האוניברסיטה הפתוחה
השתתפות נשים בתפקידי לחימה בארגונים צבאיים טרם קום המדינה – השוואה בין הפלמ"ח לבין האצ"ל
מנחה:
מגישה
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
נשים במסגרות לחימה - רקע 4
שוויון ואי שוויון בתקופת המנדט במסגרות שונות ובמסגרת לחימה 7
נשים במלחמת העולם השנייה 11
פלמ"ח 13
אצ"ל 17
3. ניתוח המקרה – השוואה בין האצ"ל לבין הפלמ"ח 19
4. דיון ומסקנות 23
5. ביבליוגרפיה 25
מבוא
במהלך העשורים האחרונים, עבר שירות הנשים בצה"ל לא מעט שינויים, בעיקר על רקע השינוי שחל במעמדן של הנשים בחברה הישראלית באופן כללי, כאשר כיום, המגמה הכללית השוררת בצבא היא, שיש צורך להמשיך ולקדם שירות משמעותי יותר של נשים בצה"ל, תוך הנחלת יחס מכבד לנשים (הבר ושרביט-ברוך, 2013).
עשורים רבים חלפו מאז נחרתה דמותה של הנערה החיילת, חברת הפלמ"ח בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. דמותה של הצעירה נתפסה כישות חדשה, משוחררת מכבלי המסורת, האוחזת בנשק לצד הגבר. לאורה של דמות זו נבחנו תופעות שנתפסו הן בעיני ישראלים והן בעיני אחרים כתופעות ישראליות ייחודיות ומהותיות, כגון גיוסן השוויוני של בנות לצבא ההגנה לישראל (עפרון, 2000).
חובתן של נשים בישראל לשרת כחיילות בצבא, מהווה בעת ובעונה אחת את הסמל המובהק של שוויון נשים בישראל אך גם דוגמה מאירת עיניים ליחס השונה אליהם תחת כסות של שוויוניות. שירותן של נשים ישראליות בצבא הוא סמל לשוויון מכיוון ששירות חובה של נשים אינו נחשב לנורמה מקובלת במדינות מערביות אחרות והכללתו בחקיקה נחשבת במידה רבה למהפכנית. יחד עם זאת מדובר גם בפרקטיקה של יחס שונה לנשים בעיקר לאור הפטורים והסייגים המיוחדים שחלים על שירות של נשים מכוח החוק ולנוכח המדיניות המסורתית אשר צידדה החל מהקמת המדינה והקמתו של צה"ל, בהגבלת שירותן של נשים לתפקידים שאינם תפקידי לחימה (ברק-ארז, 2007). אולם עוד בטרם הוקמה המדינה, השתתפו נשים רבות במסגרת המחתרות והארגונים הצבאיים בלחימה ובתפקידי מפתח.
עם הקמת הפלמ"ח בשנת 1941, התעורר ויכוח אצל מנהיגי הישוב היהודי בהם בן גוריון, טבנקין ואחרים באשר לתפקיד הנשים בארגון, והאם להפנותן לכוח הלוחם או לתפקידי עזר, כגון חיל הקשר והרפואה. גולת הכותרת של שיתוף הנשים הקרביות הייתה יציאתן של שלוש צנחניות לאירופה הכבושה באביב של 1944, שתיים מהן נספו בארץ אויב, ובהן גם חנה סנש. בנוסף, במהלך מלחמת העולם השנייה הקים הצבא הבריטי יחידות של חיל נשים, שעסקו בתפקידי עזר רבים, כגון: אלחוטאיות, פקידות, מכונאיות ונהגות, בנוסף לחלקן בחיל הרפואה. לגדודים שהקימו האנגלים התגייסו נשים רבות מן היישוב ובהמשך הייתה לכך השפעה רבה להתייחסותו של צה"ל לשירות הנשים באופן כללי(באומל-שוורץ, 2008).
אחד העקרונות הבולטים בתיאוריה הציונית החלוצית, היה גם עקרון השוויון המלא בין גברים לנשים בכל תחומי החיים. יחד עם זאת, רוב מוחלט של הנשים באותה העת, סבלו מאי-שוויון מול הגברים. למרות אי השוויון, הדימוי של הנשים החלוציות היה כי הן נהנות ממעמד של שוויון בין המינים (עפרון, 2000). מתוך כך עולה השאלה, האם הנשים נהנו גם משוויון בתוך הארגונים הצבאיים ובעיקר מהאפשרות לשמש כלוחות בארגונים?
נושא המחקר: השתתפות נשים בתפקידי לחימה בארגונים צבאיים טרם קום המדינה – השוואה בין הפלמ"ח לבין האצ"ל.
שאלת המחקר: האם נשים זכו לשוויון בהשתתפות בתפקידי לחימה, כחלק מהפעילות של הארגונים הצבאיים הפלמ"ח והאצ"ל בטרם קום המדינה?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
