עמדות כלפי החיים והמוות והקשר שלהן לנטיות אובדניות

עמדות כלפי החיים והמוות והקשר שלהן לנטיות אובדניות
תוכן עניינים
מבוא 2
רקע תיאורטי 3
משיכה ודחייה לחיים - רקע כללי 3
הפחד מפני המוות בקרב צעירים 4
אובדנות בקרב צעירים - רקע כללי 5
הקשר בין מגדר לבין התנהגות אובדנית בקרב צעירים 9
הקשר בין לאום לבין התנהגות אובדנית בקרב צעירים 11
הסברים תיאורטיים 13
תיאוריית ההתקשרות 13
התיאוריה האקזיסטנציאלית 14
השערות המחקר 16
שיטה 17
משתתפים 17
כלי המחקר 20
הליך 21
ממצאים 23
קשר בין משיכה למוות לבין סכנה אובדנית 23
קשר בין מגדר לבין מידת המשיכה למוות והבעת הסכנה האובדנית 24
קשר בין לאום לבין מידת המשיכה למוות וסכנה האובדנית 25
קשר בין גיל לבין משיכה למוות וסכנה אובדנית 26
דיון 28
רשימת מקורות 31

מבוא
ישנן שתי קבוצות של גורמי סיכון עיקריים המשפיעים על נטייה אובדנית. הקבוצה הקבוצה הראשונה- כוללת את גורמי הסיכון "הקרובים" (פרוקסימליים): אלו אירועים שבהם הפרט חווה חוסר שליטה (כגון: התגלות של מחלה חמורה, מוות, פרידה לא מתוכננת ועוד), העלולים במקרים קיצוניים לדחוק את האדם לחפש דרך מפלט דרך ההתנהגות האובדנית. הקבוצה השנייה- כוללת את גורמי הסיכון "המרוחקים" (דיסטיליים): אלו הם גורמי סיכון המגדירים את הרקע המנטאלי, סביבתי וחברתי של האדם (כגון: מעמד חברתי, לאום, מגדר ועוד) שממנו יכול להתפתח תשתית להתנהגות אובדנית (אורי, בורשטיין ואפטר, 2010). המחקר הנוכחי מתמקד בקבוצה השנייה, ומתוכה ובוחן את ההשפעה של העמדות כלפי החיים וכלפי המוות (Aviad-Wilchek et al., 2017).
בקרב כל בני האדם מתקיימים שני אינסטינקטים מנוגדים: משיכה ודחייה לחיים ומשיכה ודחייה למוות. דחפים אלה נמשכים לאורך כל החיים ומצויים בקונפליקט תמידי זה עם זה בנפשו של האדם (בורקוב, 2001). במקרים שבהם המשיכה למוות גבוהה מהמשיכה לחיים, הדבר עלול להיות מתורגם דרך התנהגות אובדנית, המתחילה במחשבות אובדניות היכולות להוביל לניסיון אובדני (Wilburn & Smith, 2005; Sergazi, 2021). המחקר הנוכחי בוחן את העמדות כלפי החיים וכלפי המוות ואת הקשר שלהן לנטיות אובדניות. המחקר נוקט בגישה כמותנית המבוססת על שאלונים שהועברו למשתתפים.