המכללה האקדמית כנרת
בית הספר למדעי החברה והרוח
המחלקה לחינוך וקהילה
סמינריון במסגרת קורס: תרבות ארגונית
מוגש ל:
תאריך הגשה: 15.8.2024
1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 4
2.1. תרבות ארגונית 4
2.2. שילוב תרביות וחיים משותפים 5
2.3. תיאורית המגע (social contact theory). 6
2.4. ארגון לשינוי חברתי 6
2.5. עבודה במצבי חירום 7
2.6. עבודה מרחוק 8
2.7. מיזם "צמדים" 10
3. מתודולוגיה (שיטה) 10
3.1. פתיחה 10
3.2. שיטת המחקר 11
3.3. נבדקים 11
3.3.1. פרוט הנבדקים 11
3.4. הליך המחקר 11
3.4.1. אופן הדגימה 11
3.4.2. אופן הראיונות 11
3.4.3. אתיקה 12
3.4.4. היענות למחקר 12
3.5. כלים 12
3.5.1. כלי המחקר העיקרי 12
4. ממצאים 12
4.1. ניתוח הנתונים 12
4.2. תמות 12
2.4.1. "אשת חינוך מעוררת השראה" 12
2.4.2. "השבת השחורה" 13
2.4.3. "מרחם הכאב נולדת התקווה" 14
5. דיון ומסקנות 15
5.1. סיכום 16
5.2. מגבלות המחקר 16
5.3. הצעת מחקר עתידי 16
6. ביבליוגרפיה 17
7. נספחים 18
7.1. מדריך הריאיון 18
המחקר בדק את חוויותיהם של 6 סטודנטים ערבים ויהודים המשתתפים במיזם "צמדים" במכללה האקדמית כנרת. המחקר התמקד בשתי תקופות משמעותיות - לפני ואחרי אירועי ה-7 באוקטובר. הממצאים הצביעו על השפעה ניכרת של אירועים אלו, הן על היחסים בין המלווים היהודים והערבים, והן על רגשות המלווים והילדים המשתתפים. בעקבות "השבת השחורה", עלו קשיים בביסוס קשרים חדשים בין המשתתפים. המחקר מדגיש את האתגרים שנוצרו בעקבות המתחים החברתיים, והצורך להתמודד עמם במסגרת התוכנית. הממצאים מדגישים את החשיבות של פיתוח יחסים חוצי קבוצות בחברה הישראלית, בפרט בעקבות אירועים פוליטיים מטלטלים.
תרבות ארגונית נחשבת זה עשורים אחדים לאחד המושגים המרכזיים בחקר ארגונים, שכן היא מעצבת את האופן שבו עובדים תופסים את סביבת עבודתם, את הנורמות המקובלות ואת דפוסי ההתנהגות הרצויים בתוכה (משר וכהן, 2021). במקביל, השנים האחרונות התאפיינו במעבר מואץ לעבודה מרחוק (teleworking) – תהליך שבו עובדים משתמשים בטכנולוגיות מידע ותקשורת על מנת לבצע את משימותיהם מחוץ למקום העבודה הפיזי (לוי, קסלר, קליין ובן-אליא, 2020). שילובם של שני התהליכים הללו, היחלשות המרחב הפיזי המשותף מצד אחד, והצורך המתמיד בשימור זהות ארגונית משותפת מצד שני, יוצר אתגר ייחודי בארגונים שמטרתם קידום שיתוף פעולה בין קבוצות שונות בחברה.
אתגר זה בולט במיוחד בארגונים לשינוי חברתי, המהווים כלי מרכזי לחיזוק קהילות מוחלשות ורב-תרבותיות ולעיצוב מחדש של תפיסתן העצמית ביחס לחברה הרחבה (אריאל, 2013). בחברה הישראלית, המורכבת מקבוצות תרבותיות, דתיות ולאומיות מגוונות, קיימת חשיבות מיוחדת ליוזמות המקדמות היכרות, אמון ושיתוף פעולה בין יהודים לערבים כבסיס לחיים משותפים (דיכטר, 2014). מיזם "צמדים", המחבר בין ילדים יהודים וערבים מרחבי הארץ באמצעות מלווים סטודנטים העובדים עמם מרחוק, מהווה דוגמה מובהקת לניסיון ליישם עקרונות אלה הלכה למעשה.
ההנחה התיאורטית העומדת ביסוד יוזמות מסוג זה נשענת על תיאוריית המגע החברתי (social contact theory), הטוענת כי בתנאים מסוימים, כגון מעמד שווה בין הצדדים, מטרה משותפת ותמיכה מצד גורמים סמכותיים, מפגש בין קבוצות "השלנו" ו"האחר" עשוי להפחית דעות קדומות ולקרב בין הצדדים (Klein, Shtudiner, Kantor, Mollov & Lavie, 2019). תיאוריה זו מספקת מסגרת מושגית להבנת האופן שבו מפגשים חוזרים ונשנים, גם כאשר הם מתקיימים מרחוק ובתיווך טכנולוגי, עשויים לתרום לצמצום המתח הבין-קבוצתי.
עם זאת, יציבותם של תהליכים אלה נבחנת במיוחד בעתות משבר. אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023, שבמהלכם נספו כ-1,300 אזרחים ונחטפו כ-240, נחשבים לאחת מהתקפות הטרור הקטלניות ביותר שידע העולם המודרני ביחס לגודל האוכלוסייה הנפגעת, והותירו אחריהם טראומה לאומית רחבת היקף (Levi-Belz, Groweiss, Blank, & Neria, 2024). אירועים אלו חידדו את השאלה עד כמה מודלים של מפגש בין-קבוצתי, ובפרט כאלה המבוססים על עבודה מרחוק, מסוגלים לשרוד ולהמשיך לתפקד גם כאשר האמון הבסיסי בין הקבוצות מתערער.
לאור זאת, עבודה זו מבקשת לבחון את תחושותיהם של הסטודנטים המלווים את מיזם "צמדים", תוך התמקדות בהשפעת העבודה מרחוק והתרבות הארגונית של המיזם על חוויתם, ובאופן שבו אירועי ה-7 באוקטובר עיצבו מחדש את מערכת היחסים בין המלווים היהודים והערבים. שאלת המחקר המרכזית היא: מהן תחושות הסטודנטים המלווים במיזם "צמדים" בעקבות אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
