רכישת חברות לשם יצירת קונגלומרט – מניעים כלכליים והסדרים משפטיים

רכישת חברות לשם יצירת קונגלומרט - מניעים כלכליים והסדרים משפטיים

מגישה:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירה 4
2.1. רכישת חברות - רקע וחקיקה 4
2.2. מיזוג קונגלומרטי – הגדרה 5
2.3. התערבות הרגולטור במיזוג קונגלומרטי 7
2.4. מניעים כלכליים ליצירת קונגלומרט 10
2.5. הסדרים משפטיים ליצירת קונגלומרט 11
2.6. ראיית בית המשפט את המיזוגים הקונגלומרטים 12
2.7. משפט משווה 15
3. ביקורת 18
4. סיכום 19
5. ביבליוגרפיה 21

1. מבוא
אחד המאפיינים הבולטים של המשק הישראלי, אשר משפיע במידה רבה על התחרות, הוא המבנה הקונגלומרטי, המאופיין בשליטה משמעותית של מספר גופים גדולים בחלק גדול מכלל הפעילות העסקית שבמשק. הגופים הללו, חולשים על שווקים מגוונים ואף בחלק ניכר מהמקרים, אותם גופים שולטים בחברות שהוכרו על ידי הממונה כמונופוליסטים בתחומן.
מעבר לתמונה של המבנה הקונגלומרטי בשוק הישראלי, מצוי תהליך היסטורי שבו התהווה גוש מרוכז ביותר של קשרי שליטה ובעלות מסובכים בין קבוצות אחזקה, פירמות בנות ומסונפות; אלה כוללים קשרי-גומלין פורמליים ולא-פורמליים, אישיים, משפחתיים, עסקיים ותרבותיים, כאשר יחד עימם התגבשו הסכמי רכש, הסדרי אשראי וערבויות, זיכיונות והסכמים לא כתובים. מוסכמות אלו שהתהוו מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, אם לא לפני כן. עבודה זו עוסקת בסוגיית רכישת חברות לשם יצירת קונגלומרט, תוך בחינת המניעים הכלכליים והסדרים המשפטיים.
מיזוג קונגלומרטי, נחשב לסוג של "אח חורג" בהשוואה למיזוגים אופקיים ואנכיים וההתייחסות אליו היא שונה מהאחרים. קונגלומרטים, היא קבוצה של חברות באחזקה משותפת או עם אחזקות צולבות, המעורבים בשווקי מוצר שונים. החשש העיקרי מהתפתחותם של קונגלומרטים, הוא הפגיעה בתחרות במשק ובציבור הצרכנים:
"תחרות בריאה וחופשית בין יצרנים מבטיחה לצרכנים את המוצר בעל האיכות הטובה ביותר במחיר הסביר ביותר, המשקף בצורה המדוייקת יותר את הביקוש שלו. כמו כן, תחרות מהווה תמריץ לייעול, לפיתוח ולחדשנות, דבר שיביא לירידה בהוצאות הייצור ולעליה באיכות המוצר".
בישראל, מונח הפיקוח על המערכת הכלכלית על כתפיהם של מספר רשויות פיקוח עיקריות, כמו הרשות להגבלים עסקיים. מלבד שאר ההגנות הפיננסיות שבהן עוסקות אותן רשויות פיקוח, הן עוסקות גם בתחום של הגברת התחרות, אמינות ושקיפות, כאשר מטרת העל של מערכת הפיקוח בכללותה, היא הגנת הצרכן. בשונה מרשויות הפיקוח האחרות, הרשות להגבלים עסקיים, שונה, מכיוון שתפקידה העיקרי הוא 'שמירה על תחרות הוגנת' במשק.
המבנים הקונגלומרטים, מעניקים לחברות, יתרונות תחרותיים רבים, הכוללים גם: גב פיננסי עמוק, זמינות של מידע, ניתוח מדויק יותר שלח השווקים, בנוסף לצינורות שיווק משותפים. מכיוון שכך, הרי שהקונגלומרטים הם המתחרים העיקריים של החברות הגדולות בשווקים הריכוזיים. בשווקים הנחשבים לקטנים, כמו השוק הישראלי, קיימת חשיבות רבה לבחינת כל פעולה משותפת של קונגלומרטים לא רק על רקע ההשפעה המידית על השוק שבו נעשית הפעולה המשותפת, אלא גם על השווקים האחרים שבהם אותם הצדדים הם מתחרים קיימים או מתחרים פוטנציאליים. לכן, פיקוח של הרגולטור, יכול למנוע פעולה משותפת באותם מקומות שבהם קיים סיכוי סביר לפגיעה בתחרות עתידית בשווקים שבהם פועל לפחות אחד הקונגלומרטים.
בחלקה הראשון, מעניקה העבודה רקע על רכישת חברות בישראל ומגדירה מהו המיזוג הקונגלומרטי. בחלקה השני, סוקרת העבודה את מעורבותו של הרגולטור בכל הנוגע לקונגלומרטים תוך מתן הסבר על יכולת האכיפה של רשות ההגבלים העסקיים. בהמשך, סוקרת העבודה את היתרונות הכלכליים הטמונים במבנה הקונגלומרטי כמו גם ההסדרים המשפטיים המאפשרים את הקמתו ופועלו של קונגלומרט. לבסוף סוקרת העבודה את תפיסת בית המשפט את המיזוג הקונגלומרטי והצגת הדין בארה"ב.