תפקיד המפקד באירועים טראומטיים

עבודת סמינריון בקורס
היבטים פסיכולוגים של שיטור

"תפקיד המפקד באירועים טראומטיים"

מוגש בהנחיית: ד"ר זיו גלעד

מגיש:

2018 
תוכן עניינים

תקציר 1
השאלה אשר הובילה את המחקר הנוכחי הינה 1
השערות המחקר הינם: 1
פרק 1. סקירת ספרות 2
1.1. מהי מנהיגות? 2
1.2. מנהיגות משטרתית 3
1.2.1. ההבדל בין מנהיגות לבין ניהול במשטרה 3
1.3. מנהיגות במשטרת בישראל 4
1.4. השפעות של אירוע טראומטי 5
1.4.1. לחץ ושליטה בקרב שוטרים 6
1.5. השפעת אירוע טראומטי על שוטרי משטרת ישראל 6
1.6. חשיבות התמיכה החברתית במשטרה 7
1.7. בנייתה של חוסן ביחידות משטרת ישראל 8
1.7.1. בנייתה של תודעת משימה כחלק מהבניית חוסן יחידתי 9
1.7.2. הפעלת שוטרים באירוע חירום 9
פרק 2. מתודולוגיית המחקר 10
2.1. מטרת המחקר 10
2.2. שאלת המחקר 10
2.3. השערות המחקר 10
פרק 3. ממצאים 11
דיון ומסקנות 15
ביבליוגרפיה 17
נספחים 19

תקציר
ההיסטוריה והמציאות הביטחונית של מדינת ישראל למודה קרבות רבים, אשר באו לידי ביטוי בצורה של מלחמות, מבצעים וטרור כנגד אזרחיה וכנגד אנשי ביטחון. כתוצאה מכך, ההתמודדות עם האובדן והשכול הפכו להיות חלק בלתי נפרד מן המשרתים בגופים הביטחוניים ומשפחותיהם. מפקדים רבים נאלצו בעל כורחם לפגוש סיטואציות של אירועים טראומטיים מורכבים אשר יצרו השלכות על תפקוד היחידה עד לרמת הפרט, ועל החלטות פיקודיות אשר נתנו כתגובה לאירועים אותם חוו. ברבות השנים נצבר בגופי הביטחון השונים (משטרת ישראל, צה"ל וכו') ניסיון רב וידע בתחום של ניהול אירועים קשים, אך הדבר לא תורגם לתפיסה פיקודית כתובה ולשילוב הנושא בהכשרות המפקדים, והוא נותר תחום ידע שבתורה שבעל פה ועיסוק בלעדי של פסיכולוגים ושל יועצים ארגוניים.
עבודה זו עוסקת בנושא של השפעת תפקיד המפקד במשטרה על התמודדות של אירועים טראומטיים. תחילה, תוצג סקירת ספרות הבוחנת מהי מנהיגות וכיצד מנהיגות נתפסת במשטרת ישראל. כמו כן, הסקירה תיגע בנושאים של השפעת אירוע טראומטי על בני אדם והשפעה של אירוע זה על שוטרים במשטרת ישראל, וכיצד התמיכה החברתית מפחיתה את עוצמת הטראומה. לאחר מכן, אסביר על מהלך המחקר ובו שאלת המחקר, מטרת המחקר, השערות ואוכלוסיית היעד.
השאלה אשר הובילה את המחקר הנוכחי הינה: כיצד תפקיד המפקד במשטרה משפיע על ניהול אירועים טראומטיים, ועל השלכות אירוע זה על פקודיהם?
השערות המחקר הינם:
1. בטרם האירוע, ביצוע הכנות מנטאליות תוביל את הפקודים למצב חוסן.
2. במהלך האירוע, מפקד אשר מעניק יחס אישי אל פקודיו יביא לניהול מקסימלי ומיטבי של האירוע הטראומטי.
3. לאחר האירוע, מפקד אשר יחזיר את פקודיו לשגרת העבודה במהירות יפחית מהפרעת פוסט-טראומה, וידע לזהות זאת אצל פקודיו.
שתי ההשערות הראשונות אוששו לנוכח הראיונות שהתבצעו. נראה כי משטרת ישראל משתדלת להכין את שוטריה לקראת אירועים טראומטיים, וכי המפקדים מנהלים באופן מקסימלי את האירועים השונים אשר הם נתקלים בהם. לעומת זאת השערה מספר 3 הופרכה על בסיס העובדה כי גם לאחר החזרת הפקודים לשגרה בצורה המהירה והמיטבית ביותר, אין הדבר מקטין מהסיכוי של השוטרים ללקות בפוסט טראומה. בנוסף נראה כי המפקדים במשטרת ישראל לא מצליחים לזהות בקרב הפקודים שלהם תסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, למרות שישנם דיווחים שונים המצביעים על קיום הפרעה זו בקרב משטרת ישראל, וכי ישנם לא מעט מקרים מתועדים של שוטרים אשר אובחנו כסובלים מפוסט טראומה עקב אירוע טראומתי בו לקחו חלק.