תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    גזרות תתנ"ו וקידוש השם בקהילות אשכנז בראי המחקר ההיסטורי

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 90.00₪
    מספר מילים: 4234
    מספר מקורות: 11
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2024
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה העברית
    סוג העבודה: עבודה מסכמת
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    גזרות תתנ"ו וקידוש השם בקהילות אשכנז בראי המחקר ההיסטורי

    עבודה מסכמת

    קווי יסוד בפילוסופיה היהודית בימי הביניים - 14628

    האוניברסיטה העברית

    2024

    תוכן עניינים

    מבוא 1
    מסע הצלב הראשון וגזרות תתנ"ו 3
    גזרות תתנ"ו בראי ההיסטוריוגרפיה היהודית 5
    קידוש השם ומהלך הגזרות בקהילות אשכנז 8
    הרקע התרבותי והחברתי לקידוש השם 8
    מהלך הפרעות בראי הכרוניקות העבריות 9
    השוואה בין גישותיהם של גרוסמן וחזן 10
    סיכום 12
    ביבליוגרפיה 13

    מבוא

    בחודשי האביב והקיץ של שנת 1096, בעת שגייסות הצלבנים הראשונים עשו את דרכם מזרחה, הותקפו כמה מן הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באשכנז, ובהן קהילות שפיירא, וורמייזא ומגנצא שלאורך נהר הריין. מאורעות אלה, הידועים בזיכרון היהודי בשם "גזרות תתנ"ו", כללו רציחות המוניות, המרות דת בכפייה ומעשי קידוש השם, שבהם נטלו יהודים את חייהם ואת חיי בני משפחותיהם כדי שלא ייאלצו להתנצר. גם הכרוניקות הנוצריות של המחצית הראשונה של המאה ה-12 התייחסו לפרעות, אם כי מנקודת מבט שונה בתכלית מזו של הכרוניקות העבריות, שהפכו את האירועים לאחד הפרקים המכוננים בתודעה ההיסטורית היהודית.

    חוקרים רבים ראו בגזרות תתנ"ו נקודת מפנה בתולדות יהודי אירופה, שבעקבותיה הורע מעמדם וגברה האלימות כלפיהם, ואילו אחרים הסתייגו מתפיסה זו והדגישו את המשכיות חייהן של הקהילות ואת התאוששותן. מחקרים עדכניים מציבים את האירועים בהקשר רחב יותר של התגבשות הזהות הנוצרית באירופה, שבמסגרתה הלכו היהודים ונתפסו כאויב מבית, ובוחנים אותם כחוליה ראשונה בשרשרת של מעשי טבח ביהודים במערב אירופה בימי הביניים, שבהם השתתפו בני שכבות חברתיות מגוונות מתוך מניעים דתיים, כלכליים ורעיוניים.

    שאלה מרכזית במחקר נוגעת לפשרם של מעשי קידוש השם האקטיביים. במקורות חז"ל נקשר המושג בעיקר במוות פסיבי של מי שסירב לעבור על עקרונות אמונתו, ואילו באשכנז של סוף המאה ה-11 נטלו יהודים את חייהם ואת חיי ילדיהם במו ידיהם. חוקרים בחנו את מקומה של האגדה בהכשרת מעשים אלה במסורת הפסיקה האשכנזית, את האידאולוגיות הדתיות הקיצוניות שעמדו ברקע האירועים, ואת האופן שבו עוצבו בכרוניקות סיפורי הגבורה, ובהם סיפורי נשים, כחלק מפולמוס בין-דתי. במקביל, יש שהציעו הערכה מחודשת של סוגיית קידוש השם לאור ההשוואה בין תתנ"ו לבין השואה.

    עבודה זו בוחנת את גזרות תתנ"ו ואת מעשי קידוש השם שנלוו אליהן, מתוך עיון בשלושה מחקרים מרכזיים: מאמרו של ג'רמי כהן על ההיסטוריוגרפיה של הגזרות, מאמרו של אברהם גרוסמן על הרקע התרבותי והחברתי לקידוש השם, ומאמרו של רוברט חזן על מהלך הפרעות באביב 1096. העבודה נפתחת בסקירה היסטורית של מסע הצלב הראשון ושל הפרעות בקהילות הריין. לאחר מכן נדונות הדרכים שבהן פירשה ההיסטוריוגרפיה היהודית, מן המאה ה-19 ואילך, את משמעות הגזרות. הפרק השלישי מוקדש לשאלת המניעים למעשי קידוש השם ולתיאור מהלך הפרעות בכרוניקות העבריות, ומסתיים בהשוואה בין גישותיהם של גרוסמן ושל חזן. בסיום העבודה מובא סיכום של הממצאים העיקריים.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: