מבוא 1
מהי הבעיה ובמי היא פוגעת 2
שתי מערכות ושני היגיונות 3
האכיפה: סנקציות וגבולותיהן 3
הסכם קדם נישואין: מדוע הוא מצליח שם ולא כאן 4
פתרונות הלכתיים פנימיים 5
תקדים היסטורי לכוחו של ההקשר 5
הערכאה האזרחית כחלופה 6
הגורם המשותף: מי מחזיק במפתח 6
סיכום 7
רשימת מקורות 8
על פי ההלכה נגמרים הנישואין רק כשהבעל נותן גט מרצונו. אם סירב, נותרת האישה כבולה לנישואין שהתרוקנו מתוכנם: אין היא יכולה לבנות חיים עצמאיים או להקים משפחה חדשה, וחייה נעצרים לזמן שאין לו קצבה. בישראל נוסף על כך ממד מוסדי. בתי הדין הרבניים הם בתי משפט רשמיים של המדינה, והחוק קובע שבני זוג יהודים מתגרשים רק בהם ורק לפי ההלכה.
לכאורה, מערכת דתית הפועלת כזרוע של המדינה אמורה להיטיב עם אישה שמבקשת להתגרש, שהרי בידי בתי הדין כלי אכיפה שלטוניים. ההשוואה לארצות הברית, שבה אין לבתי הדין הרבניים מעמד רשמי, מגלה תמונה הפוכה. שם נפוצים הסכמי קדם נישואין, ואילו בישראל חותמים עליהם מעטים בלבד, בראש ובראשונה משום שבתי הדין הרבניים מתנגדים להם. רדזינר מראה שהמציאות החברתית והמשפטית מעצבת את השיקול ההלכתי, עד שרבנים טוענים שמה שההלכה מתירה בארצות הברית היא אוסרת בישראל.
הפרקים שלהלן שואלים מה מגביל את יעילותם של הפתרונות שהוצעו לסרבנות הגט בישראל. הם סוקרים את הספרות המשפטית וההלכתית סקירה אינטגרטיבית, מעמידים את סוגי הפתרונות זה מול זה ומאתרים את החסם שבו נתקל כל אחד מהם. תחילה תוגדר הבעיה. אחר כך ייבחנו ארבעה סוגי פתרונות: אכיפה, הסכם מקדים, פתרון הלכתי פנימי וערכאה אזרחית. לבסוף תידון השאלה המשותפת לכולם.
