איזור מוכרי עבודות

התחברות למערכת להעלאת עבודות

איזור שותפים

כניסה לתכנית השותפים שלנו

תחומים

איך זה עובד?

בוחרים עבודה מתאימה
משלמים בכרטיס אשראי
מקבלים את העבודה באימייל

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    סיכום מאמר לדוגמא

    לסיכומי מאמרים יש שימושים רבים עבור סטודנטים, עבור חוקרים באוניברסיטה וגם לקהל הרחב. סיכומי מאמרים עוזרים לקרוא בקצרה את הרעיונות המרכזיים במאמר ולהבין את המאמר בקלות. סיכומי מאמרים יכולים גם להוות שער לקריאת המאמר עצמו – קל יותר לקרוא את המאמר המלא כאשר אתם מבינים את הרעיון הכללי שלו. סיכום מאמר יכול גם להוות מעין מדריך לקריאת המאמר, כיוון שסיכום טוב מספק סיכום קצר של כל פרק במאמר. 

    עבור סטודנטים לסיכומי מאמרים יש שימושים רבים. ראשית, סיכום מאמר יכול לעזור לסטודנטים להבין טוב יותר את החומר כדי להתכונן לשיעורים. סיכום מאמר יכול לעזור לסטודנטים גם להתכונן למטלות קריאת מאמר. סיכומי המאמרים עוזרים לסטודנטים גם בהתכוננות למבחן, כשצריך לקרוא כמות גדולה מאד של חומר ואין זמן לקרוא את המאמר המלא. 

    שנית, סיכומי מאמרים עוזרים לסטודנטים גם בכתיבת העבודות הסמינריוניות ובמיוחד בחלק של סקירת הספרות. סיכום המאמר מהווה שלב בדרך לכתיבת סקירת הספרות של העבודה הסמינריונית. אמנם הסיכום כשלעצמו אינו כתיבה אינטגרטיבית כפי שנדרש בסקירת הספרות, אבל הרבה יותר קל להרכיב את סקירת הספרות באופן אינטגרטיבי כשמתחילים מסיכומי מאמרים טובים.

    שלישית, סיכום מאמר לפעמים הוא המטלה עצמה: לפעמים סטודנטים נדרשים, כאחת מהעבודות או מהמטלות בקורס – לסכם מאמר ולהגיש את הסיכום. זאת בדיוק הסיבה שסטודנטים רבים מחפשים סיכום לדוגמא: הם רוצים לראות כיצד נראה סיכום מאמר על מנת לסכם את המאמר שלהם בצורה נכונה ולהגיש בצורה טובה את מטלת סיכום המאמר. תהא הסיבה שאתם מחפשים דוגמא לסיכום מאמר אשר תהא, אתר סמינריון שמח להעניק לכם דוגמא לסיכום מאמר בחינם. כל מה שאתם צריכים לעשות כדי לקבל את הדוגמא הוא לבחור בפורמט הרצוי לכם (docx או pdf) וללחוץ על הכפתור המתאים. סיכום המאמר עצמו מופיע גם כטקסט בהמשך הדף 

    צריכים עזרה בסיכום מאמר?

    אם אתם צריכים עזרה בסיכום מאמר פשוט שלחו לנו את המאמר שאתם רוצים לסכם ותקבלו בהקדם הצעת מחיר לסיכום המאמר. אם יש הנחיות לסיכום, זיכרו לצרף גם את ההנחיות. 

    את המאמרים ואת ההנחיות לסיכומים ניתן לשלוח למייל: summaries@seminarion.co.il או באמצעות הטופס »

    טיפ: אם אתם זקוקים לסיכום בדחיפות ציינו תאריך מדוייק בו אתם צריכים את הסיכום.





      צרף קובץ מאמר:
      צרף קובץ הנחיות:

      סיכום לדוגמא: "הפרטת השירותים החברתיים בישראל: המקרה של שירותי הרווחה האישיים" / יוסף קטן

      הפרטת השירותים החברתיים בישראל: המקרה של שירותי הרווחה האישיים

      קטן, 2009

       

      מבוא

      אחד הנושאים המרכזיים שנמצא על סדר היום של השירותים החברתיים בישראל, הוא סוגיית ההפרטה. כתוצאה מתהליכי הפרטה שונים, חלק ניכר מהשירותים שהממשלה והרשויות המקומיות מחויבות לספק לאזרחים עברו לאחריותם של ארגונים לא-ממשלתיים הכוללים בין היתר גם ארגונים עסקיים וגם ארגונים התנדבותיים. תהליכי ההפרטה מרחשים במגוון אופנים ועוצמות בשירותים החברתיים, בין היתר בתחומי הבריאות, החינוך השיכון, התעסוקה ושירותי הרווחה. הארגונים השונים אשר פועלים בזירה זו מספקים לאוכלוסייה מגוון רחב של שירותים קהילתיים ומוסדיים כמו למשל, מקלטים לנשים מוכות, מרכזי גמילה, מרכזי יום לקשישים, מרכזי חירום לילדים, מעונות יום ומשפחתונים ועוד שורה ארוכה של שירותים קהילתיים. למעשה, שירותים אלו מתרכזים בעיקר כסיוע לאוכלוסיות מוחלשות הפגיעות ביותר בחברה הישראלית, ולכן האתגר המרכזי הוא ליצור קשר משמעותי עם אותן אוכלוסיות ולספק להם שירותי רווחה ההולמים את צרכיהם ולסייע להן להיחלץ ממצבי המצוקה הקשים.

      אחד מתהליכי ההפרטה המרכזיים מתרחשים כיום בשירותי הרווחה האישיים בישראל. אלו עוברים לארגונים לא-ממשלתיים הכוללים ארגונים התנדבותיים וארגונים עסקיים. הארגונים הוולונטריים מתאפיינים בכך שהם אינם פועלים על מנת להפיק רווחים, קיימת פעילות ענפה של מתנדבים, הניהול הוא דמוקרטי ובעיקר הם מחויבים להשגת היעדים החברתיים. לעומת זאת, הארגונים העסקיים מנוהלים על ידי בעליהם והם מונחים על ידי שיקולים כלכליים והפקת רווחים.

       

      רעיון ההפרטה ומרכיביו בשירותי הרווחה האישיים

      ברוב מדינות הרווחה כמו גם בישראל, ניתן להבחין בשלושה דפוסים מרכזיים של הקצאת שירותי רווחה אישיים לאוכלוסיות נזקקות: (1) שירותים ממלכתיים ועירוניים המסופקים באורח בלעדי על ידי גופים ממשלתיים או הרשויות המקומיות; (2) שירותים ממלכתיים ומקומיים המסופקים על ידי ארגונים לא-ממשלתיים; (3) שירותים המסופקים על ידי ארגונים לא-ממשלתיים ללא כל מעורבות של גופים ממשלתיים ועירוניים.

      דפוס הפרטת ההספקה, כלומר הספקת שירותי רווחה באמצעות הפרטה חלקית, נקרא גם "כלכלה מעורבת" והוא מאופיין בשתי תכונות מרכזיות: מעורבות של גורמים שונים כמו הרשויות המקומיות או משרדי הממשלה לצד ארגונים עסקיים וולונטריים, ואימוץ של מרכיבים המאפיינים כלכלת שוק בתהליך ההספקה של השירותים. קיימות עוד שתי צורות מקובלות אחרות בישראל להפרטה חלקית: (1) יצירת שותפויות בין רשויות מקומיות וארגונים לא ממשלתיים; (2) העסקת עובדים במשרדי הממשלה ובמחלקות הרווחה המקומית באמצעות חברות כוח אדם או קבלנים. מודל זה הוביל למספר שינויים מהותיים במערכת שירותי הרווחה והתפקידים של הגורמים השונים הפועלים בו: (1) צמצום של תפקידי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות על מחלקות הרווחה כספקים של שירות, והתמקדות בתיאום בין הארגונים הלא-ממשלתיים לבינם; (2) רבים מהצרכנים מקבלים את השירותים מארגונים לא-ממשלתיים ולא ממחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות; (3) ארגונים לא-ממשלתיים מתרכזים באספקת שירותים ממלכתיים ועירוניים ואמורים לפעול על פי החוזה מול המדינה או הרשות המקומית; (4) הפקדת האחריות להספקת שירותי רווחה לצרכנים בידי ארגונים לא-ממשלתיים דבר המוביל לצבירת ידע וניסיון אצל אותם הגורמים; (5) זירת שירותי הרווחה מתמלאת בארגונים ממשלתיים, עירוניים, וולונטריים ועסקים המקיימים מערכת של קשרי גומלין ביניהם. 

       

      יישומה של מדיניות ההפרטה בשירותי הרווחה

      קיימים לא מעט טיעונים בעד ונגד ההפרטה בחלקית בשירותי הרווחה החברתיים כמו גם שירותי הרווחה האישיים. חסידי ההפרטה טוענים, כי המעורבות הממשלתית בשירותים אלו היא דווקא מביאה לתוצאה שלילי בדוגמת הוצאות ממשלתיות גבוהות, בירוקרטיה, עודף עובדים, חוסר יעילות, הניעה נמוכה של עובדים ואיכות ירודה של שירותים. הכנסת ממד התחרות לשירותי הרווחה יכול להוביל לשיפור בשירותים החברתיים הניתנים לאזרחים. לעומת זאת מתנגדי ההפרטה גורסים, כי קיימת נסיגה של מדיניות הרווחה ושחיקה של המחויבות המדינה לאזרחים. יתר על כן נטען, כי קיימת תחרות פרועה בין ספקי השירות שבסופו של דבר פוגעת בצרכנים ובאיכות השירותים שהם מקבלים מכיוון שלו מונעים על ידי שיקולי רווח. הטיעונים בשבחה ובגנותה של הפרטת שירותי הרווחה מצביעים על ההשלכות האפשריות של יישום מדיניות זו על לא מעט היבטים הקשורים לפעילותם של שירותים אלו ברמה הארצית וגם במקומית. 

       

      ממדי ההפרטה בשירותי הרווחה לילדים ולבני נוער

       האחריות באשר להספקת שירותי רווחה אישיים בישראל לילדים ולבני נוער נמצאת בעיקר אצל מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, אולם מרבית המשאבים מגיעים מהממשל המרכזי. שירותים אלו מונחים על ידי התפיסה לפיה חובתה של המדינה להגן על ילדים ובני נוער הנמצאים במצבי סיכון שונים. במהלך השנים חוקקו מספר חוקים אשר תפקידם היה לעגן באופן מסודר את הטיפול בילדים ובבני הנוער. יחד עם זאת במסגרת תהליכי ההפרטה, גם תחום זה זכה להפרטה מסוימת. כך למשל, עבור שירותי רווחה לילדים, ישנם ארגונים לא ממשלתיים המספקים חלק מהשירותים הקהילתיים הניתנים לילדים בסיכון, כאשר הם ממומנים על ידי משרד הרווחה. לצד זה עדיין יש מעורבות של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות הממשיכות למלא תפקידים שונים. באשר לבני נוער, הרי לצד השירותים הממשלתיים, גם ארגונים לא ממשלתיים, בעיקר וולונטריים, מספקים את השירותים הנדרשים. ניתן לראות כי בתחום השירותים לילדים ולבני נוער, קיימת מעורבות רבה של ארגונים לא ממשלתיות, אך הממשלה והרשויות המקומיות ממלאות עדיין תפקיד מרכזי. 

      הגורמים שהשפיעו על יישומה של מדיניות ההפרטה

      הדחיפה לאימוץ מדיניות ההפרטה הגיעה ממשרד האוצר והייתה מרכיב מרכזי במדיניות ההפרטה הכוללת בתחומים שונים. גישת כלכלת השוק היא זו שהובילה את המהלכים לצד הצטרפותה של ישראל לאמנות כלכליות בינלאומיות. תמיכתן של הממשלה ושל רוב הרשויות המקומיות בהפרטה החלקית של שירותי הרווחה (גם לילדים ולבני נוער) באה לידי ביטוי במגוון של פעילויות, יוזמות והחלטות קונקרטיות כמו למשל התערבות ממשלתית בהקמתם של ארגונים וולונטריים בתכנון ובהספקה של שירותי רווחה לילדים ולבני נוער וכן לאוכלוסיות נוספות. בנוסף הותנתה העברת תקציבים לרשויות המקומיות לצורך ביצוע תוכניות שונות בתנאי שאלו יופעלו על ידי ארגונים לא ממשלתיים וכן מעבר של חלק ניכר מכוח האדם אל קבלני כוח אדם. ליישום התוכניות היו לא מעט התנגדויות אבל אלו רק עיכבו את התהליכים ולא באמת מנעו אותם. 

       

      לקחים ראשונים

      בחינת היתרונות והחסרונות שיוחסו להפרטה מעלה שורה של סוגיות ושאלות. כך למשל מחקרים שבדקו את היישום מצאו כי ארגונים לא ממשלתיים נענו לאתגר שהציבה המדינה ונטלו על עצמם את התפקיד של הספקת שירותי רווחה. בנוסף, ניכר כי התוכניות עצמן לא נפגעו והייתה קיימת המשכיות בהעברת המקל מהמדינה לאותם ארגונים. כמו כן, ההפרטה יצרה תחרותיות בתחומי רווחה שונים וכך נוצרה שוויוניות טריטוריאלית. באשר לאיכות השירותים, אלו נמצאו כלא פחות טובים מהשירותים שהמדינה הייתה מעניקה ועל שביעות רצון גבוה של הצרכנים. ניתן גם לזהות כי הייתה הפחתת עלויות עבור המדינה מכיוון שהארגונים הלא ממשלתיים ידעו להעסיק פחות כוח אדם ושילמו לו גם פחות כספים. יחד עם זאת הפיקוח נמצא חלקי וכי המדינה לא עושה מספיק על מנת לפקח על נותני השירותים. יתר על כן, ההפרטה החלקית החלישה את יכולתן של המדינה והרשויות המקומיות לעצם את צביונם של שירותי הרווחה, אבל היא גם לא הובילה להפרטה מלאה בחלק מהשירותים כמו שחששו תחילה. 

       

      סיכום

      המדיניות של הפרטת השירותים החברתיים נמצאת בשנים האחרונות במוקד של הדיון הציבורי בישראל כמו גם במדינות אחרות, כאשר חלק ניכר מהשירותים החברתיים בישראל הופרטו, חלקם באופן חלקי וחלקם באופן מלא ועברו מהממשלה והרשויות המקומיות אל ארגונים לא-ממשלתיים (וולונטריים ועסקיים). המצדדים בהפרטה גורסים כי ההפרטה החלקית לא הובילה להפרטה מלאה וכי הארגונים הלא-ממשלתיים לא חששו ליטול על עצמם את האחריות להספקת מגוון רחב של שירותים ממלכתיים ועירוניים לאוכלוסיות נזקקות במרכז ובפריפריה. לעומתם מתנגדי ההפרטה החלקית טוענים כי קיימת התרופפות ביכולת של המדינה והרשויות המקומיות לבקר ולפקח בצורה הולמת ולכוון את פעילותם של הארגונים הלא-ממשלתיים, ברמת השכר הנמוכה ותנאי העבודה הירודים של מרבית העובדים ובליקויים חמורים אחרים שנמצאו.

       

      מקור

      קטן, י. (2009). הפרטת השירותים החברתיים בישראל: המקרה של שירותי הרווחה האישיים. בתוך: א. איכילוב (עורכת) הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי (עמ' 237-265). תל אביב: רמות.

       

      חיפוש מתקדם


      חפש ב: