מבוא לאנתרופולוגיה
הקורס הזה, אפשר לתת בו כמה סימנים. יש לקורס הזה שורה של יעדים. הקורס הוא די דחוס ומרוכז, וראשי הפרקים הם לא יותר מאשר עקבות בחול: אפשר למחוק אותם ע"י עקבות אחרים. הסילבוס אינו מחייב, אך הוא כן מצביע על הנושאים המרכזיים שדיברנו עליהם. זהו קורס אתגרי מבחינת הקושי שלו. במהלך הקורס נהפוך למיטיבי לכת אנתרופלוגיים. אנחנו נשלט בדיסציפלינה, ואפילו נחוש חוויה אנתרופולוגית דרך התרגילים שנצטרך להגיש. זהו גם קורס מתגרה, קורס שמתגרה בשכל הישר, ולכן גם קורס שמאתגר את דפוסי החשיבה שלנו.
מבחינה פדגוגית-חינוכית, הקורס הזה ינסה לעשות טרנספורמציה מקיפוד לשועל, במונחים של הפילוסוף ישעיהו ברלין. ברלין חילק את החוקרים לשני בעלי חיים: קיפוד הוא בע"ח שחותר למטרה אחת, רוצה ידע גדול בנושא אחד. השועל מתפרס על הרבה תחומים, יש לו כל מיני מטרות. האקדמיה, מכשירה קיפודים, לקראת מטרה מסוימת. זה נכון בכל תחומי החיים, ברוב המקצועות. האנתרופולוגיה שונה, היא שועלית, היא הולכת בכיוונים שונים בעת ובעונה אחת. אנחנו ננסה לבין את מנגנון הידע הקרוי אנתרופולוגיה, אבל הקורס הוא די מובנה, למרות שהוא מוביל לכמה כיוונים. הקורס הזה הוא קורס ראשוני. אי אפשר להסתמך על קורסים דומים, לא באוניברסיטה ולא במוסדות אחרים. זהו ניסיון ראשון לטוב ולרע, ואין לו עדיין חיקויים.
מהי אנתרופולוגיה? אנחנו לא ניתן הגדרה, כי כל הגדרה אנחנו סותמים את הגולל. אנחנו ננסה לשרטט פרופיל של הדיסציפלינה, ננסה לתאר קווים לדמותה. האנתרופולוגיה היא קודם כל שדה-דעת. מבחינה זו, השיעור האחרון מתחבר לשיעור הראשון. זהו שדה דעת ייחודי, שמציע דרכים משלו לתאר ולהסביר מציאות, והוא בעת ובעונה אחת מקור דעת – דרך שדרכה אפשר להסביר את המציאות, ומצד שני הוא ועולם דעת - מנגנון, וצריך לדעת איך הוא עובד. בשני הדרכים האלו אנחנו נעבוד בקורס. אנחנו יכולים גם לשאול לגבי העין – מה היא רואה, וממה היא מורכבת. אותו הדבר נכון בעין האנתרופולוגית.
ישנה חשיבות למדעי הרוח ומדעי החברה. הגירויים שמגיעים אלינו מהעולם שסובב אותנו הם אינסופיים, הם מציפים אותנו, ואנחנו מקדדים אותם, מסדרים אותם לפי קטגוריות. כל חוויה אנושית אנחנו מסווגים אותה. אלמלא היינו מסווגים את הגירויים שלנו היינו נמצאים במערבולת חושים. הגירויים נקלטים ע"י החושים שלנו, והם הופכים לתחושות והתחושות לרגשות, ואת הרגשות אנחנו מתרגמים לעולמות דעת. זאת המשמעות של דיסציפלינה: מצד אחד הדיסציפלינה זה תחום, מצד שני זה דיסציפלין, סיווג של המציאות.
לכל דיסציפלינה יש שפה. כל שפה כזאת צריכה לימוד, גם שפה דיסציפלינארית. ולשפה יש שלושה מימדים: (1) מימד תקשורתי – השפה היא דרך לתקשורת; היא תמיד חלק מתרבות. אם היא לא חלק מהתרבות, היא תיכשל; השפה נושאת מטענים תרבותיים. א"א לבודד את השפה האנתרופולוגית מהתרבות לתוכה היא נוצקת. שפה היא אוצר של מילים שיש להן משמעות תרבותית (נגיד "לפשוט את העור" בשפה של אינדיאנים, זה נקרא להתחתן, כי הכלה פושטת את זהותה החברתית הקודמת); (2) מימד דקדוקי – מערכת של חוקים וכללים. אותם מילים בהיפוך תחבירי – אומרות דבר אחר לחלוטין. לכן צריך ללמוד את חוקי הדקדוק; (3) פרגמטיקה – איזה שימוש אנחנו עושים בשפה, שימוש מעשי. איך לעשות דברים עם דיבורים. ברגע שאנחנו אומרים "אונס" – אנחנו קובעים עמדה לגבי יחסי המין; וברגע שאני אומר "רצח" – אני קובע עמדה לגבי נטילת החיים. ולכן ברגע שאני אומר רצח – נגזרת מזה משמעות: לתפוש את הרוצח וכולי; דיבורים הם תמיד דברים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
