תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    יחסי מדינת ישראל והמגזר הדרוזי: ניתוח על פי גישות פוסטקולוניאליסטיות

    מחיר: 210.00₪
    מספר מילים: 7285
    מספר מקורות: 18
    סוג הקובץ: doc
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    תוכן העניינים:

    1. מבוא 3
    2. רקע תיאורטי 4
    2.1. אנטיקולוניאליזם 4
    2.2. הלימודים הפוסטקולוניאליים 5
    2.3. פירוק השיח 8
    2.4. חשיבות ההכרה ההדדית 10
    3. הדרוזים בישראל 14
    3.1. רקע 14
    3.2. דמוגרפיה 14
    3.3. מבט כללי על הקשר עם היהודים 15
    4. ניתוח יחסי מדינת ישראל עם הדרוזים 16
    4.1. השאיפה להזדהות עם הרוב 16
    4.2. השתלטות החברה הדומיננטית על תהליכים בחברה הנשלטת 17
    4.3. "הכובש מנכס לעצמו זכויות על חשבון הנכבש" 18
    4.4. הזהות הדרוזית מול האחר הפלסטיני 19
    4.5. חשיבות הזהות לעומת אינטרסים חומריים 21
    5. סיכום 23
    6. ביביליוגרפיה 25

    1. מבוא
    ישראל יכולה לשמש כמקרה בוחן לבדיקת תיאוריות פוסטקולוניאליסטיות, כיוון שזוהי מדינה שבה ניתן למצוא דיכוי ישיר של המשטרה והצבא ודיכוי עקיף, על ידי שימוש בשיח קולוניאלי באקדמיה, באמצעי התקשורת ועוד. כאשר נשתמש בהקשר של ישראל במונח "פוסט קולוניאליזם" אין הכוונה לנקודת זמן, אלא למובן הרחב יותר שלו, בעיקר לכיבוש ביהודה ושומרון (שנהב וחבר, 2004). כך נין לומר שהקולוניאליזם בישראל לא תם, ולכן בעבודה זו השימוש במונח פוסטקולוניאליזם יתייחס לשלבים השני והשלישי של שנהב וחבר (2004), כלומר ללימודים הפוסטקולוניאליים ולמחקר הביקורתי.
    דיכוי בישראל קיים במגזרים לא מעטים, אך הוא מוזכר בעיקר בהקשר של הפלסטינים שמדוכים על ידי ישראל (Segal, 2019), ובהקשר של המזרחים שמדוכים על ידי ההגמוניה האשכנזית. אולם בעבודה זו ארצה לדבר על מגזר מדוכה נוסף – הדרוזים ויחסי מדינת ישראל עימם (Miles, 2019).
    הסיבה שבחרתי במגזר זה, כיוון שהוא למעשה מהווה נקודת חיתוך של שני סוגי הדיכוי שהוזכרו. מחד, היסטורית הדרוזים קרובים לפלסטינים, ומאידך, המדינה מנסה להשוות את מעמדם לזה של המזרחים, לדוגמא על ידי שימוש במונח "עדה" (אביבי, 2005).
    וכך, על ידי ניתוח המגזר ויחסי מדינת ישראל המורכבים איתו, נוכל לבחון הן את החשיבות התיאורטית של הפוסטקולוניאליזם ולהבין את יחסה של המדינה והחברה הישראלית היהודית עם האחר, והן את החשיבות הפוליטית.
    כמו כן, מצד אחד החשיפה האקדמית של יחסים אלה עשויה לפרק את מנגנוני הדיכוי, ומצד שני, כיוון שגם האקדמיה יכולה להיסחף אחר אופנות וכיוון שיש פעמים בהן חוקרים מתמקדים באמצעי ולא במטרה, ייתכן ומיתוס הנאמנות הדרוזית יועלה על המוקד וינופץ.
    מטרת העבודה היא לנסות ולהציג ככל הניתן תמונה מאוזנת של יחסי מדינת ישראל ושל החברה הישראלית היהודית עם האחר הדרוזי. החלק הראשון של העבודה יתמקד ברקע תיאורטי על פוסטקולוניאליזם, אוריינטליזם ומבנה קונפליקטואלי [פרק 2], לאחר מכן אציג בקצרה נתוני רקע על האוכלוסיה הדרוזית בישראל [פרק 3], ולבסוף אנתח את יחסי ישראל עם הדרוזים [פרק 4]. ואציג סיכום ומסקנות.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: