האוניברסיטה הפתוחה
המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות
עבודה סמינריונית בקורס:
נשים בחברה היהודית בארץ ישראל
בנושא:
תוכן עניינים
מבוא 3
פרק 1: עליית נשות תימן לישראל: רקע תיאורטי 7
1.1. הגירה: יסודות תיאורטיים 7
1.2. הגירה: נקודות מבט מגדריות 8
1.3. תיאוריות של הטמעה ושילוב תרבותי 9
1.4. משא ומתן על זהות בקרב מהגרים 10
1.5. תיאוריות כלכליות הקשורות להגירה 10
1.6. אתגרים והזדמנויות חברתיות-כלכליות לעולים 11
1.7. מדיניות הגירה והשפעתה 12
פרק 2: רקע היסטורי ותרבותי- נשים עולות תימן לישראל 14
2.1. סקירה היסטורית של יהודי תימן 14
2.2. תפקידים מסורתיים וחיי הדת של יהודי תימן 15
2.3. תפקידים מגדריים בחברה התימנית המסורתית 16
2.4. השתלבות בחברה הישראלית: היבטים כלכליים, חברתיים ותרבותיים 17
פרק 3: דיון בשאלת המחקר 20
3.1. השתלבות יהדות תימן בפולקלור הישראלי 20
3.2. אובדן/שינוי הזהות התרבותית בקרב נשים מהגרות 21
3.3. חסמים חברתיים ותרבותיים , אתגרים והזדמנויות כלכליות 22
3.4. אסטרטגיות הסתגלות של נשים תימן לגשר בין תרבויות 23
3.5. נשים תימניות במדינת ישראל- השפעות אקטואליות 24
דיון וסיכום 26
ביבליוגרפיה 28
הגירתם של יהודי תימן לישראל מייצגת אירוע מרכזי בהיסטוריה של תנועות התפוצות היהודיות, במיוחד בהקשר של המאה ה-20. עבודה סמינריון זו שהנושא שלה הנו "כנפי נשרים: מעברים חברתיים-תרבותיים של עולי תימן במדינת ישראל", בוחנת את התמורות החברתיות-תרבותיות המורכבות שחוו מהגרים אלו. פרק הזמן שיידון בעבודה זו הנו החל מהמאה ה-20 ועד הקמת מדינת ישראל והעלייה התימנית המשמעותית במהלך מבצע "כנפי נשר" שלאחר 1948. מטרת המחקר היא לנתח את ההתאמות שביצעו יהודי תימן על מנת להשתלב בחברה הישראלית תוך דגש מיוחד על האופן שבו שינויים אלו השפיעו על נשים שניסו לפלס את דרכן תוך תמרון מורכב בין תפקידיהן התרבותיים המסורתיים לבין המציאות החדשה של מדינה ישראלית המתחדשת.
חשיבות מחקרית
הבנת שילובן של עולות תימן בחברה הישראלית מספקת תובנות מכריעות לגבי הדינמיקה של הסתגלות תרבותית ושינוי זהות במסגרת רחבה יותר של גיבוש זהות לאומית. נושא זה משמעותי כיוון שהוא לא רק מכסה את ההיבטים ההיסטוריים והחברתיים-פוליטיים של ההגירה, אלא גם מתעמק בשינויים המעמיקים בתפקידי המגדר ותורם להבנתנו כיצד קהילות מהגרים נטמעות במבנים חברתיים חדשים תוך שמירה על אלמנטים מהזהות התרבותית המקורית שלהן.
רציונל
מבחינה היסטורית, קהילת יהודי תימן התאפיינה בפרקטיקות המסורתיות העמוקות שלה ובתחושת זהות תרבותית חזקה אשר אותגרו באופן משמעותי עם הגעתם לישראל - חברה שהייתה אז בעיצומה של מאמצי בניית האומה והמודרניזציה שלה . מבצע "כנפי נשר", אירוע מכונן בתולדות ישראל, לא רק הקל על ההגירה ההמונית של יהודי תימן אלא גם סימל את אתוס ההחזרה הציוני הגדול יותר . עם זאת, מעבר להשלכות הלוגיסטיות והפוליטיות, הגירה זו עוררה שינויים חברתיים-תרבותיים עמוקים שהשפיעו במיוחד על התפקידים והזהות המסורתיים של נשים תימניות . נשים אלו מצאו את עצמן בצומת של שימור המורשת התימנית שלהן תוך הסתגלות לאתוס המתקדם של מולדתם החדשה.
שאלות מחקר והשערות
המחקר מונחה על ידי שאלת המחקר המרכזית: כיצד השפיעו שינויים חברתיים-תרבותיים על תפקידם וזהותן של עולי תימן, בעיקר נשים, במדינת ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד לעידן שלאחר 1948 ועם אילו אתגרים ייחודיים נאלצו להתמודד בתקופה זו של שינוי ומעבר ממסורת למודרנה?
ההשערות הנגזרות משאלה זו כוללות:
• נשות תימן חוו שינויים טרנספורמטיביים בתפקידיהן ובזהויותיהן, בהשפעת הלחצים הכפולים של התרבות התימנית המסורתית והחברה הישראלית המתחדשת.
• ההסתגלות החברתית-תרבותית של נשים אלו הייתה כרוכה במשא ומתן מורכב בין שמירה על פרקטיקות מסורתיות לבין אימוץ נורמות חברתיות חדשות.
• האתגרים שעמם התמודדו נשים תימניות היו שונים מאלה שבהם נתקלו מהגרים גברים וקבוצות מהגרות אחרות, והדגישו את ההצטלבות בין מגדר, תרבות והגירה.
מתודולוגיית מחקר
מחקר עיוני זה משתמש בשילוב של מקורות ראשוניים ומשניים. המקורות העיקריים כוללים חומרי ארכיון, סיפורים אישיים ומקורות מחקריים משניים המורכבים ממאמרים אקדמיים ורשומות היסטוריות המציעים הקשר וניתוח תיאורטי מעמיק (עראקי-קלורמן, 2019; מאיר-גליצנשטיין, 2019). גישה מתודולוגית זו מאפשרת חקירה מקיפה של האירועים ההיסטוריים והסיפורים האישיים המעצבים את הסיפור של העולות מתימן.
המחקר יהיה מבוסס אפוא על מערך של מקורות ביבליוגרפיים אשר כל אחד מהם תורם נקודות מבט ייחודיות ותובנות היסטוריות לגבי הגירתם של יהודי תימן לישראל, שילובם והדינמיקה החברתית-תרבותית הכרוכה בכך.
על מנת להציג את הרקע ההיסטורי והאנתרופולוגי אעשה שימוש במספר מקורות עיקריים:
מחקרה של אסתר מאיר-גליצנשטיין (2019) המספק בחינה מכרעת של המעבר מ"כנפי נשר" לנושאים השנויים במחלוקת סביב סוגיית ילדי תימן. מחקרה מציע נקודות מבט חשובות על ההשלכות החברתיות-פוליטיות הרחבות יותר של הגירה זו ועל האתגרים הספציפיים איתם מתמודדים ילדי עולי תימן . בהתאם, מדר (2005) מציעה נק' מבט ייחודית ומרתקת על הפן האנתרופולוגי-היסטורי המתעמק בתהליכי ההתיישבות של עולות תימן ומספק מבט מפורט על הדינמיקה הקהילתית ואת אתגרי השילוב שלהם. כמו כן, בת ציון עראקי-קלורמן (2019) עוסקת בעמדות הנהגת היישוב כלפי עולי תימן, וקושרת בין עמדות אלו לתופעת היעלמות ילדי תימן לאחר הקמת המדינה. מקור זה מסייע בהבנת ההקשרים הפוליטיים והחברתיים שהשפיעו על עולי תימן .
על מנת להתייחס בהרחבה לסוגיית תרבות ומגדר אעשה שימוש במחקרים נוספים כמו אלה של בילי מלמן (2009) החוקרת את התפקידים המתפתחים של נשים בחברה הישראלית, ומספקת רקע קריטי להבנת האופן שבו נשים תימניות תמרנו והסתגלו בסביבתן החדשה. מחקרה הוא מכריע לשם מסגור האתגרים וההתאמות הספציפיות למגדר איתם מתמודדות נשים אלוו . כמו כן, ספרן (2006) בוחנת את המיתוס מול המציאות של שוויון הזדמנויות לנשים מהגרות בישראל ושופכת אור על החסמים החברתיים-כלכליים הפוגעים בשוויון אמיתי . בנוסף, טובה גמליאל (2016) מציעה תובנות על המנהגים התרבותיים וטקסי האבל של נשים תימניות, תוך שימת דגש על תפקידה של ההיסטוריה שבעל פה בשימור והפיכת הזהות התרבותית שלהן בפזורה .
במסגרת בחינת ההקשר הסוציולוגי והפוליטי אתייחס למחקרו של ראובן אהרוני (2013) אשר מעריך באופן ביקורתי את הסיפור של עליית יהודי תימן תוך שהוא מפריך את הגרסאות הרומנטיות של "כנפי נשרים" ומספק מבט מעמיק יותר על חוויות ההגירה שלהם . כמו כן, רחל שרעבי (2005, 2007) מספקת מבט מעמיק על המשא ומתן הפוליטי-חברתי בין מתיישבי תימן לבין החברה הישראלית המבוססת, תוך התמקדות בדינמיקה של עבודה ומגדר בתוך אינטראקציות אלו . בנוסף, אביבה חלמיש (2006) מציעה נקודת מבט מתוקנת על גלי ההגירה המוקדמים של תימן לארץ ישראל המנדטורית, ומספקת עומק היסטורי לדפוסי ההגירה שלפני המדינה .
על מנת לבחון את נושא שימור התרבות והזהות התימנית בסביבה החדשה אציג את מחקרו של אריאל (2019) שדן בשימור של הזהות התימנית באמצעות המזון וממחיש כיצד פרקטיקות תרבותיות משמשות הן כאמצעי לשימור והן להסתגלות . בהתאם, יוסף טובי (2021) ובת ציון ארז קלורמן (2014) מספקים שניהם ניתוחים היסטוריים ותרבותיים נרחבים של קהילת יהודי תימן, ומציעים תובנות יסוד לגבי המבנים החברתיים המסורתיים שלהם והמעברים שעומדים בפניהם במהלך ההגירה ואחריה . כמו כן, רות ברגר (2013) מדגישה את הנרטיבים האישיים של נשים מהגרות, תוך מתן קול לחוויות האינדיבידואליות והקולקטיביות שלהן, שלעתים קרובות מוצלות במחקרי הגירה רחבים יותר .
בפועל, שילובם של כלל המקורות הללו מאפשר בחינה מקיפה של הגירת יהודי תימן מכמה זוויות - היסטוריות, תרבותיות, סוציולוגיות ופוליטיות. כל מקור תורם רבדי הבנה התומכים בניתוח מעמיק יותר של החוויות המשנות של יהודי תימן, במיוחד של נשים, כשהן השתלבו בחברה הישראלית. בסיס אקדמי זה חיוני לביטוי המורכבות של הגירה, הסתגלות תרבותית ושינוי זהות שחווים קבוצה ייחודית זו של עולות תימן בנוף הרב-תרבותי של ישראל.
מבנה העבודה
פרק 1: רקע תיאורטי
פרק זה מתאר את המסגרות התיאורטיות המנחות את המחקר, כגון תורת ההגירה, תורת הזהות ולימודי מגדר. הוא מכין את הקרקע לניתוח השתלבותם החברתית-תרבותית של יהודי תימן בחברה הישראלית.
פרק 2: רקע היסטורי
תוך מתן הקשר היסטורי מפורט, פרק זה בוחן את התנאים החברתיים-כלכליים, התרבותיים והפוליטיים בתימן שהזיזו את ההגירה, כמו גם את השלבים המוקדמים של יישוב מחדש של יהודי תימן בישראל, כולל השפעת "כנפי נשר".
פרק 3: דיון מחקרי
הפרק עוסק ישירות בשאלת המחקר תוך שהוא בוחן את האתגרים החברתיים-תרבותיים איתם מתמודדים עולי תימן. דגש משמעותי מושם על דינמיקה מגדרית, במיוחד החוויות של נשים תימניות בזמן שהן ניווטות בסביבה החברתית החדשה שלהן.
תרומת מחקר
מחקר זה תורם לשיח האקדמי על עלייה והשתלבות תרבותית וזאת על ידי הצעת בחינה מעמיקה של ההתאמות החברתיות-תרבותיות של יהודי תימן בישראל, בדגש על חוויות ספציפיות למגדר. זה משפר את ההבנה שלנו התפיסה של האופן שבו קהילות מסורתיות מסתגלות למדינות מודרניות ותפקידו של המגדר בעיצוב חוויות הגירה. הממצאים צפויים להציע תובנות רלוונטיות לדיונים הנוכחיים על שילוב תרבותית וגיבוש זהות בחברות רב-תרבותיות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
