חוצפה ישראלית כגורם מקדם חדשנות עסקית: סקירת ספרות

תוכן עניינים

מבוא 3
חוצפה ישראלית – יש דבר כזה? 4
תכונות המאפיינות את החוצפה הישראלית 6
יזמות - רקע 8
יזמות, חדשנות, תרבות לאומית והקשר ל'חוצפה' 9
'חוצפה' כמקדמת עסקים 11
רשימת מקורות 12

מבוא
המילה העברית 'חוצפה' מוכרת בין היתר גם בשפות נוספות, והיא מייצגת תכונה נפוצה באופי הישראלי הקולקטיבי. מקורה של המילה הוא בספר דניאל שבתנ״ך [דניאל ב טו] ובהמשך היא מופיעה גם בתלמוד הבבלי. בעידן המודרני, נדדה המילה חוצפה גם ליידיש ומשתמשים שבה נעשה שימוש בלא מעט מילים באנגלית ובגרמנית. בשפות אלה משמעותה חיובית בדרך כלל, והיא מתארת תעוזה ואומץ לפעול מחוץ לקופסא. בישראל למילה 'חוצפה' יש בדרך כלל משמעות שלילית והיא מתארת התנהלות של אדם המבקש להשיג דבר תוך התעלמות מאחרים ומפגיעה בהם, התנהגות בוטה כלפי אחרים, כמו גם לגסות רוח.
הישראלי מאופיין כבעל גישה ייחודית כלפי כישלונות, עבודת צוות, שליחות, לקיחת סיכונים ויצירתיות אשר חוצה תחומים רבים. ולא מדובר בחוצפה אלא בהתנהגות נורמטיבית. כלומר, הישראלים לומדים שהדעתנות היא הנורמה המקובלת מבחינתם ושהאיפוק הוא גישה שעלולה להשאיר אותך מאחור, בעיקר כאשר אתה עוסק בתחומים דינמיים כמו מיזמי טכנולוגיה. בנוסף, מאופיינת התרבות הישראלית גם בגישה חסרת הרשמיות ולא מכופתרת לא מכופתרת, בסובלנות תרבותית בכל הנוגע ל"כישלונות בונים" או כישלונות המוגדרים "חכמים".
באופן כללי, מתייחסים החוקרים השונים גם למאפיינים אחרים של התרבות הישראלית, בין היתר בעניין של חוסר פורמאליות, רמה גבוהה של מעורבות אישית, נטייה של מנהלים להיות מעודכנים בקביעות לגבי שינויים, והתעסקות תכופה שלהם במשברים. בנוסף נטען, כי אין בתרבות הישראלית עידוד של תכנון שיטתי או תכנון לטווח ארוך של תהליכים, אולם כן יש בתרבות הישראלית דגש על עבודת צוות, ביקורת בונה, פתיחות וחוסר פרטיות.
קיימים שלושה כלים מרכזים שיכולים להוביל להצלחה: קשרים, מערך אלוהי (הכוונה לתזמון של המיזם) וכמובן חוצפה. ה'חוצפה', נקשרת במידה רבה גם להצלחה של ארגונים בסביבה העסקית. ארגונים עסקיים עושים שימוש בתכונות המשויכות ל'חוצפה' על מנת לקדם מיזוגים ורכישות. לתפיסתו, חוצפה אינה נחשבת כמצב שבו הפרט עומד מאחורי החלטה שנתקבלה מבלי שיביע את דעתו, אלא דווקא כאשר הוא עומד מאחורי האמונה או התפיסה שלו באשר למיזם העסקי.