החשיבה האוטופית של 'עיר גנים' – עפולה כמקרה בוחן

החשיבה האוטופית של 'עיר גנים' – עפולה כמקרה בוחן
החוג ללימודי שימור

מגישה:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2.1. עיר גנים – השילוב האידיאלי שבין העיר לכפר 4
2.2. אוטופיה כחלק מחזון "עיר הגנים" 5
2.3. ריכרד קאופמן – ביוגרפיה ואידיאולוגיה 6
2.4. מאידיאולוגיה תכנונית ליצירה בפועל – ערי גנים בארץ ישראל 9
2.5. החזון האוטופי בהקמת עפולה 11
3. דיון ומסקנות 16
4. ביבליוגרפיה 18

1. מבוא
הרעיון מאחורי "עיר גנים" נולד באנגליה בעשור האחרון של המאה התשע-עשרה, והפך בהמשך לתנועה בעלת אידאולוגיה חברתית אנרכיסטית. מייסדה של תנועה זו, אבנעזר הווארד, ביקש באמצעות רעיון מהפכני זה, לפתור את הבעיות החברתיות של העולם התעשייתי על ידי פירוק ערי התעשייה הגדולות של תקופתו לקהילות עירוניות בגודל מוגבל. המהפכה התעשייתית שהחלה כמאה שנים מוקדם יותר, הובילה להתכנסות של האוכלוסייה במרכזי הערים, לצפיפות ולאיכות חיים ירודה. על פי תפיסתו של הווארד, ערים אלו אשר יקומו על בסיס רעיון "עיר הגנים", יעניקו לבני כל המעמדות מגורים בריאים בקרבה לטבע, ויעודדו ניהול עצמי וחיי שיתוף, לרבות בעלות קהילתית על הקרקע ומפעלים קואופרטיביים. האדריכל אלכסנדר ברוואלד, אף עשה את החיבור הראשוני בין הרעיון האוטופי לבין "עיר הגנים" כאשר הוא עמד על תכנונה הארכיטקטוני של עיר הגנים נורדאו.
בתחילת המאה העשרים, הייתה הנטייה המרכזית של החברות אשר עסקו ביישוב ארץ ישראל, לתכנן את הישובים במתכונת של "עיר גנים" או "פרבר גנים". הראשון שהצליח להפוך את הרעיון של "עיר הגנים" למציאות, היה האדריכל ריכרד קאופמן. קאופמן, שנחשב לאחד האדריכלים החשובים ביותר שפעלו בארץ בתקופת המנדט הבריטי, הוזמן בשנת 1920 על ידי ד"ר ארתור רופין, שעמד באותה העת בראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית. קאופמן עמד בראש צוות התכנון של המוסדות הלאומיים, ועד לקום המדינה תכנן למעלה ממאה קבוצות, קיבוצים, מושבי עובדים, מושבים שיתופיים ושכונות עירוניות. ברוב תוכנותיו (לרבות התוכנית לנהלל), ניכרת השפעתו של רעיון "עיר הגנים" . רעיון עיר הגנים שימש את קאופמן כמקור ההשראה החשוב ביותר בעבודותיו. הוא השתמש בו לראשונה כאמור בתכנון של נהלל ואחריו בתכנון של עשרות מושבים, קיבוצים, ערים ושכונות בירושלים ובחיפה ובעפולה .
תחילתה של עפולה, "בירת העמק", בשנות העשרים של המאה העשרים, הייתה בניסיון לממש את החזון האוטופי של עיר תעשייה אירופית מעשה ידי האדריכל ריכרד קאופמן. עם ייסודה, באמצע שנות העשרים, היא אף הוצגה על ידי פרנסיה ומתכנניה כ"עיר הגדולה ביותר בארץ-ישראל, גדולה אפילו מתל אביב ומירושלים, עובדה אשר לא אחזה מים במציאות. ואכן, ככל שגדל הפער בין התכנית המקורית, המרתקת כשלעצמה, לבין מימושה הדל במציאות, כך הלכה ושקעה העיר הצעירה, זו שאמורה הייתה להיות לפחות "בירת העמק". עבודה זו עוסקת בחשיבה האוטופית מאחורי רעיון 'עיר גנים' ובעפולה כמקרה בוחן. בעבודה זו ננסה לענות, מדוע רעיון "עיר הגנים" לא עבד עבור עפולה בשונה מאשר מקומות אחרים, והאם האוטופיה שאותה רצו להשיג קאופמן ועמיתיו האדריכלים, לא התאימה למרקם האנושי בישראל ולצרכים האמתיים של המדינה שבדרך.