אלמנטים יהודים ביצירות של מקס ליברמן ויוסף ישראלס וההשפעה ההדדית ביניהם

תוכן עניינים
מבוא 4
רקע תקופתי כללי 7
רקע תקופתי אמנותי 10
יוסף ישראלס: 1911-1824 15
מקס ליברמן : 1847 – 1935 19
ההשפעה ההדדית 22
סיכום 24
ביבליוגרפיה 25
נספחים 26

מבוא
אירופה בסוף המאה התשע-עשרה נכנסה לעידן שהכיל שינויים גדולים בכל תחומי החיים. האוכלוסייה ביבשת הייתה בעליה והכפילה עצמה יחסית למאה השמונה-עשרה. בתחום התעשייה והצרכנות היו שינויים משמעותיים שהשפיעו בצורה ניכרת על אורך החיים; הומצא מנוע הבערה הפנימי ששינה את פני התחבורה, המצאת התנור, המצאת הטלפון , מכשירי חשמל שונים, סגנון לבוש ודוגמאות נוספות. שינויים אלה קרו הודות למהפך משמעותי בתהליך הייצור, שהפך המוני וממוסחר.
השינויים בתחום התעשייה העלו את רמת החיים הכללית. אוכלוסיות שנשארו חלשות , הרגישו מקופחות והחלו לדרוש תנאי מחיה ושכר טובים יותר מהמעסיקים שלהם ומהמדינה שלהם. נפתחו שביתות רבות ברחבי אירופה שהשפיעו רבות על הכלכלה והתעשייה. תקופת הליברליזם הראתה סימני סיום, והסוציאליזם תפס מקום מרכזי יותר בשיטת הממשל. עד תקופה זו המדינות המובילות באירופה במרבית התחומים היו צרפת ובריטניה. שנת 1871 הייתה נקודת מפנה, כאשר נחתם הסכם שביתת הנשק בין צרפת לפרוסיה שסיים את המלחמה, ולאחר מכן הוקם הרייך השני בגרמניה המאוחדת על ידי הקנצלר אוטו פון ביסמרק. מנקודה זו גרמניה התפנתה לנושאים אחרים והחלה ליזום פיתוחים ושינויים בתחום התעשייה עד שהפכה במהרה למדינה המובילה באירופה. עלייה זו גרמה גם לחיכוך עם שאר מדינות אירופה.
בתחום האמנות היו גם כן שינויים גדולים באותה תקופה. בין השנים 1830 ל-1870 הזרם הדומיננטי באמנות היה הריאליזם. עד אז רוב האמנות ניסתה לייצר מראה מציאותי לסיטואציה דמיונית בה לא נכח האמן. הריאליזם לעומת זאת, שם דגש על ציור העכשווי והקיים. דוגמאות לדמויות מרכזיות בזרם הריאליסטי המוקדם היו ז'אן פרנסואה מייה וגוסטב קורבה. אמנים אלה הושפעו רבות מרמבראנט וכמו עד אותה תקופה, הם הציגו רבות דמויות כגון איכרים. הייחוד היה שהוצגו כבני אדם שכל אחד ייחודי ובעל אופי, וניתן לראות את רגשותיו וסבלו והוא מוצג כמו אדם שעומד מול הצופה.
באמצע שנות השישים של המאה התשע-עשרה החל זרם חדש בפריס – אימפרסיוניזם (בהתחלה הוא נקרא נטורליזם). האמנים הבולטים הראשונים היו אדגר דגה, קלוד מונה, פייר-אוגוסט רנואר ומקס ליברמן. הזרם אופיין על ידי צורה חדה ומהפכנית להתבונן על המציאות ברגע מסוים בזמן, ולהתרשם ממנה בלבד, ללא מתן סמלים ספרותיים/פוליטיים מורכבים. הדגש ניתן על דרך תפיסת המציאות, ופחות על התוכן שלה. הציורים היו יותר מופשטים ומעורפלים, הגבולות היטשטשו כתלות בשינויי תאורה ומזג אויר. בשנת 1892 פרשה קבוצה של אמנים ממינכן מוכרים מהזרם המרכזי הריאליסטי ויצרה מחנה חדש חלוצי. פרישה כזו של קבוצה מזרם מרכזי נקראת בשם Secession.
בשנות השמונים והתשעים של המאה התשע-עשרה נוסד זרם חדש בשם סימבוליזם, שאופיין בראיה נוקבל מאוד על העולם, מסתורית שמאתגרת את המחשבה. הציור הסימבולטי שואף להצגת תמצית הדברים שהאמן קלט מן המציאות. אין קווי דמיון ברורים המגדירים את הזרם, לכל אמן הייתה דרך מקורית להציג את הדרך האישית שלו בה תופס את מהות המציאות. מנהיגי הזרם היו פול גוגן ואמיל ברנר. המשך פיתוח הסימבוליזם הוליד את האקספרסיוניזם בתחילת המאה העשרים. האקספרסיוניזם היווה הקצנה נוספת לסימבוליזם, בו הופשט לגמרי הדימוי החזותי ופורק לגורמים תוך שימוש בצבעים עזים.
בשיח על אמנים יהודים בתקופה והשפעתם, ישנם שני אמנים מרכזיים אשר יהדותם היוותה נקודת עניין בעבודתם ובחייהם. הראשון הוא יוסף ישראלס (1911-1824) אשר נולד וגר בהולנד. השני הוא מקס ליברמן (1935-1847) אשר נולד בגרמניה ושהה בהולנד רבות. בין השניים היה קשר אישי הדוק לאורך השנים.
ישראלס, בן לחלפן כספים - קיבל את הכינוי המחמיא "רמבראנדט של המאה התשע-עשרה". הוא הושפע רבות מן הציור ההולנדי של המאה השבע-עשרה ומרמבראנדט בפרט. ניתן לראות קווי דמיון לרמבראנדט, כגון דרך השימוש באור וצל (דוגמא קלאסית הינה בציור "סופר סת''ם" של ישראלס משנת 1902). ישראלס מיעט להכניס תכנים יהודיים בעבודותיו, דבר שמעמיד בסימן שאלה את עצם הגדרתו כאמן יהודי. ישראלס מעולם לא התכחש לזהותו היהודית, אך עם זאת הוא לא ניהל אורך חיים יהודי רשמי. הזרם שמשויך לרוב לישראלס הוא הריאליזם. הוא הרבה לצייר את תושבי כפר הדייגים זאנדפוריט בהולנד. הוא היה חבר באסכולת האג, באסכולת ברביזון וקיבל הכרה אף ממלכת הולנד ומפורסמים רבים אחרים. לקראת סוף חיו, עם התפתחות האירועים ההיסטוריים נגד היהודים, חש זיקה מחודשת לשורשיו היהודיים, והדבר ניכר בעבודותיו שכללו יותר נושאים יהודיים .
מקס ליברמן היה בן למשפחה עמידה ומיוחסת מברלין. כבר בצעירותו גילה משיכה גדולה להולנד ולרובע היהודי באמסטרדאם בפרט. הוא נסע להולנד כל שנה משנת 1876 עד תחילת מלחמת העולם הראשונה. כמו ישראלס הוא קיבל השראה מן האמנות ההולנדית של המאה השבע-עשרה ושל רמבראנדט בפרט. הזרם שלרוב מאפיין את ליברמן הוא אימפרסיוניסטי, למרות שהוא התחיל מהזרם הריאליסטי. הוא היה ממקימי תנועת ה Secession של ברלין בשנת 1982. בתחילת המאה הקדיש חלק ניכר מזמנו לציור הרובע היהודי באמסטרדם. הוא קיבל הכרה רבה, דרך ביוגרפיה שנכתבה עליו, ותערוכת יחיד שהציג כבר בגיל חמישים ושבע.
ליברמן לא תמיד התקבל בעין יפה על ידי הקהילה האמנותית באירופה. בפריס הוא נתפס כגרמני, ולכן אמנים מסוימים סלדו ממנו (בגלל המלחמה שהייתה עם גרמניה). בגרמניה חלק סלדו ממנו מאחר והיה יהודי, ולפיכך נתפס על ידי הקהילה קודם כל כיהודי ורק אחר כך כגרמני. ליברמן סירב להתנצר או להסתיר את שורשיו היהודיים ומוצאו הגרמני. הוא סירב בתוקף להאמין שעצם היותו יהודי משפיעה או קובעת את אופי עבודותיו וטען שציוריו מדברים בשפה אוניברסלית.
ליברמן וישראלס היו ביחסי חברות קרובים מאוד עם הרבה נקודות השקה ביניהם. ישראלס היה המבוגר יותר וליברמן היה צעיר משמעותית והעריץ את ישראלס. הם נפגשו רבות במהלך חייהם וליברמן אף כתב טקסט שבחים על ישראלס שפורסם כדברי מבוא לספר יצירות של ישראלס בשנת 1944.