הקשר בין ליקויים בהבנת הנקרא וליקויים בקריאת המפה החברתית אצל ילדים עם לקויות קריאה

הקשר בין ליקויים בהבנת הנקרא וליקויים בקריאת המפה החברתית אצל ילדים עם לקויות קריאה

תקציר

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ליקויים בהבנת הנקרא אצל תלמידים עם לקויות קריאה משליכים על קריאת המפה החברתית. השערת המחקר הניחה כי תלמידים אשר מראים קשיים בהבנת הנקרא יגלו קשיים גם בהבנת מצבים חברתיים. כדי לאשש השערה זו בסקירה התיאורטית נציג מה היא לקות קריאה הגדרות ומאפיינים. וכן הגדרה על פי המדריך הקליני (2013 ) DSM-5. נציין גם מהי החשיבות של קריאה תקינה. מתוך הלקות קריאה נתמקד אודות הבנת הנקרא, מהי המשמעות של הפקת טקסט. נציג מודלים ותהליך להבנת הכתוב. נציין כמה מאפיינים המשפיעים על השונות ברמת הבנת הנקרא. בנוסף נציג כמה תיאוריות בעלות אופי קוגניטיבי, המנסים לשפוך אור על תהליך רכישת ההבנה. וכן על הסיבות האפשריים הגורמים לקשיים בתהליך ההבנה. בחלק אחר של המחקר נתמקד במיומנות חברתית, אנו נסקור אספקטים של לקות למידה לא מילולית, הגורמים והיבט נוירולוגיה להתנהלות חברתית לקויה

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 4
לקות קריאה: הגדרה ומאפיינים 5
המאפיינים הקוגניטיביים של הקריאה 7
הבנת הנקרא 10
הכישורים הנדרשים להבנת הנקרא 11
מודלים להבנת הכתוב 11
מהן מיומנויות חברתיות 13
לקות למידה לא מילולית (NLD- NON- VERBAL LEARNING DISABILITY) 15
הגורמים להתנהלות חברתית לקויה אצל ליקויי למידה לא מילולית 16
ההיבט הקוגניטיבי בלקות למידה לא מילולית 17
דיון וסיכום 18
ביבליוגרפיה 19

מבוא

עבודה זו תתמקד בקשר בין ליקויים בהבנת הנקרא וליקויים בקריאת המפה החברתית אצל ילדים עם לקויות קריאה, כאשר שאלת המחקר שתיבדק היא האם ליקויים בהבנת הנקרא אצל תלמידים עם לקויות קריאה משליכים על קריאת המפה החברתית?
קריאה הינה מבין המיומנויות המורכבות ביותר לאדם והיא כוללת יכולות תפיסתיות ויזואליות, יכולות לשוניות, ידע כללי, שימור משמעויות בזיכרון ושימוש בהן כאשר נחוץ ויכולות חשיבה המאפשרות חיבור של פרטים והסקת מסקנות (ואן דן ברוק וקרמר, 2000. בתוך: גרוס, 2000). במשך השנים התעוררו התייחסויות והתגבשו גישות שונות במטרה להבין את תהליכי הקריאה והבנת הנקרא. הקריאה נתפשה בעבר כתהליך של זיהוי מילים, פענוח סמלי כתב ותרגום הכתוב לסימני דיבור. במשך השנים היתה הסכמה כי יש להתייחס לתהליכים מורכבים ומפורטים יותר (גרוס, 2000).
קריאה טובה היא קריאה המבוססת על פענוח מהיר ומדויק של מילים כתובות והפקת משמעותן מטקסטים מסוגים שונים. קורא מיומן מזהה את המילים ומבין את הנקרא בעת ובעונה אחת. ישנם ילדים המצליחים לרכוש את מיומנויות הקריאה עד לרמת אוטומטית, ויש המגלים קשיים. בדרך כלל קשיים בקריאה בולטים בשנים הראשונות בביה"ס (Kuhn & Stahl, 2003).
לקות קריאה נובעת מלקות למידה- המאפיינת קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי, כאשר לקות הלמידה באה לידי ביטוי בקשיים ניכרים ברכישה של מיומנויות למידה בסיסיות, כמו: קריאה, כתיבה, חשבון ושפות זרות. וכמו כן, קשיים אלו יכולים להופיע בכל תחומי השפה- קשב, דיבור, קריאה וכתיבה, מתמטיקה ורכישת שפה זרה (היימן, 1999). פעמים רבות ישנן השלכות של הלקות על תפקודו של הילד בתחומי החיים הנוספים, כמו התחום הרגשי והחברתי (ביינשטוק, 2007).
המטרה שלנו כהורים, כמטפלים וכמורים הוא להביא את הפוטנציאל האקדמי הגלום בכל ילד וילד, ולאפשר לו להתפתח לצמוח ולגדול ולהגיע למימוש עצמי. עם זאת בתוך הקבוצה הכללית ישנם ילדים בעלי ליקוי קריאה, אשר יכולתם עלולה להיפגע. למעלה מכך קושי זה עשוי להשפיע על מיומנות הבנת הנקרא, ולעתים גם על המיומנויות החברתיות. ההשערה היא כי תלמידים בעליי קשיים בהבנת הנקרא יגלו קשיים גם בקריאת מצבים חברתיים. תחילה אגדיר לקות קריאה ומאפיינה הקוגניטיביים של הקריאה, לאחר מכן אסביר מהו תהליך הבנת הנקרא, הכישורים והמודלים להבנת הנקרא ואנסה לשייך זאת למיומנויות חברתיות. כמו כן, אסביר מהי לקות למידה לא מילולית ואת הגורמים להתנהלות חברתית לקויה אצל ליקויי למידה לא מילולית.
המיומנות החברתית נתפסת כחלק בלתי נפרד מכלל היכולות והכישורים שיש לטפח והיא לוקחת חלק עצום מחיי היום יום. כבר מגיל צעיר מאוד, מרבית הילדים מקיימים קשרים חברתיים. ההשתתפות באינטראקציה חברתית עם בני אותו גיל הוא גורם חשוב בתהליך ההתפתחות. היות שאינטראקציה זו מקדמת אצל הילדים מיומנויות קוגניטיביות, תקשורתיות וחברתיות, ועל כן יש לטפח ולעודד יכולת זו כדי שהפרט יוכל להסתגל באופן תקין, יעיל ומספק לחברה. לצורך בחינה זו נבצע סקירה תיאורטית המבוססת על ספרים ומאמרים אקדמאים וננסה לעמוד אודות התופעה.