תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    בחינות הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה ביפן וההשלכות של תהליך זה על המתבגרים

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 199.00₪
    מספר מילים: 4981
    מספר מקורות: 18
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    בחינות הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה ביפן וההשלכות של תהליך זה על המתבגרים

    מגישה:

    תוכן עניינים

    מבוא 2
    סקירת ספרות 4
    פרק 1: מערכת החינוך ביפן 4
    מערכת החינוך ביפן 4
    מערכת ההשכלה הגבוהה 5
    מבחני הכניסה למוסדות האקדמיים 7
    פרק 2: אספקטים משפחתיים וחברתיים 9
    האספקטים החברתיים מאחורי מבחני הקבלה 9
    האספקטים המשפחתיים מאחורי מבחני הקבלה 9
    פרק 3: השפעות נפשיות ופיזיות 12
    דיון ומסקנות 15
    ביבליוגרפיה 17

    מבוא
    מערכת החינוך ביפן נחשבת לאחת המוצלחות והמתקדמות ביותר מבין מדינות ה-OECD (Kim, Horta & Jung, 2017). בדומה לכלכלה היפנית, גם מערכת החינוך נחשבת למודל של יעילות, משמעת וסטנדרטים גבוהים. יחד עם זאת בשנים האחרונות נדמה כי השיטה של פיה פועלת מערכת החינוך היפנית שעבדה טוב כל כך, החלה מתמוטטת. הגורמים לכך הם רבים: שינוי תרבותי, דור צעירים שמושפע מהגלובליזציה, מערכת לחצים בלתי מתפשרת כבר בלימודים בתיכון ועוד (Yoneyama, 2001).
    הצלחה בלימודים על פי התפיסה התרבותית היפנית היא - האפשרות להיכנס לאחד מהאוניברסיטאות הנחשבות, כאשר המשמעות הכניסה למוסד אקדמי יוקרתי היא בעלת היבטים חברתיים-כלכליים כבירים, כלומר השתלבות טובה יותר במערכת התעסוקה היפנית (Bossy, 2000). עבור הסטודנטים הללו חווית המבחנים מכונה בין היתר 'גיהינום הבחינות' (Examination Hell) שמשמעותו, התכוננות אינטנסיבית למבחני הכניסה לאוניברסיטאות ולמוסדות האקדמיים השונים (Ono, 2007).
    יפן היא מדינה הררית עם מעט מאוד משאבים טבעיים. לכן על מנת שהיא תוכל להתחרות בכלכלה העולמית כפי שעשתה זאת שנים, היא תלויה במידה רבה באיכות ההון האנושי שלה. עבור היפנים, ההון האנושי הוא חלק מהמשאבים הטבעיים של המדינה וחלק מהתרבות (OECD, 2011). על כן, הפכה ההשכלה לאחד הגורמים החשובים ביותר בתרבות היפנית, גורם שמשפיע במידה רבה לאורח כל חייו של הסטודנט ועל משפחתו.
    עבור תלמידי תיכון ביפן, היכולת להשתלב בלימודים אקדמיים, בעיקר כאשר הם מעוניינים ללמוד במוסד אקדמי מכובד וידוע, היא דרך מבחן הכניסה הארצי (Rohlen, 1983: Ogura, 1987; Young, 1993; In: Bossy, 2000). כל תלמידי התיכון ביפן מחויבים בשנתם האחרונה ללימודים להיבחן במבחן ה-NCT, שמתקיים בכל שנה בחודש ינואר. מבחן זה פותח על מנת לספק קריטריונים ארציים אחידים אשר יספקו נקודת ייחוס לכל המוסדות האקדמיים. מטרתו המרכזית של המבחן היא מדידת הישגיהם האקדמיים הבסיסיים של המועמדים כאשר הם מסיימים את בית הספר התיכון. יחד עם זאת, כל אוניברסיטה או מוסד אקדמי ביפן משתמשים בתוצאות שנתקבלו ב-NCT בהתאם לקריטריונים הספציפיים שלה (Cremonini et al., 2011; בתוך: גולדצויג, 2015).
    כרטיס הכניסה לאחד מהמוסדות האקדמיים הנחשבים ביפן, מאפשר ברוב המקרים רכישת מעמד חברתי-כלכלי עבור הסטודנט ועבור משפחתו, ולכן ההשפעה מכך על התלמיד היא אדירה. הפוטנציאל הטמון בכרטיס כניסה מסוג זה מאפשר בעתיד מוביליות חברתית, ביטחון כלכלי ואפשרויות תעסוקתיות שלא לדבר על העלייה בביטחון העצמי שלהם ואיכות מצם הנפשי. במילים אחרות – איכות חייהם תלויה במידה רבה באותו מבחן כניסה (White, 1984; In: Bossy, 2000).
    באופן כללי, החברה היפנית כופה ציפיות גבוהות מכל התלמידים. התחרותיות מתחילה כבר בגיל צעיר והיא נובעת ממערכת היחסים הצמודה שבין בית ספר, עבודה ואיכות החיים. הצלחה בבית הספר מבטיחה כאמור איכות חיים גבוהה יותר ביפן גם כלכלית וגם חברתית (Bossy, 2000). אולם לתחרות הרבה ומרדף אחר כרטיס הכניסה לעולם האקדמי ובהמשך לעולם התעסוקה, יש מחיר גבוה – היא גורמת ללא מעט השפעות שליליות אצל צעירים וצעירות יפנים (Takeuchi, 1997).
    הלחץ הרב שמתחיל כבר בחטיבת הביניים ונמשך גם לתיכון גובה כאמור מחיר יקר: התאבדויות, מצב נפשי קשה, דיכאונות, עלייה בעישון, בסמים ובאלכוהול. עבודה זו עוסקת בבחינות הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה ביפן וכיצד תהליך ההכנה לקראת הבחינה, ותוצאותיה, משפיעות על מתבגרים יפנים.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: