איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    תעסוקה, השכלה ועוני אצל משפחות חד הוריות בפריפריה

    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    תעסוקה, השכלה ועוני אצל משפחות חד הוריות בפריפריה

    מגישות:
    תאריך הגשה:

    תוכן עניינים

    1. מבוא 2
    2. סקירת ספרות 3
    2.1. אימהות חד-הורית – רקע 3
    2.2. עוני ופריפריה 4
    2.2.1. עוני – הגדרה 4
    2.2.2. הפריפריה כמעודדת עוני 4
    2.3. אימהות חד הוריות ועוני 5
    2.4. השכלה בקרב אימהות חד-הוריות 6
    2.5. תעסוקה בקרב אימהות חד הוריות 7
    3. שיטה 9
    3.1. שיטת המחקר 9
    3.2. אוכלוסיית המחקר 9
    3.3. כלי המחקר 10
    3.4. הליך המחקר 10
    4. תוצאות 12
    5. דיון ומסקנות 15
    6. ביבליוגרפיה 18
    7. נספחים 20
    7.1. נספח א' – פרוטוקול ריאיון 20
    7.2. נספח ב' – ראיונות 21

    1. מבוא
    בעשורים האחרונים, חלו לא מעט שינויים במבנה המשפחה המסורתי, ממשפחה שבה יש שני הורים מפרנסים, למשפחה שבה יש הורה אחד, כאשר ברוב המקרים מדובר באם העומדת בראש המשפחה. אחד המאפיינים של המבנה המסורתי של המשפחה היה, שהגבר נחשב היה למפרנס העיקרי ואילו האישה הייתה עוסקת בעיקר בניהול התא המשפחתי והילדים ובמקרים מסוימים אף השתתפה בהכנסה המשפחתית (De Lange, Dronkers & Wolbers, 2014). העלייה בהיקף המשפחות החד-הוריות, הוביל למעשה למציאות חברתית-כלכלית חדשה שהמשמעויות שלה עוסקות בסוגיות של השכלה, תעסוקה ועוני.
    אימהות חד-הוריות, נחשבות לקבוצה המגדרית החלשה ביותר מבין כלל הקבוצות המגדריות, בעיקר מכיוון שהן מפרנסות יחידות במשק בית שיש בו ילדים ובגלל שהשכר הממוצע המשולם לנשים באופן כללי נמוך יחסית. מנגד, נטל רב מוטל על אימהות חד-הוריות בעיקר מכיוון שהן המטפלות העיקריות ולעיתים הבלעדיות של הילדים (Mandel & Semyonov, 2014). לכן, זה לא באמת מפתיע לראות, שחוסר ההשתלבות של נשים חד-הוריות למשל במעגל העבודה, עקב מחסור במערכת תמיכה, יוצר שיעורי העוני גבוהים יחסית והזדקקות לתמיכה של מערכות הרווחה.
    באופן כללי, שיעורי ההשתתפות של אימהות בישראל בשוק העבודה הם גבוהים (שטייר, 2011). בחינת מגמות התעסוקה מצביעה על כך ששיעור התעסוקה של האימהות החד-הוריות הולך וגדל במהלך השנים בדומה לאימהות הנשואות, אם כי שיעורי התעסוקה בקרבן גבוהים בהרבה (טולידנו ו-וסרשטיין, 2014). כאשר בוחנים את רמת ההשכלה של האימהות החד-הוריות , הרי שזו נמוכה יותר מזו של האימהות הנשואות, כאשר פערים גדולים יותר ניתן למצוא בקרב האימהות המוסלמיות (סבירסקי, קראוס, קונור-אטיאס והרבסט, 2002; בתוך: פלוג, קסיר ומידן, 2005). אם מחברים את כלל הנתונים: השכלה בעייתית, תעסוקה מוגבלת, רמות שכר נמוכות ובוחנים אל מול המגורים בפריפריה, הרי שאז אנו מקבלים מתכון מנצח לעוני. על-פי נתוני העוני של המוסד לביטוח הלאומי עולה, כי שיעור העוני של משפחות חד-הוריות עומד על קרוב ל-30% מסך המשפחות, למרות שרוב מוחלט של האימהות החד-הוריות כן עובדות בהיקף כזה או אחר. המשמעות היא, שמצב המשפחות החד-הוריות מבחינת כוח העבודה מציב אותן בעמדה נחותה בהרבה מזו של המשפחות האחרות (טולידנו ו-וסרשטיין, 2014).
    עבודה זו בודקת את ההשפעה של מיקום המגורים בפריפריה, על מצב התעסוקה, ההשכלה והעוני אצל אימהות חד-הורית.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: