שוויון הזדמנויות לנשים בצה"ל – עיקרון שוויון הזכויות והזדמנויות לנשים בצה"ל והתמודדותו של צה"ל עם האתגר

שוויון הזדמנויות לנשים בצה"ל

מגישה:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. עקרון השוויון ושוויון הזדמנויות 4
3. שילוב נשים בצה"ל 7
4. הפערים הקיימים כיום בין נשים וגברים בצה"ל והקשיים המיוחדים לנשים 12
5. התמודדות צה"ל עם דרישת השוויוניות 17
6. דיון 21
7. ביבליוגרפיה 23

1. מבוא
במהלך השנים, עבר שירות הנשים בצה"ל לא מעט תמורות, בעיקר על רקע השינוי שחל במעמדן של הנשים בחברה הישראלית בכללותה. המגמה הכללית השוררת כיום בצה"ל היא, שיש צורך להמשיך ולקדם שירות משמעותי יותר של נשים בצה"ל, תוך הנחלת יחס מכבד לנשים. יחד עם זאת נדמה, כי המלאכה עדיין לא הושלמה. עבודה זו בודקת, האם קיים שוויון הזדמנויות לנשים בצה"ל, וכיצד מתמודד צה"ל עם אתגר שילובן של הנשים במסגרת השירות הצבאי?
חובתן של נשים בישראל לשרת כחיילות בצבא, מהווה בעת ובעונה אחת את הסמל המובהק של שוויון נשים בישראל אך גם דוגמה מאירת עיניים ליחס השונה אליהם תחת כסות של שוויוניות. שירותן של נשים ישראליות בצבא הוא סמל לשוויון מכיוון ששירות חובה של נשים אינו נחשב לנורמה מקובלת במדינות מערביות אחרות והכללתו בחקיקה נחשבת במידה רבה למהפכנית. יחד עם זאת מדובר גם בפרקטיקה של יחס שונה לנשים בעיקר לאור הפטורים והסייגים המיוחדים שחלים על שירות של נשים מכוח החוק ולנוכח המדיניות המסורתית אשר צידדה החל מהקמת המדינה והקמתו של צה"ל, בהגבלת שירותן של נשים לתפקידים שאינם תפקידי לחימה.
עד לסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, הגביל צה"ל את התפקידים של נשים בשירות הצבאי. אחד התפקידים היה גם היכולת לשרת כטייסות בחיל האוויר. המדיניות הצה"לית כלל לא אפשרה לנשים להציג מועמדותן לקורס. בפסק דין שעורר "רעידת אדמה" ציבורית וצבאית, אישר בית המשפט העליון למילר להשתתף במיונים לקורס הטיס ובכך פתח לראשונה את הקורס היוקרתי גם לנשים.
פסק הדין בעניינה של מילר פתח לא רק את קורס הטיס לנשים, אלא הוא העלה על הסדר היום הציבורי את נושא זכויות הנשים ואת שוויון ההזדמנויות. בעקבות פסק הדין, נעשו שינויי חקיקה, צה"ל ביטל ושינה מאות פקודות ותקנות והשירות הצבאי עבור נשים השתנה באופן משמעותי. למעשה, מאז שנת 2000, כ-92% מהתפקידים בצבא פתוחים הן לגברים והן לנשים.
יחד עם זאת בשנים האחרונות נדמה כי קיימת נסיגה בהתקדמות של נשים מבחינה שוויונית בצבא. תהליכי ההדתה שעוברים על הצבא, הובילו למחלוקות קשות בין הציונות לאומית-דתית לבין זו החילונית, בכל הנוגע לשירת נשים למשל. גם התגייסות של חרדים, הובילה להדרת נשים ולהפרדה לא מקובלת. השאלה היא, האם ידע הצבא לעשות שוב את השינויים הנדרשים, לצד חקיקת מגן ענפה ופסיקה מכוננת, ויחזיר את ההתקדמות הרבה שנעשתה לפני שני עשורים.
הפרק השני של העבודה סוקר את עקרון השוויון הזכויות ושוויון ההזדמנויות באופן כללי ובצבא. פרק זה סוקר את החקיקה התחום כמו גם פסקי דין העוסקים בעקרון השוויון.
הפרק השלישי של העבודה סוקר את שילוב הנשים בצה"ל. הפרק סוקר את תהליך השילוב החל מהקמת צה"ל והמדינה ועד היום, דרך החוקים השונים וההתקדמות בתחום, כמו גם ניתוח של פסק הדין בפרשת אליס מילר שמהווה את קו פרשת המים בכל הנוגע לשילובן של נשים בצה"ל.
הפרק הרביעי של העבודה סוקר את הפערים הקיימים כיום בין נשים וגברים בצה"ל והקשיים המיוחדים לנשים, בין היתר את הקונפליקט שבין תפקיד האם לקריירה, תהליכי ההדתה בצבא והשפעתן על הנשים בצבא, תפקידים מגדריים שונים ועוד.
הפרק החמישי של העבודה סוקר את התמודדות צה"ל עם דרישת השוויוניות תוך סקירת המהלכים השונים שעשה הצבא על מנת לקדם את שילובן של נשים בשירות הצבאי הפרק סוקר את שינויי החקיקה, ביטול פקודות והוראות צה"ליות, היוהלן וכן מסקנות ועדת שגב שאמנם לא יושמו אבל מהווים את הבסיס העקרוני לשינוי המשמעותי המיוחל.