הקריה האקדמית אונו – קמפוס חיפה
הפקולטה למשפטים
עבודה סמינריונית במסגרת קורס:
זכויות חשודים ונאשמים
אוקטובר 2024
מבוא 1
טענות מקדמיות במשפט הפלילי הישראלי 3
מהותה של הטענה המקדמית 3
סוגי הטענות המקדמיות 3
המועד להעלאת טענה מקדמית 3
המועד להכרעת בית המשפט בטענה 4
תוצאות קבלתה של טענה מקדמית 5
משפט משווה 6
הפסיקה האנגלית - "Abuse of Process" 6
הפסיקה האמריקאית - "Outrageous Conduct" 9
טענת ההגנה מן הצדק במשפט הישראלי 14
קליטת הדוקטרינה בשיטת המשפט הישראלית 15
הרחבת המבחן מפרשת יפת לפרשת בורוביץ 16
השינוי שלאחר חקיקת סעיף 149(10) 18
משמעות קבלתה של הדוקטרינה 19
יתרונותיה וחסרונותיה של טענת ההגנה מן הצדק 19
ההצדקות לקיום הדוקטרינה 19
החסרונות שבקיום הדוקטרינה 21
ההיסטוריה החקיקתית של ההגנה מן הצדק 23
דיוני ועדת נאור 23
הליכי החקיקה בכנסת 24
נסיבות עובדתיות המקימות את טענת ההגנה מן הצדק 25
שיהוי בהגשת כתב אישום 25
אכיפה בררנית בהעמדה לדין 25
מעורבות הרשויות בעבירה המיוחסת בכתב האישום 26
העמדה לדין בניגוד להצהרה מוקדמת 27
טענת ההגנה מן הצדק במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו 28
סיכום 30
רשימת מקורות 31
חקיקה 31
הצעות חוק 31
ספרים 31
מאמרים 31
פסיקה ישראלית 32
פסיקה זרה 32
פרוטוקולים 33
ההליך הפלילי בישראל נפתח בשלב ההקראה, שבו מוצג לנאשם כתב האישום והוא נדרש למסור את תגובתו. עוד בטרם יימסר מענה לאישום, פתוחה בפני הנאשם הדרך להעלות טענות מקדמיות, המופנות אל עצם קיומו של ההליך ואל אופן ניהולו ולא אל שאלת אשמתו. סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי מונה רשימה של טענות מקדמיות, ובהן, מאז שנת 2007, גם הטענה שלפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, היא טענת "ההגנה מן הצדק".
ייחודה של הדוקטרינה בכך שהיא מסיטה את מוקד הדיון מן הנאשם אל הרשות. בעוד ההליך הפלילי הקלאסי מכוון לחשיפת האמת העובדתית ולהכרעה בשאלת האשמה, טענת ההגנה מן הצדק מציבה במרכז הבמה את התנהלותן של רשויות החקירה והתביעה, ומאפשרת לבית המשפט לבטל כתב אישום או להעניק סעד אחר גם כאשר אין מחלוקת של ממש בדבר ביצוע העבירה. במובן זה מגלמת הדוקטרינה הכרה בכך שקיימים ערכים שבגינם מוכנה שיטת המשפט לוותר על בירור האמת עד תומה, ובהם הגינות ההליך, שוויון בין הצדדים ותפקוד ראוי של רשויות הציבור.
העבודה עומדת על השאלה המרכזית הנגזרת מכך, והיא באילו נסיבות ובאיזו מידה מוצדק לבטל כתב אישום, או לרככו, בשל פגמים שנפלו בהתנהלותן של רשויות אכיפת החוק. שאלה זו מחייבת איזון מתמיד בין האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם עבריינים לבין האינטרס הציבורי, שאינו נופל ממנו בחשיבותו, בקיומו של הליך פלילי נקי מפגמים. הספרות המשפטית העדכנית מלמדת כי האיזון בין שני אינטרסים אלה אינו קבוע, וכי הוא הולך ומשתנה עם התרחבות היקף תחולתה של הדוקטרינה בפסיקה.
ברקע הדיון ניצב קושי מושגי עמוק יותר. הציווי "צדק צדק תרדוף" מלווה את השיח המשפטי מאז ומעולם, אך המונח "צדק" מעולם לא זכה להגדרה ממצה ומוסכמת. ההכרעה בטענת הגנה מן הצדק מחייבת אפוא את בית המשפט לצקת תוכן קונקרטי במושג מופשט, ולעשות כן תוך הפעלת שיקול דעת רחב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
לשאלות אלה נודעת חשיבות מעשית מיוחדת בשנים האחרונות, עם העלאתה של טענת ההגנה מן הצדק בהליכים ציבוריים רבי הדים, ובראשם ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. הליך זה ממחיש הן את עוצמתה של הדוקטרינה ככלי בידי ההגנה, הן את הסיכון הגלום בשימוש בה ככלי רטורי שאינו נשען על תשתית עובדתית מספקת.
לשם מענה על שאלת המחקר, נפתחת העבודה בפרק המקדמי, הסוקר את מוסד הטענות המקדמיות במשפט הישראלי, את המועד להעלאתן, את אופן הדיון בהן ואת תוצאות קבלתן. הפרק שלאחריו מוקדש למשפט המשווה, ובו נבחנים שורשיה של הדוקטרינה בפסיקה האנגלית, תחת הכותרת "Abuse of Process", ולצידה התפתחותה של ההגנה האמריקאית בדבר התנהגות שערורייתית של הרשות, "Outrageous Conduct". לאחר מכן נבחנת קליטתה של הדוקטרינה במשפט הישראלי, מפרשת רבר, דרך פרשת יפת ועד לפרשת בורוביץ ולעיגונה בחוק, ונדונים יתרונותיה וחסרונותיה. בהמשך נסקרת ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף, ובכלל זה דיוני ועדת נאור והליכי החקיקה בכנסת, ולאחריה מובאת רשימה פתוחה של הנסיבות העובדתיות המקימות את הטענה. פרק נפרד מוקדש להעלאת הטענה בהליך המתנהל נגד ראש הממשלה לשעבר, ובפרק הסיכום מוצע מענה לשאלת המחקר בצירוף הערכה ביקורתית.
