תוכן עניינים
מבוא 2
המסגרת הנורמטיבית 4
שוויון בין המינים 4
דיני מעמד אישי החלים על מוסלמים 6
סמכויותיהם של בתי הדין השרעיים ומשפט מוסלמי 8
מזונות ילדים בבתי דין שרעים ובבתי משפט לענייני משפחה 9
מזונות ילדים וגובה המזונות בבתי משפט לענייני משפחה 10
מזונות ילדים וגובה המזונות בבתי הדין השרעיים 11
פסק דין למזונות 12
על גובה מזונות ילדים בבתי דין שרעיים ובתי המשפט לענייני משפחה 13
מזונות אישה בבתי דין שרעים ובבתי משפט לענייני משפחה 14
משפט משווה : מזונות על פי הדת המוסלמי בהודו 17
הדין הרצוי 18
סיכום 20
רשימת מקורות 22
חוקים 22
מאמרים 22
פסקי דין 23
פסקי דין של בית הדין השרעי 24
מאמרים באנגלית 24
פסיקה באנגלית 24
מבוא
בעלי דין בסכסוכי משמורת או מזונות מנסים כמיטב יכולתם להוכיח שיש להם את הזכות המקסימלית ביותר לקבל מזונות עבור הילד שלהם. עם זאת, אם נקרא את הוראות החוק על מזונות, נתפלא עד מהרה לגלות שעיקרן של הוראות כאלה מורכב ממכלול של חובות ואחריות ורק הלכות מהפסיקה עוסקות בשאלת גובה המזונות.
השאלה כאן היא אם כן, מהו האופי המשפטי של קביעת גובה המזונות במשפט האסלאמי, והאם הקביעה היא שונה בעניין זה במשפט האזרחי. מכיוון שבעניין המזונות מעורבים אנשים עדינים, חלשים ופגיעים – שהם ילדים - הנושא רגיש ביותר ודורש קפדנות והקפדה יוצאת דופן, במיוחד בכל הנוגע לשמירה על זכויות הילדים והאישה בקבלת מזונות כנדרש.
מכאן, שאלת גובה המזונות מעוררת אפוא סוגיה נוספת שנויה במחלוקת. נשים הן המולידות והמחנכות הטבעיות והבלעדיות של הילדים. לפיכך, יש להעריך בהתאם את תפקידן של נשים בתהליך המשמורת על הילדים ומכאן יש להעריך את גובה המזונות שלהם בהתאם.
עבודה זו תבחן סוגיות אלו בהתבסס על דעותיהם של משפטנים קלאסיים ושופטי בית המשפט האזרחי ושופטי בתי הדין בישראל. הרי שמערכת המשפט הכפולה של המשפט הדתי והאזרחי בישראל וקיומה של מערכת משפט דתית לצד זו אזרחית גורמת לעיוותים ביישום זכויות וחובות של גברים ונשים נשואים או גרושים. בשל הדואליות הזו, בפועל, לא קיים במדינת ישראל משפט דתי המבוסס על הערך העליון של השוויון.
מאז 2001, הן בתי המשפט השרעיים והן בתי המשפט לענייני משפחה רשאים לפסוק בענייני מזונות ילדים מוסלמים, מה שאומר שקיימת סמכות שיפוט מקבילה שבית הדין הדתי המוסלמי פוסק על פי השתייכותם הדתית של הצדדים המעורבים בתיקים.
הדין האישי שחל על מוסלמים בישראל הוא חוק המשפחה העותמאני , אשר בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מקום שיש צורך בפרשנות או השלמה יש לפנות למקורות האיסלאם בכל הקשור לדיני השריעה מאסכולה זו. בהתאם לדין זה, האדם מחויב במזונות עקב גירושין של גבר ואישה שהיו נשואים על פי כללי השריעה ומתקיים קשר דם בין הגבר, שהוא האב לבין הילדים שלו .
הדין השרעי הוא הדין האסלאמי, והוא מסדיר ומתווה את תחומי החברה והחיים. השריעה מקבילה באופייה ובמטרתה להלכה ביהדות. קיימים ארבעה זרמי הלכה מוסלמים והם נחשבים לזרמים אורתודוקסים במידה שווה .
לפי היהדות, בנושא מזונות הילדים , מקור חיובו של אב במזונות ילדיו עד גיל חמש עשרה נובע מן הדין האישי דתי. מגיל חמש עשרה ואילך, מקור חיובו של האב נובע מדין צדקה . כך, לפי הדין העברי, חובת המזונות המוטלת על האב היהודי היא חובה מוחלטת, המושתתת על האב עד הגיע הילדים לגיל 6. לאחר מכן, המזונות הן מדין צדקה. שיעור המזונות מדין צדקה המוטלים על האם ועל האב נקבע בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים.
הוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי. על האם, בניגוד לאב, לא מוטלת מטעם דיני מזונות כל חובה לזון את ילדיה. אולם, לעניין חובת הצדקה לילדים, דין האב והאם הם שווים . חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. מכוח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו.
בבואנו להשוות מול הדין השרעי, ההבדל המרכזי בין הקביעות במערכות הדין השונות, נעוץ בעובדה לפיה חובת המזונות על האב בדין השרעי היא חובה מוחלטת, שאינה משתנה עם שינוי גיל הילד, אלא תלויה במצבם הכלכלי של ההורים. לעומת זאת, בדין העברי, חובת המזונות מושפעת מגיל הילדים .
בעניין מזונות האישה, גם בית דין שרעי וגם בית המשפט לענייני משפחה, שהינו בית משפט אזרחי, מוסמכים לדון בתביעת מזונות של אם מוסלמית, התובעת מזונות בשם ילדיה. המחקר עוסק בשאלה, כיצד בא לידי ביטוי גובה מזונות ילדים בבתי דין שרעיים בהשוואה לבתי משפט לענייני משפחה.
בפרק השני, אני מציג את המסגרת הנורמטיבית לבסיס לקביעת עניין שיוך המזונות או שיעורם בבתי המשפט, כלומר אסקור את המסגרת המשפטית המסדירה את עקרון השוויון בין הגבר והאישה בכללי וגם בענייני נישואין וגירושין, המסגרת המשפטית המסדירה את דיני המעמד האישי החלים על מוסלמים וגם אלה המסדירים את סמכויות בתי הדין השרעיים במדינת ישראל.
בפרקים השלישי, הרביעי והחמישי אסקור את הסדרת עניין מזונות הילדים ומזונות האישה בבתי הדין לענייני משפחה אל מול בתי הדין השרעיים ובהסתמך על פסיקה קיימת אעלה מסקנות בעניין קביעת גובה הפיצויים בכל ערכאה משפטית.
מסקירת הפסיקה עולה כי גובה המזונות בבתי הדין לענייני משפחה הם יותר גבוהים מהנפסק בשרעי. לכן בפרקים האחרונים ארחיב מסקנה זו העולה לגבי גובה הפיצויים ואציע מדיניות ראויה ודין רצוי כדי להבטיח את טובת הילד, שהינה השיקול הכי בסיסי העומד בפני ההחלטה בנושא גובה המזונות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
