השימוש בכלי המעצר המנהלי ומידת הפיקוח על מערכת הביטחון
תוכן עניינים
מבוא 2
פרק א': הבסיס החוקי והשימוש בכלי המעצר המנהלי 5
זכויות אדם בישראל – חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 5
המתח בין דרישות הביטחון לבין זכויות האדם וערכי הדמוקרטיה 7
הבסיס החוקי של המעצר המנהלי 8
פרק ב': תמונת המצב, נתונים ועובדות, היקף השימוש במעצר המנהלי 13
פרק ג' : מעצר מנהלי : אמצעי הרתעה , עונש , או מניעה והאם הוא הכלי הנכון להילחם בטרור? 16
ביקורת בגין מעצרים מנהליים 16
מעצרים מנהליים בעלי עניין ציבורי 20
דיון ומסקנות 22
ביבליוגרפיה 24
מבוא
מאז הקמתה, ניצבת מדינת ישראל בחזית מאבק שרק מדינות מועטות ידעו בעבר. מדובר במאבק כנגד טרור אכזרי, המבוצע בידי אלו שאינם רואים את עצמם כפופים לנורמות בסיסיות של מוסר ומשפט, העובדות ביסודה של כל חברה ותרבות. מאז 1967, ידעה המלחמה בטרור עליות ומורדות, אולם נדמה כי לאחרונה היא שוב הרימה את ראשה, דרך פיגועי יחידים רבים לצד פיגועים של ארגונים מוכרים. המאבק בטרור נחשב לאחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר שמדינת ישראל נאלצת להתמודד איתם כאשר היא מעוניינת מצד אחד להגן על אזרחיה. אולם הצד האחר, על המדינה לפעול כך שלא תפגע בזכויות היסוד של הפרט, בעיקר דרך הפעלת כלים שונים (גיל ועמיתיו, 2010), בין היתר דרך מעצר מנהלי.
מעצר מנהלי (Administrative Detention) הוא מעצר אשר מבוצע מטעם הרשות המבצעת במטרה למנוע סיכון לביטחון המדינה או לביטחון הציבור. כלומר, תכליתו המרכזית של המעצר המנהלי הוא מניעה. אין מדובר בכלי ענישתי כפי שנעשה בדין הפלילי, אלא כאשר המדינה סבורה כי פלוני כזה או אחר עלול לפגוע במעשיו בביטחון המדינה, הרי שאז חירות העציר נשללת ממנו, כלומר מדובר בעונש מאסר ללא משפט.
השימוש בכלי המעצר המנהלי קבוע בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979, אשר מקנה לשר הביטחון את הסמכות להורות על מעצר ללא משפט של אדם, מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור. בעניין זה החוק קובע, כי ניתן להורות על צו מעצר לתקופה של עד 6 חודשים, כאשר צווי מעצר עוקבים אף עשויים לאפשר להחזיק אדם בכלא שנים רבות בלי שהורשע בפלילים, ומבחינה תאורטית אפילו לפרקי זמן בלתי מוגבלים. ההסדר המקורי של החוק נובע למעשה מתקנות ההגנה המנדטוריות שנקבעו על ידי המשטר הבריטי בשלהי תקופת המנדט ואשר כוונו בראש ובראשונה נגד היישוב היהודי. התקנות היוו סמל לשרירותו של שלטון קר ומנוכר כלפי תושבי הארץ הכבושה ולחוסר הצדק המשווע שהפעיל כנגדם והגבירו את ההתנגדות היהודית להמשך השלטון המנדטורי בארץ ישראל.
אחת הבעיות המרכזיות שעולות מהשימוש בכלי המעצר המנהלי, הוא הפגיעה בזכות לחירות אישית כפי שנקבעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן בפסיקה רחבה של בית המשפט העליון. כך למשל בפסק הדין בעניין אזרחים לבנונים שהוחזקו במעצר מנהלי במשך שנים רבות כתב הבית המשפט, "כי החירות והכבוד מונחים ביסוד הסדר החברתי שלנו. הם יסוד לכל שאר זכויות היסוד [...] על כן, מהוות ההגנה והשמירה על חירותו של הפרט ועל כבודו ערך יסוד הפרוס על דברי החקיקה כולם". למעשה, הרצון והשאיפה של המדינה להגן על אזרחיה מפני פגיעה כלשהי, מאפשרת לה לפגוע בזכויות הפרט של אזרחים ולא אזרחים.
במערכה נגד הטרור מדינת ישראל, בדומה למדינות אחרות בעולם, בין היתר, גם בכלי המעצר מנהלי כנגד חשודים בפעילות טרור. מדובר למעשה בשלילת חירות של אנשים באמצעות צו של גורם מנהלי, תוך הסתמכות על ראיות שהן בעיקרן ראיות חסויות, שאינן גלויות במלואן לחשוד (ונציגיו) בהליך הפוגע מאוד באפשרותו להתגונן מפני הטענות כלפיו. אמנם ההליך נתון לביקורת שיפוטית, אולם בפועל עדיין מדובר בשלילת חירות על ידי רשות מנהלית ולא על ידי החלטה שיפוטית, כזו שאינה מאפשרת לעציר לנהל באופן הוגן וסדיר את ההליך המשפטי שלו.
סעיף 5 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, כי "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת". במסמך שחובר במרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2015, התבררו היקפי המעצרים המנהליים. כך למשל שירות בתי הסוהר דיווח על 401 עצורים מנהליים, בהם 397 לא יהודים ורק 4 יהודים. באשר לאזור המגורים של העצורים, הרי שמתוך 401 עצורים מנהליים, רק 10 היו תושבי מדינת ישראל (חלקים יהודים וחלקם ערבים ישראלים). יחד עם זאת חשוב לציין, כי זכותו של אדם לחירות היא אינה זכות מוחלטת. החברה, באמצעות הדין הפלילי, קובעת ערכים אחרים הראויים לטעמה להגנה, כה ראויים עד שלעתים הם מצדיקים את הפגיעה בחירותו של אדם. שלילת חירות זו נעשית בדרך כלל על ידי מאסר שמשקף את תוצאתו של הליך פלילי בעל דרישות ראייתיות ופרוצדורליות מחמירות וזאת בשונה כאמור מהליך של מעצר מנהלי שכלל לא מעניק אפילו את הזכות הבסיסית ביותר של הפרט. מתוך החומר להלן, עולה שאלת המחקר:
במחקר הזה אני אבחן את היקף השימוש במעצר מנהלי , בין היתר האם אין שימוש מוגזם במעצרים מנהליים והאם אין הפלייה בין מעצרים המנהליים של פלסטינים ליהודים ?
שאלת המחקר : בהנחה שקיימת התנגשות בין הערכים הדמוקרטים וזכויות האדם לצורכי ביטחון : האם וכיצד ניתן להגביל את השימוש בכלי המעצר המנהלי?
טענת המחקר : הטענה המרכזית של המחקר היא, כי השימוש במעצרים מנהליים מאפשרת הפרה של האיזון בין צורכי הביטחון לבין זכויות הפרט וחירותו, בכך שהזכות לביטחון עולה על הזכות לחופש וחירות המעוגנים בחוק. ובעצם, עד כמה באמת צריך להשתמש בכלי המעצר המנהלי ומהי מידת הפיקוח על מערכת הביטחון כאשר זו מגישה בקשה למעצר מנהלי.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
