחמת אזרחים, להלן התערבות הומניטרית? או שמא כמו באמרתו של זכריה פריד שציינתי לעיל, ה"חברה האנרכית" כשמה כן היא, תישאר מושתתת על הרצון להשגתם של מטרות ואינטרסים מדיניים אישיים, והמדינות שחברות בה אינן ינקטו בפעולות פרקטיות גרידא, על מנת לעזור למדינה אחרת? ואם אלו יחליטו לפעול למען "השגת הטוב הכללי", האם זוהי באמת הסיבה?
חרף הדיון הענף בספרות ביחס לסוגיית ההתערבות ההומניטרית ביחסים הבינלאומיים, סוגיית המניעים להתערבות טרם נבחנה בהרחבה. בעבודה זו אדון בנושא ההתערבות של הקהילייה הבינלאומית בסכסוכים אלימים פנים-מדינתיים בתקופה שלאחר המלחמה הקרה.
בהתבוננות רוחבית על מלחמות האזרחים אחרי 1989 ניתן להבחין בין סוגים שונים של התערבויות בינלאומיות, היוצרים משערת רחבה המגדירה את אופייה של ההתערבות הבינלאומית. אך לא מספיק לבחון את אופי ההתערבות, אלא יש לבחון מה עומד מאחורי ההתערבויות הללו. רובן ככולן נבעו ממניעים שונים ומגוונים, אך אף לא אחת נבעה ממניעים שניתן להגדיר אותם כהגנה על הקוד האתי הבינלאומי.

לכן, בעבודתי אבקש לענות על השאלה מה עומד מאחורי השיקולים שמובילים להתערבויות חיצוניות של הקהילייה הבינלאומית במלחמות אזרחים?
טיב המניע של הקהילייה הבינלאומית להתערב במלחמות אזרחים אשר קורות במדינות אחרות הוא עודנו סוגיה רועשת וגועשת בחקר היחסים הבינלאומיים. לעניות דעתי שאלת המחקר חשובה משום שהיא תעזור לחשוף את פנייה האמתיות של המערכת הבינלאומית בהקשר תפישותיה את חיוניותה של מערכת בינלאומית הפועלת בצורה מאוחדת בשמם של נורמות וערכים אוניברסאליים. יתרה מכך, אני סבור כי מענה על השאלה, דרך בחינתם של מקרי בוחן טובים, יוכל לענות על שאלות רבות הנוגעות לאזורים רבים בעולם המוגדרים כמוכי מלחמות, ועל הסיבות לקיפוח הכלכלי, הפוליטי והחברתי של אותם אזורים בעולם, הנחשבים נכשלים בעיני החברה האנושית המערבית המודרנית.
כאמור, במקרי בוחן רבים של סכסוכים פנים-מדינתיים בתקופה שלאחר המלחמה הקרה ניתן לזהות אופי התערבות שונה בין סכסוך לסכסוך. החל מהתערבות דיפלומטית ועזרה באמצעים הומניטריים, דרך הפעלת סנקציות כלכליות וצבאיות וכלה בפעולה צבאית גרידא. גם במקרי הבוחן אותם אני חוקר, מלחמת האזרחים ברואנדה ומלחמת האזרחים בסרביה, ניתן לזהות אופי התערבות שונה. בחרתי במקרי הבוחן הללו עקב היכרותי עם אופי ההתערבות השונה בין השניים. אלו מציגים את שתי קצוות המשערת של סוגי ההתערבויות החיצוניות. להערכתי, השיקולים העומדים מאחוריהם שונים גם הם, ומגלמים בתוכם את התפישה הריאליסטית של המערכת הבינלאומית האנרכית. אני סבור כי אופי ההתערבות השונה בין המקרים נובע מההבדלים במניעים. החוסר במניע פוליטי של מדינות המערב באפריקה מתקשר קשר ישיר לקיפוח הכלכלי והחברתי שמאפיין את החברה באפריקה. קיפוח ששורשיו האוריינטליסטים נטועים עמוק בתקופה הקולוניאלית האירופית של תחילת המאה ה-20. זאת, בניגוד לאירופה שבה קיים מניע פוליטי ברור. החשש הכבד של הקהילייה הבינלאומית מהתדרדרות היבשת כולה עקב זליגת שאריות הקומוניזם למדינות המערביות המפותחות.
במחקרי אני אבקש לחקור את המניעים העומדים מאחורי ההתערבויות של הקהילייה הבינלאומית במלחמות האזרחים ברואנדה ובקרואטיה באמצעות מתודולוגיה איכותנית של ניתוח תכנים. כאמור, על סוגיית ההתערבות ההומניטרית ביחסים בינלאומיים קיים דיון ענף בספרות האקדמית.
באמצעות התבוננות על הליכי קבלת ההחלטות של מנהיגי מדינות המערב ועל אופי ההתערבות כפי שבא לידי ביטוי במלחמות ברואנדה וקרואטיה, כפי שתועדו בתקשורת, בפרוטוקולים ובספרות האקדמית, אני אוכל לענות על השאלה, מהם המניעים הפוליטיים העומדים מאחורי התערבותה של הקהילייה הבינלאומית באותם מלחמות?

בבסיס המחקר עומדות מספר תמות מרכזיות שנכתבו בעקבות חקר היחסים הבינלאומיים וסוגיית ההתערבות ההומניטרית בתוכם. תחילה אבקש לבחון לעומק את התפישה הליברלית והתפישה הריאליסטית בהקשר חקר המניעים להתערבות הומניטרית. שנית, אני אבקש לבחון את תולדותיה של ההתערבות ההומניטרית ביחסים הבינלאומיים.
ליברליזם - מייקל דויל במאמרו "Kant, Liberal Legacies, and Foreign Affairs" עומד על העקרונות של הליברליזם במדינה וביחסים הבינלאומיים. העקרונות המזוהים עם הליברליזם במדיניות הפנים והחוץ נשענים על חירות הפרט. והליברליזם אם כך, מציע שיפור החיים בעולם על ידי הרחבה מתמדת של השלום הקיים בין חברות ליברליות, ומדינות יפעלו ברוחו על מנת לתקן עוולות הנעשות לחירותם של אזרחים במדינות שונות, מתוקף חובתם להתערב. (Doyle, 1983)
ריאליזם וניאו ריאליזם – הנס מורגנטאו במאמרו "פוליטיקה בין האומות" עומד על העקרונות של הריאליזם בפוליטיקה הבינלאומית. לטענתו, עצם היות האדם שחקן במערכת פוליטית של יחסי עוצמה, נוצרת מחלוקת באשר למוסר שלו. מחלוקת הנובעת מהשימוש בעוצמה. לפי מורגנטאו, האדם יטה לחרוג מכללי האתיקה המקובלים בתוך המערכת הפוליטית, בכדי להשיג אינטרסים אישיים ולהצדיק את מטרתו הפוליטית. מתוך כך, תובע מורגנטאו מספר עקרונות בסייסים לריאליזם בפוליטיקה הבינלאומית. הוא טוען כי המדינות מטבען יונעו מאינטרסים הנמדדים במושגים של עוצמה במערכת הפוליטית העולמית. ולכן, לעקרונות מוסר אוניברסאליים אין מקום ביחסים בין מדינות. (מורגנטאו, 1968)
לעומתו, קנת' וולץ במאמרו "The Origins of War in Neorealist Theory" מבקש לבקר את הריאליזם ולעמוד על היבטים שנוספים לו מנקודת מבט ניאו-ריאליסטית. וולץ טוען כי המאפיין הבסיסי של המערכת הבינלאומית הוא אנרכיה. מערכת בה אין הבדל בין המדינות ולכן הן צריכות לספק את ביטחונן לעצמן ועל ידי כך לשרוד. הרצון להשיג עוצמה הוא צורך עבור המדינות ולכן התחרות על השגת האינטרס היא בלתי נמנעת. מכך נגזר כי היחסים בין המדינות יהיו רווים במתח ומקור הביטחון של אחד יהיה מקור הדאגה של האחר, משחק סכום אפס. אם כך, התערבות של מדינה אחת בסכסוך פנימי במדינה אחרת, ינבע מתוך הצורך להשגת אינטרס אישי בלבד. (Waltz, 1988).
התערבות הומניטרית – ג'ניפר וולש בספרה "Humanitarian Intervention and International Relations" , מבקשת לעמוד על עקרונות ההתערבות ההומניטרית ביחסים הבינלאומיים והבעיות שעולות מתוכה. הסוגיה המרכזית שעולה בנושא זה היא הזכות להתערב או החובה להתערב אל מול שאלת הריבונות של מדינה. התערבות למעשה פוגעת בריבונותה של מדינה על ידי נגיעה בענייניה הפנימיים.
על כן עולה השאלה, האם ריבונות המדינה היא מוחלטת או שמא יש מגבלה מוסרית שתחייב התערבות של הקהילייה הבינלאומית. התשובה לשאלה זו, עומדת גם היא מאחורי סוגיית המוסר. במוסר הבינלאומי בהתערבות הומניטרית ניתן להבחין בין שתי גישות למוסר : הרלטיביזם והריאליזם, כאשר כל גישה מנחה את מקבלי ההחלטות בצורה שונה. לבסוף, ההתערבות ההומניטרית במערכת הבינלאומית מוכתבת כאשר מדינות מחויבות, על סמך תפישת המוסר שלהן, להתערב על מנת למנוע שפיכות דמים בכל האמצעים העומדים לרשותן. התפישה המרכזית שגובשה תחת תחום זה קרויה תפישת "האחריות להגן המתבססות על האמונה בזכויות האדם וערכים אוניברסאליים, והיא יצרה נורמה חדשה של מחויבות להתערב. (Welsh, 2004)
ביחס לתיאוריות ולמחקרים הקיימים, מחקרי מבקש להסתכל על סוגיית ההתערבות ההומניטרית דרך עינו של הריאליזם על מנת לסלול דרך חדשה שתוביל למסקנות הנוגעות לתפישתן של מדינות המערב את מדינות העולם השלישי, כמו גם את חיוניותה של מערכת ערכים אוניברסאליים.
על מנת לבסס את טיעוני אבקש לחלק את מחקרי למספר פרקים. בפרק הראשון של המחקר אבקש לבצע סקירה תיאוריות של הפרדיגמות המרכזיות ביחסים הבינלאומיים, להרחיב על התיאוריה הנוגעת להתערבות הומניטרית ולהציג גישות שונות להתערבות בראי גישות המחקר הכלליות, ליברליזם וריאליזם. הפרק עבורי יהווה מודל תיאורטי עליו יתבסס הניתוח האמפירי בהמשך.
חלקו השני של המחקר יכלול את הניתוח האמפירי ובו אבקש לבצע ניתוח למקרי הבוחן אותם בחרתי, בהתבסס על המודלים התיאורטיים. בפרק השני והשלישי אבחן את מלחמת האזרחים ברואנדה ומלחמת האזרחים בקרואטיה בהתאמה. זאת תוך שאני מבצע ניתוח לתהליכים שקרו בקהילייה הבינלאומית סביב הפרשה. בנוסף אבקש לפרוט את סוגי התערבויות הבינלאומיות שהיו במקרים אלו, אם בכלל, ואת הסיבות להתערבות כפי שאלו מתועדות בספרות. בכדי להעניק לניתוח האמפירי בסיס תיאורטי יציב, את ניתוח מקרי הבוחן אבסס על המודלים התיאורטיים.
בפרק האחרון בעבודה, אבקש לסכם את הנקודות מן הניתוח שביצעתי במחקר ולדון בם. כך שלבסוף, אסיק מסקנות המכוונות לאישוש השערת המחקר, הנוגעות לשאלת המוסר או אינטרסים ביחסים הבינלאומיים.
כאמור, במחקר בנושא התערבות הומניטרית של מדינה אחת בסכסוך פנים מדינתי של מדינה אחרת קיים דיון ענף המתבסס על מספר תיאוריות בסיסיות ביחסים הבינלאומיים. אם כך, מהי תרומתו של המחקר שלי למדע?

ייחודו של המחקר שלי נובע ממטרתו. אין בכוונתי לעיין בספרות הרבה בכדי להגיע למסקנה אשר תענה של שאלת קיומו של המוסר והערכים ביחסים הבינלאומיים. שכן על שאלה זו קיים מחקר עתיק יומין. כוונתי היא שהמחקר יגע בהיבטים שונים של ההתערבות ההומניטרית הנסתרים מן העין. בכך, אוכל להוסיף נדבכים נוספים למחקר הקיים, הנוגעים גם למקומן של מדינות עולם שלישי במערכת הבינלאומית. בנוסף, מחקרי יציע זווית נוספת למחקר הקיים, ויוסיף טענות ועובדות שיתרמו למענה על שאלת המוסר או אינטרסים ביחסים הבינלאומיים. ניתן לומר שמתוך אמונה עיוורת, אני סבור כי מחקרי יביא להבנת ה"סאב-טקסט" של תיעוד הפרוטוקולים מרואנדה ומלחמות יוגוסלביה ויציף בפניי ובפניך הקורא, עובדות אשר יאששו את תחושותיי בנוגע לתפישות האוריינטליות של המערב המודרני.
בחירתי לעסוק בנושא זה דרך שאלה המחקר הנוכחית איננה בכדי. באופן אישי, אני מתעניין רבות בשאלת המוסר או אינטרסים המאפיינת את הקהילייה הבינלאומית. חקירת ההיבטים הנסתרים של היחסים הבינלאומיים, על ידי ירידה לעובי הקורה, ניסיון להבין ולגלות את הדברים שנאמרים בין השורות של ועדות ושיחות בינלאומיות, או בחדרי חדריהם של מנהיגי העולם, תצליח לענות עבורי על "השאלה הנצחית" אחת ולתמיד.