השפעת הממסד הפוליטי על החינוך האזרחי בישראל

השפעת הממסד הפוליטי על החינוך האזרחי

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
פוליטיקה בחינוך 4
התערבות פוליטיקה במערכת החינוך 6
חינוך אזרחי 8
חינוך אזרחי בישראל 10
השפעת הממסד הפוליטי על החינוך האזרחי בישראל 13
השפעת החינוך האזרחי במדינות ה-OECD 16
דיון ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 20

מבוא
החינוך האזרחי בישראל, עבר לא מעט תמורות במהלך העשורים האחרונים, מאז חוקק חוק חינוך ממלכתי בשנת 1953, ונדמה שלמרות שמדינת ישראל קרובה לשנתה ה-70, עדיין קיימות מחלוקות אזרחיות פנימיות, בנוסף לעובדה שהחברה הישראלית חלוקה יותר מתמיד במגוון נושאים מהותיים (Ichilov, 1999). הוראת האזרחות נחשבת לייחודית בעיקר לנוכח היותה בעלת סדר יום ערכי, אשר מטרתו היא להפוך את התלמידים לאזרחים טובים או, "לחנך" לאזרחות טובה ולמעורבות מושכלת בחיים הציבוריים במדינה יהודית ודמוקרטית. תוכניות הלימודים השונות, משקפות את האמונות בנוגע למה ראוי שילדים ילמדו במסגרת החינוכית ומאילו סיבות (אלפרט, 2002; בתוך: דוידוביץ וסואן, 2014). על כן עולה השאלה האם אכן מערכת החינוך מצליחה לעמוד במשימתה בהוראת החינוך האזרחי תוך הנחלת העקרונות הדמוקרטיים, או האם קיימת התערבות ממסדית בתכני הלימוד ובכיוון שבו צועד משרד החינוך?
עבודה זו בודקת, האם הממסד הפוליטי בישראל, משפיע במידה כלשהי, על החינוך האזרחי? מטרה נוספת היא, לנסות ולהבין האם קיים שינוי מהותי ממסדים פוליטיים קודמים בנוגע לחינוך האזרחי.
אבנון (2013) הגדיר את המושג 'חינוך אזרחי', כתחום חינוכי שהוא רחב הרבה יותר מאשר 'הוראת האזרחות', ושהוא אינו מתמקד בממד צר של העברת ידע בלבד כמו שיערי האזרחות במסגרת תוכנית הלימודים, אלא עוסק בחינוך ליחסים נורמטיביים במרחב הציבורי והמרחב המדינתי. בנוסף, עוסק ה'חינוך האזרחי', בקידום ערכי יסוד של החברה והמשטר. במהלך השנים, נדונה בהרחבה המעורבות הפוליטית במשרד החינוך ובתוכנית החינוכית, בעיקר בכל הנוגע להוראת האזרחות והחינוך האזרחי. התפיסה הרווחת בקרב אנשי החינוך היא, כי מערכת החינוך נמנעת ברוב המקרים, מלגעת בסוגיות חברתיות ופוליטיות והיא נוהגת לעטות על עצמה כסות של ניטרליות מדומה, הנקנית במחיר הפרדה בין הביקורת החברתית למעשה החינוכי (אלוני, יוגב, מיכאלי ונווה, 2011). יחד עם זאת ניתן לראות, כי במקרים מסוימים, אכן קיימת התערבות של מערכת החינוך על התכנים המועברים בבתי הספר, בהתאם לרוח התקופה הפוליטית. דוגמאות לכך ניתן לראות בביקורת הקשה של הממסד הפוליטי בראשון השר הממונה בנוגע לסוגיות ערכיות בבתי הספר, שימוש בחומרים אקדמיים שאינם עומדים בקנה אחד עם התפיסה האידיאולוגית של השר הממונה וכן כנגד התבטאויות שיוצאות מאנשי חינוך ואקדמיה בנוגע למדיניות השר או משרד החינוך.
השיח בנושא החינוך האזרחי בישראל, מלווה את מערכת החינוך הישראלית, עוד בטרם הוקמה המדינה, מתקופת היישוב (איכילוב, 1993; סיטון, 1998; בתוך: דוידוביץ וסואן, 2014), שבה עמד החינוך ל"אזרחות ציונית", במרכז העשייה החינוכית (איכילוב, 1993; בתוך: מיכאלי, 2014). לאחר הקמת המדינה, חלה נקודת מפנה אשר השפיעה על החינוך האזרחי, כאשר בסיס הרצון לשנות את תפיסת החינוך האזרחי מתקופת היישוב, היה צמצום ההשתייכות המפלגתית והשיוך הקבוצתי. אולם למרות הרצון של המדינה, נחלקה מערכת החינוך לזרמים שונים (Ichilov, Salomon & Inbar, 2005), ובשונה ממערכת החינוך שפעלה בתקופת היישוב ושהתאפיינה ביסוד אידיאולוגי ובפרקטיקה חווייתית-רגשית, בעידן שאחרי הקמת המדינה, התחלפה מערכת החינוך למערכת חינוך ממלכתית, המתבססת על יסודות מקצועיים ואקדמיים מתחום מדעי המדינה ובפרקטיקה שהדגיש רכישת גופי ידע (איכילוב, 1993). אחד הגורמים לשינוי היו חקיקת חוק חינוך ממלכתי בשנת 1953, אשר הפך את מערכת החינוך לממלכתית ובעצם ביטל את הזרמים השונים. במהלך השנים, קמו ועדות ותוכניות שונות בנוגע לתפיסת החינוך האזרחי ולחשיבותה, כאשר זו הושפעה לא מעט מהפוליטיקאים שעמדו בראש מערכת החינוך ושהשפיעו במידה רבה על תפיסת החינוך האזרחי ותוכניות להוראת אזרחות, בהתאם לתפיסה האידיאולוגית-פוליטית שלהם.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את סוגית הפוליטיקה בחינוך תוך התמקדות בהתערבות הפוליטיקה והפוליטיקאים במערכת החינוך. בהמשך, סוקרת העבודה את המושג 'חינוך אזרחי' באופן כללי, ואת החינוך האזרחי בישראל, תוך הצגת תפיסות בנוגע למושג. בנוסף, סוקרת העבודה את השפעת הממסד הפוליטי על החינוך האזרחי בישראל, תוך סקירת האג'נדות של שלושה שרי חינוך במשך כעשור וחצי. לבסוף סוקרת העבודה את תפיסת החינוך האזרחי במדינות נבחרות ב-OECD ואת ההתערבות הפוליטית במערכות חינוך אלו.