איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    מיצוי זכויות ושיקום עבור שורדות זנות: ניתוח מקרה התערבות

    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    מיצוי זכויות ושיקום עבור שורדות זנות: ניתוח מקרה התערבות

    תוכן העניינים

    תקציר 2
    1. מבוא 3
    2. סקירת ספרות 5
    2.1. עמדות מערכת האכיפה, המשפט והרווחה כלפי העוסקים בזנות כחסמים לקבלת סיוע 5
    2.1.1. סטיגמה 5
    2.1.2. זנות כעבריינות 7
    2.1.3. אמהות בזנות 8
    2.1.4. אבחנה נפשית וטיפול 8
    2.2. אופני התערבות וסיוע 9
    2.2.1. התערבות חוקית 10
    2.2.2. שיקום נפשי 11
    2.2.3. שיקום פיזי 12
    2.3. מדיניות ופרקטיקה בישראל 12
    3. ההתערבות 15
    3.1. הפונה 15
    3.2. מהלך ההתערבות 15
    3.3. ניתוח המקרה ביחס לבסיס התיאורטי 17
    3.3.1. סטיגמה וזכאות לסיוע 17
    3.3.2. מסגרת תמיכה יציבה 19
    3.3.3. מערך סיוע ייעודי 20
    3.3.4. התבוננות 20
    4. דיון והמלצות 22
    מקורות 23

    תקציר
    זנות היא בעיה חברתית עתיקת יומין, הדיון בנזקיה לפרט ולחברה ובאפשרויות השיקום נמשך שנים רבות. אין ספור גופים וארגונים ברחבי העולם עוסקים בסיוע ליוצאים ממעגל הזנות, מתוך עמדות שונות כלפי הנושא וכלפי העוסקים בזנות, עמדות אלה קיימות גם אצל נציגי מערכות הרווחה, האכיפה והמשפט, משפיעות על הפעולות שהם נוקטים כלפי אנשים בזנות ולכן על היכולת של שורדי זנות להשתקם. במהלך העבודה אני מבקשת לתאר כיצד הסטיגמה החברתית, חוסר הקשר בין גורמי הסיוע השונים והיעדר תקצוב מספיק של מעט התוכניות הייעודיות שקיימות, מהווים חסם בפני שיקום מוצלח. מקרה ההתערבות המתואר מדגים כיצד כל אלה יחד מתמצים ליחס משפיל כלפי הפונה ולהיעדר הכרה ממסדית במצוקתה, ומונעים ממנה להתקדם בתהליך השיקום. לסיום, היות שאת הסטיגמה החברתית קשה לעקור, יש צורך בשינוי מדיניות שממוקד בסיוע לאנשים בזנות, מבחין בין מי שעודם עוסקים בזנות למי שמנסים באופן ראשוני להיחלץ ממנה ובעיקר מתוקצב באופן נאות.

    1. מבוא
    השאלה כיצד לחסל את תופעת הזנות בחברה וכיצד לסייע בצורה מוצלחת ליציאה ממעגל הזנות מעסיקה חוקרים רבים, הבודקים מה משפיע לחיוב ולשלילה על תהליך השיקום. בעבודתי אבחן כיצד העמדות של בעלי תפקידים האמונים על סיוע וטיפול ליוצאים ממעגל הזנות משפיעות על ההחלטות והפעולות שלהם.
    בסקירת הספרות בחרתי להתמקד בנושאים המרכזיים הנוגעים להיבטים תיאורטיים ופרקטים מישראל ומהעולם, כגון סטיגמה חברתית, תיוג עברייני, הדילמה של אמהות בזנות והאבחנה הנפשית שבדרך כלל מגיעה בשלבי השיקום, אם לא לפני. רוב המחקרים הרלוונטיים לנושא הסקירה נערכו בנוגע לנשים בזנות, הן אכן הרוב במעגל הזנות והסטיגמה החברתית לגביהן נובעת מכמה אלפי שנים של מסורות דתיות וחברתיות. עם זאת, החסמים המתוארים משפיעים ברובם גם על אוכלוסיות נוספות בזנות שאותן אזכיר, אך לא אתמקד בהן. מבין החסמים השונים שאציג, הנושא העיקרי הוא הסטיגמה החברתית והדרך בה היא מבנה את היחס ולכן את המשאבים שמוקצים לטובת הפונים לסיוע. לאורך הסקירה אדגיש כיצד סטיגמה, היא הגורם המשפיע על שאר ההיבטים ועד כמה היא מהווה חסם לשיקום בפני שורדות זנות. בעיה נוספת שאציג היא היעדר תוכנית סיוע מקיפה ליציאה ממעגל הזנות, הצורך לפנות בנפרד לקבלת תמיכות מרשויות שונות, או במקרה של ישראל, ההכרה מביטוח לאומי כתנאי לרוב אפשרויות הסיוע הכלכליות (Peled& Levin-Rotberg, 2013; אלמוג, 2015; גור, 2008). שוב, בכל שלב בדרך הסטיגמה עלולה להשפיע לרעה על הפונים לסיוע (Blakey & Gunn, 2018).
    לאחר מכן אסקור גם את אפשרויות הסיוע הקיימות בישראל, ובעיקר את היעדר התקצוב המספיק של התוכניות לסיוע ליציאה מהזנות והעובדה שהפונות לא מקבלות מענה שמותאם לבעיות המורכבות שלהן. אמנם קמו לאורך השנים ועדות שונות לטיפול בבעיה וישנה התוכנית הבין-משרדית לטיפול בנשים ובצעירות במעגל הזנות, אך למרות דיונים רבים ושלל דו"חות על פעילות התוכנית, נראה שלא נוצר מערך ייעודי לסיוע לשורדי זנות (יעב"ץ ומוסקוביץ, 2021).
    הפונה שאתאר בפרק ההתערבות היא אישה מבוגרת מרקע משפחתי קשה, לאחר שנים של מצוקה חומרית ונפשית ועיסוק בזנות השיקום שלה מצריך התערבות של כמה גופים במקביל. תיאור מקרה ההתערבות מדגים כיצד בשל היעדר מערך הסיוע הנ"ל ובשל חוויות משפילות הנובעות מהסטיגמה שחלק מנציגי הממסד מחזיקים בה, תהליך השיקום של הפונה הפך קשה יותר וריפה את ידיה. כפי שאסביר בהמשך, לא יכולנו להגשים מטרות גדולות יותר, לדוגמא שיקום הקשר עם חלק מבני המשפחה, משום שלא הצלחנו לעבור מעבר לשלב של סיוע בדיור או קצבה שמאפשרת קיום בסיסי והפונה התייאשה מהתהליך.
    לסיכום אציג את התובנות שלי מתוך מקרה התערבות ולאור הספרות שבחנתי, אנסה להעריך האם הייתי צריכה לפעול אחרת בנקודות מסוימות ואילו נקודות ראוי להדגיש בתהליך הטיפולי הבא. לסיום אני מציינת כמה דגשים שנראים לי חשובים ביותר ליצירת מערך שיקום יעיל בישראל, בראשם הגדרה של סל סיוע ייעודי רחב יותר מהקיים, והצורך לבחון את הגורמים שציינתי למעלה ואת השפעתם על כשלון הרשויות השונות בטיפול בבעיה.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: