השפעת השיטור המשולב בערים בישראל, על רמת תחושת הביטחון האישי של הפרט כמו גם על מידת שביעות הרצון

הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר
המחלקה למנהל ומדניות ציבורית

השפעת השיטור המשולב בערים, על רמת תחושת הביטחון האישי של הפרט כמו גם על מידת שביעות הרצון

מוגש כחלק מדרישות הקורס: יסודות המחקר במנהל הציבורי

תוכן עניינים

1. פרק ראשון 2
1.1. בעיית המחקר 2
1.2. שאלות המחקר 4
2. פרק שני – סקירה 5
2.1. משתנה מוביל: שיטור קהילתי 5
2.2. המשתנה השני: ביטחון אישי 7
2.3. המשתנה השלישי: שביעות רצון 8
2.4. מקרה בוחן 10
3. פרק שלישי: מטרות המחקר והשערות המחקר 11
3.1. מטרות המחקר 11
3.2. השערות המחקר 11
4. שיטת המחקר 12
4.1. מערך המחקר 12
4.2. שיטת איסוף הנתונים 13
4.3. שיטת הניתוח 13
4.4. כלי המחקר 13
4.4.1. הגדרה נומינלית ואופרציונלית - שיטור קהילתי 14
4.4.2. הגדרה נומינלית ואופרציונלית - ביטחון אישי 14
4.4.3. הגדרה נומינלית ואופרציונלית - שביעות רצון 14
4.5. דגימה 15
4.5.1. אוכלוסיית מחקר 15
4.5.2. אוכלוסיית מדגם 15
5. מגבלות המחקר, תרומתו והצעות למחקר המשך 16
5.1. מגבלות המחקר 16
5.2. תרומת המחקר 16
5.3. הצעות למחקר המשך 16
רשימה ביבליוגרפית 17
הצהרה על מקוריות העבודה 18
נספחים 19
נספח א' - שאלון 19

1. פרק ראשון
1.1. בעיית המחקר
המחקר הנוכחי עוסק בהשפעת השפעת השיטור המשולב בערים, על רמת תחושת הביטחון האישי של הפרט כמו גם על מידת שביעות הרצון. מחקרים שונים מראים, כי רמת שביעות הרצון של האזרחים מרמת השיטור בקהילה ומהשוטרים עצמם, נמוכה ואף יורדת במהלך השנים.
המשטרה, נחשבת לשירות ציבורי, המהוהה חלק בלתי נפרד ממארג החיים במדינה דמוקרטית (שלו ויחזקאלי, 1997). בשנים האחרונות, קיימת שחיקה מסוימת בסמכותה של המשטרה, המתבטאת בין היתר בעלייה ברמת האלימות, תחושת חרדה מוגברת של הציבור מפני פשיעה וידיעות מצטברות בדבר שחיתות, אלימות וחריגה מסמכות של שוטרים. כל אלו, מעוררים ספק בדבר יכולתה של המשטרה בישראל, לספק ביטחון אישי באופן יעיל, חוקי ואף הוגן. כך, מתערערת לה הלגיטימציה החברתית, שלה זכתה המשטרה ללא עוררין, כמעט מיום הקמתה, תוך שחיקת התפיסה המשטרתית המסורתית בנוגע לסדר הציבורי, ובכוחות השונים הלוקחים חלק בהגדרתו (שדמי, 2001).
מחקרים שונים מראים, כי הציבור הישראלי אינו מרוצה ממשטרת ישראל. במחקר שערוכו ויגודה ומזרחי (2012) אשר בדק את מידת שביעות רצון של הציבור מ-19 שירותים ציבוריים שונים נמצא, כי שביעות הרצון מהמשטרה בקרב הציבור, היא הנמוכה ביותר. בנוסף, נמצא, כי שביעות הרצון מהמשטרה ירדה בין השנים 2011-2012, וזאת לאחר שהייתה עלייה מסוימת ושיפור מתון ברמת שביעות הרצון בין השנים 2008-2010. במחקר של ויגודה ומזרחי נמצא עוד, כי אמון הציבור במשטרה ובשירות בתי הסוהר נמוך באופן משמעותי מאמונו בצה"ל ובשירותים החשאיים למשל. במחקר נוסף שערכה יוגב (2010), נמצא שעמדות הציבור כלפי המשטרה שליליות בהשוואה למוסדות אחרים, למרות שיפור מסוים שחל בהן בין השנים 2007-1010 (סאונדרס ואחרים, 2014).
בשנים האחרונות, חל שינוי בתפיסת הביטחון האישי בישראל, כאשר סוגיות הנוגעות למשטרה ולשיטור הפכו למרכזיות יותר בחברה הישראלית, תוך שהן משנות את אופיין לאור התפתחויות שונות, בין היתר: הנסיגה במעמד ובמרכזיות ענייני חוץ וביטחון. שאלות של ביטחון אישי, סדר ציבורי, שלום הציבור ואיכות החיים הולכות ותופסות את מקומן של סוגיות כמו ביטחון המדינה. כתוצאה מכך, הפכה סוגיית ביטחון האדם והקהילה, למרכזית בהגדרת הביטחון. התפתחות נוספת היא בהיבט השסעים שממשיכים להתהוות בחברה הישראלית, כמובילים לאלימות חברתית הן ברשתות החברתיות והן בציבור הכללי. השכונות המבוססות בפרברי הערים, מערכות החינוך, מרכזי הבידור והבילוי וכן התקשורת והפוליטיקה, הפכו בשנים האחרונות לחלק ממוקדי האלימות החברתית. אחת ההתפתחויות המדאיגות ביותר את החברה הישראלית, היא בפשיעה הכלכלית חובקת העולם הכוללת גם סחר בסמים, סחר בנשים, פשיעת מחשבים, מידע ואינטרנט. בנוסף לכך, ניתן לראות פשיעה כלכלית ושחיתות רבה אצל פקידי ציבור, ראשי רשויות וכו'. כתוצאה מהתפתחויות אלו, השתנתה זירת הפשיעה בישראל, תוך שהיא מטשטשת את הגבול בין עבריין לשומר חוק, בין המדינה לכפר הגלובאלי, בין השכבות המנוחשלות ולאליטות ובין הרשויות לפרט. יחד עמה חל גם שינוי בהגדרת הביטחון הלאומי – מביטחון המדינה לביטחון האדם והקהילה. מול סוגיות אלו, מגששת החברה וכן המשטרה בישראל את דרכי התגובה ההולמת. אחת הדרכים שבהם מנסה המשטרה להתמודד עם השינוי בתפיסת הביטחון האישי בישראל, הוא דרך העברה הדרגתית של האחריות לשיטור, אל הרשויות המקומיות, כלומר מעבר אל השיטור העירוני/קהילתי (שדמי, 2001).
שילוב של פיקוח עירוני בעבודת המשטרה נעשה כיום ברשויות רבות. העבודה המשולבת נעשית בכמה דרכים: פקחים שמתלווים לסיורים משטרתיים, שילוב בין המוקד העירוני למוקד המשטרה המקומית, פקחים שמתנדבים במשמר האזרחי ועוד. לפעולה המשולבת כמה יתרונות: ראשית, לשוטר ולפקח יש אפשרות לטפל בעבירות מסוגים שונים, בין אם מדובר בעבירות מנהליות ובין עם פליליות. בנוסף, הופעת שוטר עם פקח מגבירה את ההרתעה, משום סמכויות המעצר, העיכוב והחקירה שיש בידי השוטר גדולה יותר מזו של הפקח. כמו כן, במקרים רבים הופעה של שוטר עם פקח מסייעת להרתעת עבריינים. דוגמה לכך ניתן לראות בפקחים שתפקידם לאכוף את איסור הנהיגה בחוף הים, אשר דיווחו כי עבריינים נוטים להתעלם מהוראותיהם, ולפעמים אף להגיב כלפיהם באלימות. תופעות אלה אינן קורות כאשר מתלווה שוטר לפקח בעבודתו התברר ששילוב הפקחים בעבודת המשטרה יעיל מאוד בשמירה על הסדר הציבורי. במקומות אחדים השיטור המשולב פתר בעיות שיטור רגילות, וכך התאפשר למשטרה להפחית שוטרים ממצבת כוח האדם הרגילה, כלומר את מספר השוטרים שנדרשים להיות בתחנה במצב רגיל. יחד עם זאת חשוב גם לציין, כי השיטור הקהילתי מטיל על העיריות עול כלכלי, משום שהן נדרשות להפעיל ניידות ביטחון, לשכור אנשי ביטחון ולהפעיל מוקד עירוני. במקרים אחדים שוטרים המתלווים לפקחי העיריות במשימות מסוימות הם שוטרים בשכר. לכן, המודל המשולב מתאים לעיריות איתנות מבחינה כלכלית, ולא לעיריות עניות או במדרג סוציו-כלכלי נמוך (רונן, 2010).
בעבודה מחקרית זו, אבדוק כאמור את השפעת השיטור המשולב בערים, על רמת תחושת הביטחון האישי של האזרחים. בנוסף, אבדוק גם את מידת שביעות הרצון של האזרחים מהשיטור הקהילתי וכן האם רמת שביעות הרצון של האזרח מהמשטרה עלתה בעקבות כך.