שאלון בחינת גמר
10960 תאוריות עכשוויות של צדק כלכלי וחברתי
מבנה הבחינה:
בבחינה שלושה חלקים.
חלק א:
שאלה אחת ומשקלה 36נקודות.
חלק ב:
ענו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.
20נקודות לכל שאלה, סה"כ 40נקודות.
חלק ג:
יש לענות על שלושה היגדים מתוך חמשת ההיגדים. סה"כ 24נקודות.
חלק א ( 36נקודות)
ענו על שאלה .1
שאלה 1
תרומת כליה ליהודי בלבד, אלטרואיזם או אפלייה אסורה?
כתבה מעובדת מאת עידו אפרתי, הארץ, יולי 2023
יהודי בוחר לתרום אחת מכליותיו לאדם זר, אך בתנאי אחד - שהנתרם יהיה יהודי. האם זו
הצלת חיים נעלה, או מעשה פסול מבחינה מוסרית? לאחרונה, התפרסם שאיש התקשורת ארנון
סגל תרם כליה לישראלי אחר, בתנאי שמקבל התרומה הוא יהודי. סגל נימק את העדפתו
בהבלטה: "זה העם שלי וזו הקהילה שלו". סגל איננו לבד, מאות רבות של ישראלים יהודים
תרמו בשנים האחרונות כליה בדיוק באותה צורה ותוך בחירה של זהות מקבל התרומה.
על פי מרכז ההשתלות הלאומי, ב- 2022בוצעו בישראל 319השתלות כליה מן החי, מתוכן 133
היו תרומות בין בני משפחה ו- 186של תורמים חיצוניים. אלה יכולים להיות תורמים בעלי קשר
משפחתי למושתל, כמו חברים או מכרים ובמקרים מעטים, זרים שנענו לבקשת תרומה שפורסמה
בתקשורת וברשתות חברתיות ונמצאו מתאימים. מכלל התרומות של כליה מן החי, קרוב למחצית
מקורן בתרומות אלטרואיסטיות שהגיעו באמצעות עמותת "מתנת חיים", בהן זו של סגל.
עמותת "מתנת חיים" נוסדה בשנת 2009במטרה לעודד את הציבור לתרום כליה לאדם זר לשם
הצלת חיים, ללא תמורה. באופן רשמי, ישראלי המבקש לבצע תרומת כליה אלטרואיסטית לאדם
זר צריך לפנות למרכז ההשתלות הלאומי. במסלול זה אין כל אפשרות לאפליה, תיעדוף או ייעוד
התרומה על בסיס גיל, לאום, דת ומין. התרומה תתקבל ותנותב בהתאם למערכת התורים
וההתאמות של מרכז ההשתלות.
לעומת זאת, עמותת "מתנת חיים", מאפשרת מעין מסלול עוקף – וחוקי. העמותה משדכת בין
תורמים פוטנציאליים לבין אנשים הזקוקים לתרומת כליה ונמצאים ברשימותיה. במסמך
האתיקה של העמותה נכתב: "כאשר תורם מגיע לארגון ומבקש להתנדב לתרומת כליה, הארגון
ישאל אותו אם יש לו העדפות בנוגע לזהות החולה שבו תושתל הכליה. יש שמעדיפים לתרום
כליה דווקא לאדם צעיר; יש שמבקשים לתרום דווקא לגבר או לאישה; יש המבקשים לתרום
לחולים יהודיים, ויש גם שביקשו דווקא לתרום לחולה ערבי או פלסטיני. יש אשר יקפידו לתרום
לחולה המקפיד על שמירת בריאות קפדנית, דוגמת הימנעות מעישון וכדומה. בנוסף לאלו,
נתקלנו בעשרות העדפות אישיות נוספות, לפי הבחירה הסובייקטיבית של כל תורם. הנחת
העבודה שלנו היא שבחירת התורם לפי קריטריונים עצמאיים היא בחירה לגיטימית, וכמוה כמתן
צדקה על פי נטיית ליבו של התורם. התרומה הינה מתנת חיים וזכותו של התורם לתת את
מתנתו למי שהוא בוחר". בעמותה טוענים כי מדיניות זו הוכחה כמגדילה באופן משמעותי את
מספר התרומות – טענה שנתמכת במספר התרומות שמגיעות דרכה. על פי רוב, התורמים
שמגיעים מקרב הציבור הדתי או החרדי, יבחרו לתרום כליה לחולה יהודי.
במרכז ההשתלות וגם במשרד הבריאות יודעים כי המצב הקיים בעייתי מבחינה אתית.
"המדיניות שלנו היא שאי-אפשר לבחור את הנתרם בתרומה אלטרואיסטית. אם מישהו תרם
והכליה שלו הגיעה לערבי – התרומה שלו קיצרה ליהודי אחר את התור. מי שלא מסתפק בזה
יכול לתרום דרך עמותת חיים". במשרד הבריאות מיהרו להגיב לפרסום הכתבה על סגל,
בהבהרה חריגה: "הערך העליון במערכת הבריאות הוא ערך החיים. אנו רואים חשיבות בהצלת
חיים ללא הבדל דת, גזע, מין מגדר או כל הבדל אחר. תרומות איברים דרך המרכז הלאומי
להשתלות נעשות דרך מנגנון הקצאה לאומי בהתאם לרשימת ההמתנה, כאשר המנגנון מבוסס
על פרמטרים מקצועיים רפואיים. הכל נעשה באופן שוויוני, ללא כל אבחנה של דת, גזע ומין,
ולא ניתן להתנות או לבקש את זהות התורם.
למרות כל זאת, השאלה עודנה עומדת: האם תרומת כליה אלטרואיסטית שניתנת באופן מפלה
אינה עדיפה על הימנעות מתרומה כליל?
א. נתחו על פי האייק ונוזיק, המחזיקים בגישה הליברטריאנית, האם תרומת איברים מן החי
אלטרואיסטית לאדם זר, תוך התנייתה למאפיינים שיוכיים של הנתרם (לאום, דת, מגדר
וכולי'), היא דבר ראוי וצודק? הבחינו בתשובתכם בין הטיעונים והנימוקים של כל אחד
מההוגים בסוגיה.
ב. מה תהיה עמדתה המוסרית של הוגים מהמסורת הקהילתנית כלפי תרומת חי אלטרואיסטית
שמותנית בהענקתה לבני העם שלך, כמו במקרה של מר סגל בכתבה?
ג. הציגו את עמדתכם האישית בסוגיה. האם זה צודק ומוסרי לאפשר בחוק תרומת איברים
אלטרואיסטית, תוך הגבלתה לקבוצות חברתיות מסוימות על רקע של דת/לאום/מוצא/מגדר
וכולי?' הקפידו לנמק את תשובתכם באמצעות שני נימוקים מפורטים, לפחות. ניתן גם להיעזר
בגישה אחת או יותר, מבין גישות הצדק שנלמדו בקורס לביסוס עמדתכם, רצוי לכלול
בעמדתכם, טיעונים חדשים שלא נכללו בסעיפים א ו-ב.
חלק ב ( 40נקודות)
ענו על שתי שאלות מבין שלוש השאלות 20( 4-2נקודות לכל שאלה).
אורך כל תשובה לא יעלה על שני עמודים.
שאלה 2
ג'ון רולס, שפיתח את גישת צדק כהוגנות, מציג טיעונים שונים מדוע באחריות המבנה הבסיסי של
החברה לחלק טובין על פי שני עקרונות הצדק: עקרון החירות ועקרון הצדק החלוקתי.
הציגו בלשונכם שני נימוקים או הצדקות עקרוניים שמביא רולס לעקרונות הצדק שגיבש ( 10נקודות).
הציגו שתי ביקורות עקרוניות, מגישה אחת או יותר מבין גישות הצדק שלמדנו בקורס, כנגד טיעוניו
והצדקותיו של רולס ( 10נקודות).
שאלה 3
מאז פרוץ המלחמה ב 7באוקטובר, מתקיים דיון ציבורי סוער אודות המחירים שמדינת ישראל
חייבת לשלם מוסרית בעבור שחרור אזרחיה שנחטפו לעזה. מהצד אחד משפחות החטופים,
פוליטיקאים ואזרחים רבים תובעים עסקה עכשיו, יהיה מחירה אשר יהיה, בשל ערכים יהודיים
וישראלים שעומדים בבסיס האתוס של החברה הישראלית: מצוות פדיון שבויים, ערבות הדדית
('כל ישראל ערבין זה לזה'). מנגד, נשמעים קולות המביעים חשש כבד שהפסקת המלחמה ומתן
'פרסים' לחמאס לשם ביצוע העסקה, כגון שחרור מחבלים ובכללם משתתפי הטבח ב 7
באוקטובר, סיום המלחמה והכנסת דלק, מזון ומים לרצועת עזה, עלולים להביא לפגיעה בטחונית
ומוראלית קשה למדינת ישראל ולאזרחיה.
א. הציגו מנקודת מבט תועלתנית שני טיעונים מנוגדים, אחד תומך ואחד מתנגד, לביצוע עסקה עכשיו
לשחרור החטופים הישראלים בעזה, במחיר של שחרור מחבלים רבים, הפסקת המלחמה והכנסת
משאבים להקלת המצוקה החומרית בעזה.
ב. הסבירו בקצרה מהי גישה מוסרית דאונטולוגית ( 2-3משפטים?) הציגו טיעון דאונטולוגי, עקרוני,
מדוע יש לישראל חובה מוסרית לשחרר את החטופים הישראלים בעזה, יהי המחיר אשר יהיה.
שאלה 4
רשויות הרווחה מונעות סיוע מדרי רחוב כי אינם מוזנחים מספיק
כתבה מעובדת מאת לי ירון, הארץ, ינואר 2018
מכונית נטושה במגרש חניה בראשון לציון הייתה במשך שלוש שנים וחצי ביתו של גלעד. אף
שחי ברחוב, הוא הקפיד לשמור על מראהו החיצוני: אחת לכמה ימים התקלח בצינור של בית
כנסת שכונתי, שטף בצינור גם את בגדיו ותלה אותם על עצים לייבוש. כשהשיג עשרה שקלים,
הרשה לעצמו להתקלח במקווה, ומדי פעם פנה לבאי בית הכנסת בבקשה שיסייעו לו להשיג
מזון. למגורים ברחוב הגיע לאחר שאיבד את כל נכסיו והחל לסבול מדיכאון וממחלות אחרות,
שמקשות עליו לעבוד ולהשיב את חייו למסלולם לאחר שנים שבהן לא הצליח להשתקם בכוחות
עצמו, פנה למחלקת הרווחה בעיר מגוריו בבקשה שיכירו בו כ"דר רחוב" ויעניקו לו את הסיוע
הכספי הקבוע בחוק: כמה מאות שקלים בחודש למשך ארבע שנים לצורך תשלום שכר דירה.
בקשתו נתקלה בסירוב: "הוא אינו עונה להגדרה של דר רחוב", מחלקת הרווחה בעיריית ראשון
לציון ענתה לבקשתו: "המבקש, אינו מוזנח, אינו מלוכלך, פונה לגורמים שיכולים לסייע לו, אינו
מובס ואינו אפאתי... נראה נקי ומסודר, לבש בגדים נקיים. נעל נעלי ספורט חדשות. השמיכות
אתן מתכסה בתא המטען מקופלות ומסודרות... יש לו קשר עם בני משפחתו, עמם ישב שבעה
על אמו". גלעד, שהתקשה לקבל את ההחלטה אומר בתגובה: "ניסיתי לשמור על צלם אנוש.
אם אני גר ברחוב, אני חייב להיות מסריח ומלוכלך? במקום שהמדינה תראה שאני מנסה לשמור
על טיפת אנושיות בחיים ברחוב, הם החליטו שהם לא מוכנים להגדיר אותי כדר רחוב. בגלל
שהלכתי לשבעה של אמא שלי ויצרתי קשר עם אנשים בשביל לבקש עזרה, זה אומר שאני לא
צריך עזרה מהרווחה?". הסירוב של מחלקת הרווחה בעיריית ראשון לציון אינו שרירותי, אלא
מסתמך על קריטריונים נוקשים המעוגנים בתקנון העבודה הסוציאלית הרשמי, תקנה " :3.33דר
רחוב הוא אדם מעל גיל ,18הגר ברחוב, בבתים נטושים, גנים ושטחים ציבוריים, אתרי בניין
וכולי [...] השרוי בהזנחה גופנית ו/או נפשית, בדרך כלל נמצא בניתוק או ניכור ממשפחה תומכת.
דר הרחוב אינו נאבק לשנות מצבו ואינו מסוגל לנהל חיים נורמטיביים".
באיזו מידה המדיניות שנוקטת מחלקת הרווחה בעיריית ראשון לציון, המונחית מתוקף תקנון
העבודה הסוציאלית, הוא צודק ומוסרי מנקודת מבט של גישת היכולות? התייחסו בתשובתכם
לתכלית הצדק על פי גישת היכולות, לאופני המימוש שלה בפועל ולמידת ההתאמה למדיניות
מחלקת הרווחה המשתקפת בכתבה.
חלק ג ( 24נקודות)
ענו על שאלה .5
שאלה 24( 5נקודות)
השיבו על שלושה היגדים מתוך חמשת ההיגדים ( 8נקודות לכל היגד).קראו בעיון את ההיגדים
שלהלן, וענו בצירוף נימוק קצר, עד 6שורות, אם ההיגד נכון או לא נכון באופן מוחלט. לכל היגד
יש רק תשובה אפשרית אחת, והיא צריכה להיות נכונה תמיד. מומלץ, במידת האפשר, לבסס את
תשובתכם על המאמרים שבמקראה. תשובה לא מנומקת לא תזכה בציון.
א. צ'ארלס טיילור, המחזיק בגישה הרב-תרבותית, גורס שכל התרבויות שוות ערך.
ב. העובדה שסמלי מדינת ישראל, ההמנון ולוח החגים מעוצבים על פי המסורת התרבותית היהודית
משקפת את תפיסת הצדק הפוליטית של ג'ון רולס.
ג. הוגים המחזיקים באתיקת המידות הטובות, דוגלים במדיניות העדפה מתקנת למשרות
ולתפקידים ציבוריים מרכזיים בחברה, כדי לקדם צדק חברתי.
ד. אריסטו סבור שתכלית המדינה, הקהילה הפוליטית, היא לדאוג לביטחון האזרחים, להגן על
רכושם ולקדם שגשוג כלכלי לכל.
ה. נוזיק מביא במאמרו את הדוגמה של צ'מברלין כדי להדגים את הסכנות הכרוכות בכלכלה
מתוכננת.
המבחן בדוק וכולל את משוב המנחה לצורך למידה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
