בחינת ההבדל ביציאה מהארון אצל הומוסקסואלים מהמגזר הדתי לבין הומוסקסואלים מהמגזר החילוני

בחינת ההבדל ביציאה מהארון אצל הומוסקסואלים מהמגזר הדתי לבין הומוסקסואלים מהמגזר החילוני
סמינר איך זה מרגיש להיות האחר/הזר במסגרת החינוכית

מגישות:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
הומוסקסואליות - הגדרה 4
הומוסקסואליות – רקע היסטורי 4
תהליך גיבוש הנטייה המינית 6
הומוסקסואליות בישראל 8
הציבור הדתי לאומי 9
הומוסקסואליות בקהילה הדתית 10
שיטה 14
מחקר איכותני 14
אוכלוסיית המחקר 14
כלי המחקר 15
הליך המחקר 15
תוצאות 16
דיון ומסקנות 22
ביבליוגרפיה 24
נספחים 27
נספח א' – שאלון 27
נספח ב' - ראיונות 28

תקציר
עבודה זו עסקה בשאלת ההבדל ביציאה מהארון אצל הומוסקסואלים מהמגזר הדתי לבין הומוסקסואלים מהמגזר החילוני.
המחקר הנוכחי כלל ראיונות עם 8 חברי הקהילה הלה"טבית בגילאי 20-27, ארבעה משתתפים חילונים וארבעה דתיים. המחקר כלל ראיונות עומק חצי-מובנים באמצעות שאלון הכולל 9 שאלון פתוחות, כשהמטרה המרכזית של הריאיון הייתה, לנסות להבין את התהליכים שעברו היוצאים מהארון, כל אחד מהזווית שלו.
ממצאי המחקר העלו, כי נמצאו הבדלים במגוון תחומים בכל הנוגע ליציאה מהארון אצל דתיים וחילונים. כך למשל נמצא הבדל באופן היציאה מהארון וכן בהכנה ובהשלכות בין דתיים לחילונים, בעוד שעבור הדתיים היציאה מהארון לא הייתה מובנית מאליה ולוותה בלא מעט הכנה מוקדמת, בעוד שאצל החילוניים היציאה מהארון הייתה רק עניין של טיימינג למרות כל הקשיים. בנוסף, ממצאי המחקר העלו, כי קיים הבדל באופן קבלתם של היוצאים מהארון במשפחה והסביבה. כך למשל אצל החילוניים, הליך הקבלה היה קל יותר ולווה בפחות מתחים ואילו אצל הדתיים, המשמעות הייתה כמעת הרת אסון עבור המשפחה, חלקם אך ניתקו את הקשר עם הבנים. המחקר גם מצא הבדל בתפיסת הדתיות ה לאחר היציאה מהארון, כך למשל אצל החילוניים, לא הייתה ממש התייחסות לקשר בין היהדות לבין העובדה שהם הומוסקסואלים בעוד שעבור הדתיים, האמון מול הדת נפגע מה שהשפיע על הקשר שלהם עם הדת.

מבוא
מעמדו של הפרט ההומוסקסואל והגדרת הנטייה החד מינית עברו גלגולים רבים במרוצת העשורים האחרונים. מעמד זה השתנה בעיקר על רקע תפיסות שהשתנו בקרב הציבור הרחב אך לא בהכרח קהילות דתיות ובכלל זה הציבור הדתי במדינת ישראל.
מדינת ישראל נחשבת למדינה פלורליסטית המקבלת את האחר, ולראיה מצעדי הגאווה הגדולים הנערכים מידי שנה ונחשבים לצבעוניים ביותר בעולם המערבי. אולם בכל הנוגע להומוסקסואלים ולהומוסקסואליות, הרי שכאן קיימת מחלוקת ציבורית רבה, בעיקר לאור העובדה, כי עבור חלקים רבים מהציבור הישראלי ובעיקר הציבור הדתי, מדינת ישראל היא קודם כל מדינה יהודית ורק אחר כך דמוקרטית. עבודה זו עוסקת בשאלת ההבדל ביציאה מהארון אצל הומוסקסואלים מהמגזר הדתי לבין הומוסקסואלים מהמגזר החילוני.
יציאה מהארון היא דבר קשה, לא משנה התפיסה הדתית. עבור רבים מבני הקהילה, לא רק ההכרה במיניות היא קשה, אלא הרצון לצאת החוצה ולחיות על פי אותה תפיסה מינית. לכן היציאה מהארון נחשבת לקשה במיוחד בעיקר עבור דתיים. הקהילה הדתית רואה בנטייה המינית דבר פסול, תפיסה שעשויה לגרום להומוסקסואל הדתי לחוש מנוכר מן החברה. תחושת ניכור זו, מקשה על התמודדותו עם המצב הנוכחי, לעיתים הוא חש רגשות אשם, אשר מקורם בתפיסה החברתית ובתפיסה הדתית. הוא עלול לחוש "טמא" ו"מלוכלך", ובנוסף עלולה להתעורר בו תחושת ייאוש וחוסר תקווה, לאור העובדה כי הנטייה המינית אינה חולפת כפי שקיווה. (שביידל, 2011).
יחד עם זאת, קיימות דעות חלוקות בנוגע לקבלת הנטייה ההומוסקסואלית כדבר שלא ניתן לשליטה, כאשר ניתן למצוא קבוצות וארגונים דתיים הרואים הומוסקסואלים באור סובלני יותר, ומאידך, כאלו שיגנו נטייה הומוסקסואלית ויסתכלו עליה כדבר הניתן לשליטה אשר ניתן וצריך להירפא ממנה (Whitehead, 2010).
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הנטייה ההומוסקסואלית באופן כללי, תוך מבט היסטורי על התופעה. בחלקה השני, סוקרת העבודה את תהליך הגיבוש של הנטייה המינית, בעיקר לאור העובדה כי ההכרה במיניות או בהומוסקסואליות היא חלק בלתי נפרד מתהליך היציאה מהארון ששונה במידה מסוימת בין חילונים לבין דתיים. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את ההומוסקסואליות בישראל, תוך מבט על התפיסה החברתית והשינוי במהלך השנים. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את הציבור הדתי0לאומי ואת הנטייה ההומוסקסואלית בתוך הציבור הדתי, כמו גם ההשלכות המשפחתיות והחברתיות לתופעה.