קרימינולוגיה לסוציולוגים
עניין הקורס הוא תיאורטי סוציולוגיה ולא בא לענות על שאלות על למה ואיך לטפל בפשיעה אלא בעיקר סיקור התחום.
אומרים על הקרימינולוגיה שהיא חקר הפשיעה. אז אפשר היה לצפות שתהיה הסכמה של החוקרים לגבי המונח פשיעה. אבל אחת הבעיות הראשונות שנפגשים בקרימינולוגיה היא שלא קיימת הסכמה לגבי מהי פשיעה, ממה היא מורכבת, מה נכלל ולא נכלל בקטגוריה הזו. בגלל הבעייתיות כל מיני חוקרים טוענים שההגדרה ברורה והכי פחות מעורפלת לפשע היא התנהגות שמוגדרת בחוק הפלילי ככזו. שום פעולה לא נחשבת לפשע, לא משנה כמה היא פוגעת ולא מוסרית, אם היא לא מוגדרת כפשע במערכת החוקית של המדינה.
נניח שאדם עושה אקט המוגדר כפשע, אבל נגיד שהוא לא נתפס. זה לא נכנס לשום מערכת. הבן אדם פושע או לא? התנהגות באופן תיאורטי זה יכול להיחשב כפשע, מכל מיני סוגיות לא מתייחסים לזה כפשע. אלימות במשפחה לא מדווחת. דברים שאנחנו עושים כל יום, שימוש ברכוש האוניברסיטה, עישון סמים בסוף שבוע, עבירות תנועה ועוד. כל מיני התנהגויות שהן באופן פוטנציאלי עבירה על החוק אך לא מתייחסים אליהם כך. ההתנהגות עצמה היא לא המרכיב העיקרי, הוא רק מרכיב אחד בשאלה אם זה ייחשב כפשע או לא. יש הרבה מאוד תהליכים, הרבה מסננים. לא כל ההתנהגויות מדווחות למשטרה. גם כשכבר מתלוננים, המשטרה מחליטה- היא חוקרת, יכולה לסגור את התיק מחוסר ראיות או חוסר עניין בציבור ועוד. רק בחלק מהמקרים המשטרה מחליטה להגיש כתב אישום. המקרה מגיע לבית המשפט. לא כל המקרים מורשעים. מההתנהגות עצמה ועד שאנו מוצאים את העבירה בסטטיסטיקה, במערכת הרשמית, יש הרה מסננים. לא כל ההתנהגויות מוצאות עצמן באותה סטטיסטיקה.
אם אני אלך לסטטיסטיקה הרשמית אני רואה ש80% מהאסירים בעבירות אלימות הם מזרחים. מה זה אומר? אם אני חוקרת את הסטטיסטיקה הזו כביטוי למצב האמיתי של הפשיעה, אני מאמינה שהמקרים נפלו באופן אקראי, המערכת אספה את המקרים באופן אקראי וזה שיקוף של המציאות. אם כך אני צריכה להסביר למה מזרחים יותר אלימים. אולי בגלל הרקע התרבותי שלהם, הקונפליקט התרבותי שלהם, מעמד סוציו אקונומי שלא אפשר להם ללמוד ועוד. אי אנסה להסביר למה הם יותר לאימים. אבל אולי, הסטטיסטיקה הזו לא משקפץ את המצב האמיתי. אולי היא משקפת את זה שבאזורים של מזרחים יש יותר שיטות, המשטה עוצרת יותר מזרחים בשכונות הלאה. היא יותר מחזיקה אותם למעצר, מגישה יותר כתבי אישום ויש יותר הרשעות. אולי זה מה שנאי צריכה להסביר. למה יש תגובת יתר כלפי מזרחים.
יש ניסיונות לפתור את הבעיה הזו, שהסטטיסטיקה לא משקפת את המציאות אלא את תגובות המשטרה. אז אומרים בואו נגיע לשלב מוקדם יותר. רואים היום יותר מחקרים על דיווח עצמי. הבן אדם מדווח אם היה קורבן לפשע בלי קשר אם הגיע או לא למערכת. הביקורת הא שמה שיותר מעניין אותנו הוא מה שכן הגיע למערכת. ההגדרה החוקית לא משקפת את היחסיות ל הפשע. הרי אותה התנהגות לפני 20 שנה לא נחשבה פשע. מה עם פשע ללא קורבן? שימוש בסמים, הומו סקסואליות. אותה התנהגות במקום אחד לעומת מקום אחר נחשבת לפשע או לא, בתקופות שונות זה משתנה. אולי אנו צריכים להגדיר פשע לא ברמה המערכתית אלא ברמה החברתית. לעשות קטגוריה רחבה של כל ההתנהגויות הפוגעות בלי קשר אם החוק מגדיר אותם ככאלה. זה יכלול התנהגויות גם אם זה לא מוכלל בחוק כמו ייצור ושיווק במכוונה תחילה של מוצרים פגומים, רשלנות של חברות המקדמות שימוש במוצרים פגועים , סקסיזם, גזענות, פסולת ועוד.
פשע איננו מושג אחיד ומובן מאליו. הרכב הפשע מורכב, מושא לוויכוחים מתמשכות ועוד.
3 הדגשים לכל תיאוריה: ההקשר החברתי היסטורי פוליטי של אותה תקופה שמחוץ לתיאוריה עצמה. התוכן- מה אומרת התיאוריה ומה הטענה. הרמה שלישית היא ביקורת, מה נשאר מה התיאוריה. הצגת התיאוריה מוצגת באופן ליניארי כרונולוגי, אך יש לציין שזה לא כזה מובהק. קשר בין תיאוריה ומדיניות- מהתיאוריה נגזרת המדיניות אך לא תמיד זה ככה. הרבה פעמים יש צרכים של המערכת, ומדיניות מסוימת יכולה להוליד תיאוריה, בעלי מקצוע או מושגים. לפעמים דווקא הכוח, הרמה של המדיניות יכולה להוליד תיאוריות.צריך להיות ער לקשר המורכב בין התיאוריה לבין המדיניות.
רשימה של 8 קריטריונים שכל תיאוריה מתייחסת אליהם. זה נקודות טובות לבחון תיאוריות דרכן כי לכל תיאוריה יש תשובות לשאלות האלה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
