הזכות לפרסום ופגיעה בפרטיות אצל ידוענים
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
הזכות לפרטיות 4
בין פרטיות לפרסום - רקע 8
הזכות לפרסום בדין הבינלאומי 9
הזכות לפרסום 11
הזכות לפרסום ופגיעה בפרטיות במשפט הישראלי 14
דיון ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 20
מבוא
הזכות לפרסום מהווה זכות כלכלית הנתונה לאדם לסחור ב"פרסונה" שלו, כלומר לסחור בדמותו, בקולו ובשמו. זכות זו מקנה לאדם שליטה מונופוליסטית על השימוש שייעשה בדמותו, בקולו ובשמו, לצורכי מסחר ולצורכי קידום מכירות. מאז הוכרה הזכות לפרסום לראשונה על ידי הפסיקה האמריקאית, דן בית המשפט כמו גם הכתיבה המשפטית בדבר מידת נחיצותה של הזכות ובדבר ההצדקה לקיומה כזכות קניינית באופייה הייחודי.
ההצדקות לקיומה של הזכות לפרסום, מתבססות על תיאוריות שונות המסבירות את הצורך בהגנת הקניין הפרטי. התפיסה הרווחת היא, כי יש להגן על זכותו של הידוען בדמותו, בין השאר, כיוון שהיא הינה פרי עמלו שלו - קרי התוצר של מאמציו להצטיין בתחום מקצועו. זוהי ההצדקה הלוקיאנית, של תורת העבודה, לקיומה כאמור של הזכות לפרסום. גם באותם מקרים שבהם לא היה צריך הידוען להשקיע עבודה רבה ברכישת פרסומו, גם אם זכה אדם בנכס אך הודות למזלו הטוב, ומבלי שהשקיע כל מאמץ ביצירתו, אין בכך כדי למנוע ממנו את הגנת הדין.
לצד הזכות לפרסום שוכנת גם הזכות לפרטיות המהווה זכות יסוד במשפט הישראלי. הפרטיות היא זכות יסוד באמנות בין-לאומיות רבות, בחוקות רבות וגם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בישראל. הזכות לפרטיות מהווה כאמור את אחת מזכויות היסוד של האדם במדינת ישראל. זכות זו היא אחת החירויות המעצבות את אופי המשטר הישראלי כמשטר דמוקרטי והיא אחת מזכויות-העל אשר מבססות את הכבוד והחירות להן זכאי אדם כאדם, כערך בפני עצמו. ביסוד הזכות לפרטיות עומדת ההכרה באוטונומיה של הפרט, תוך שמחד היא מאפשרת לפרט לפתח את עצמיותו ואילו מאידך, היא מאפשרת להגביל את מעורבות החברה בהתנהגותו ובמעשיו הפרטיים של הפרט.
ההכרה בחוסר יעילותה של זכות הפרטיות מחד, לצד הערך הכספי הרב הטמון בדמות הידוענים מאידך, היוו כר ופורה נוח ליצירת עילה להגנה על זכות הפרסום של הידוענים. כבר בשנת 1953 פרשת Haelan , הוכרה לראשונה בארצות הברית הזכות לפרסום כעילה עצמאית ונפרדת מהזכות לפרטיות. ההחלטה של בית המשפט נבעה מהרצון שלו לאפשר לידוענים להמשיך ולסחור בערך הפרסומי של דמותם ושמם. למעשה, לולא ההכרה בזכות זו, כל אדם, חברה ותאגיד, יכולים היו לעשות שימוש מסחרי בדמותו של הידוען ללא צורך בקבלת הסכמה מוקדמת לכך, כשהמשמעות היא, שהיו נשללים מהידוען דמי ההסכמה הנגבים עבור ההיתר לשימוש בדמותו או משמו. על מנת שניתן יהיה להימנע מתוצאה שכזו הכיר כאמור בית המשפט בזכות הפרסום כזכות עצמאית המנותקת מזכות הפרטיות.
בעשורים האחרונים, נדרשו בתי המשפט לעסוק לא פעם בחיבור שבין זכות הפרסום לפגיעה בפרטיות. כך לדוגמה בפסק הדין בעניין אלוניאל , דן בית המשפט בתביעה (ותביעה שכנגד) בין מקדונלד'ס לבין שחקן הכדורסל אריאל מקדונלד באשר לשימוש בשמו של מקדונלד שלא בהסכמתו ומנגד, פגיעה של האחרון בסימן המסחר של המותג. בפסק הדין בעניין רפאלי , קבע בית המשפט: כי "דמותם של דוגמנים, קולם, גופם ושמם הם נכסיהם הפרטיים, ואיש אינו רשאי לעשות בהם שימוש מסחרי, שלא בהסכמתם וללא תמורה. נכסים אלה זכאים להגנה..."
בית המשפט קושר בין הזכות לפרטיות ובין הזכות לפרסום, תוך ניסיון לשמור מצד אחד על הזכות לפרטיות ומצד שני לשמור על הזכות לפרסום שעומדת לפני כל אדם, בטח אצל ידוענים. עבודה זו עוסקת בגבולות של הזכות לפרסום של ידוענים, תוך ניסיון לזהות את המנגנונים שקבע בית המשפט באשר לאחד העקרונות החשובים של המשפט הישראלי, הגנה על הפרטיות, כמו גם על ערך הפיצוי הנובע מהפגיעה בפרטיות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
