איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    השפעת הגיל, ההשכלה ותחושת המסוגלות על עמדות ותחושת ידע לגבי לקויות למידה בקרב מורים במגזר הערבי

    תקציר העבודה

    השפעת הגיל, ההשכלה ותחושת המסוגלות על עמדות ותחושת ידע לגבי לקויות למידה בקרב מורים במגזר הערבי

    תוכן עניינים
    מבוא 3
    רקע תיאורטי 4
    לקות למידה - הגדרה וסוגים 4
    ידע ומודעות מורים כלפי לקויות למידה 6
    עמדה 7
    מסוגלות עצמית 10
    מטרות המחקר 12
    השערות המחקר 12
    שיטת המחקר 13
    משתתפים 14
    המשתנים וכלי המחקר 14
    הליך איסוף הנתונים 15
    ממצאים 16
    דיון והמלצות 24
    סיכום 25
    ביבליוגרפיה 27
    נספח: שאלון המחקר לבחינת ידע, עמדות ומודעות מורים 33

    מבוא
    תלמידים עם לקויות למידה הם חלק בלתי נפרד מהחינוך הרגיל בבית הספר. לאור "חוק השילוב" משנת 1996 התחיל משרד החינוך להפעיל תכניות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. כתוצאה מכך מספרם של תלמידים עם לקויות למידה בכתות הרגילות עלה. מסקר שנערך בישראל, נמצא כי קבוצת התלמידים עם לקויות למידה היא הקבוצה הגדולה ביותר בקרב תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים, ומרביתם לומדים במסגרות חינוכיות רגילות (מרגלית, אפרתי ודנינו, 2002).
    ההשלכה של שילוב התלמידים הללו בכיתות הרגילות העמידה את המורים בפני קשיים שונים שעולים כתוצאה מהנסיבות הללו (סמילנסקי ופקטור, 1986), כלומר, בשל חוסר הידע של המורים והיעדר כלים מתאימים, עליהם להתמודד עם קשיים ובעיות שהם אינם ערוכים להם (קריספל, סימון ופריש, 2008; Heiman & Avissar, 2022).
    שילובם של תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל מחייב את המורה להיות בעל יכולת פדגוגת גבוהה, ידע ספציפי בתחום ההוראה, ובעל יכולת להקנות מיומנויות למידה וחשיבה ולצורך מערך העונה על צורכיהם האישיים של תלמידים עם לקויות למידה, ובעקבות זאת, נבחנו עמדותיהם של מורים בכיתות רגילות כלפי השילוב ואופן התמודדותם עם תלמידים משולבים לקויי למידה. מתוצאות מחקרים אלה עולה כי עמדות המורים, אופן תגובותיהם וציפיותיהם מהתלמידים משפיעים באופן ישיר על התנהגותם של התלמידים והסתגלותם החברתית והלימודית (Jackson & Salisbury, 1996; Crispel & Kasperski, 2021).
    קידום ההצלחה של התלמידים תלוי ביכולותיהם המקצועיות והאישיות להיענות לצרכים השונים והרבים בכיתה ההטרוגנית, וכן ביכולתם לתרום בצורה משמעותית להצלחתם של תלמידים לקויי למידה (מרגלית, 2014).
    החברה הערבית הישראלית מוגדרת כקבוצת מיעוט הומוגנית, המוגדרת כחברה מערבית מסורתית הנמצאת בתהליך של שינוי (פרח, 2006), והיא מאופיינת בהיותה חברה בעלת אוריינטציה של בושה, שבה הפרט פועל מתוך הצורך להימנעות משיפוט שלילי של הסביבה כדי לשמור על הכבוד והשם הטוב שלו ושל משפחתו (Patai, 1973). בנוסף קיים בקרב מורים והורים חוסר במודעות ובידע הדרושים לזיהוי ילדים עם לקויות למידה (Dallasheh, Zubeidat & Masri, 2021). חוסר זה מונע מתלמידים אלו לממש את יכולתם לרכוש ידע להצליח ולתרום לחברה (חטיב- סמארה, 2004).
    אי זיהויים של תלמידים לקויי למידה יכולה לגרום לכך שתלמידים אלה ידרדרו לאלימות ולפשע, משום שתחושת הכישלון והאי יכולת האקדמית אצל תלמיד לקוי למידה עלולה לגרום להתפתחותן ולהיווצרותן של בעיות רגשיות חברתיות, ושנאת האחר היותר טוב ממנו, וכתוצאה מכך "לקות הלמידה" הופכת לגורם מסכן העלול להוביל לקשיים בתפקוד ובהסתגלות, נשירה מבית הספר, ועבריינות (Bender, Rosenkrans & Crane, 1991).

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: