תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    השפעת דוחות בינלאומיים של ארגוני זכויות אדם על שיקולי מערכת הביטחון הישראלית במבצעים

    מחיר: 272.00₪
    מספר מילים: 16799
    מספר מקורות: 40
    סוג הקובץ: pdf
    שנת הגשה: 2020
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    האוניברסיטה הפתוחה
    המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת
    מדע החברה בהדגשת יחסים בינלאומיים

    עבודה סמינריונית בקורס:
    מלחמה ואסטרטגיה

    בנושא:

    השפעת דוחות בינלאומיים של ארגוני זכויות אדם על שיקולי מערכת הביטחון הישראלית במבצעים

    תוכן עניינים

    פרק ראשון - מבוא ................................................................................................................. 2
    פרק שני - דיני לחימה ודוח גולדסטון בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ........................................ 5
    פרק שלישי – מבצע "עמוד ענן" 12 .................................................................................... 2012
    פרק רביעי – מבצע "צוק איתן" 17 .................................................................................... 2014
    פרק חמישי – דיון ................................................................................................................ 23
    סיכום ומסקנות ................................................................................................................... 31
    ביבליוגרפיה......................................................................................................................... 33

     

    פרק ראשון - מבוא

    החל מן המאה ה- 19התפתחו חוקים וכללים ברורים לקיומה של המלחמה. תהליך זה התגבר באופן משמעותי
    במהלך המאה ה- 20כאשר בימינו ניתן כבר לזהות מערכת דיני מלחמה המתרכזת בעיקר בשלושה תחומים-
    הצדקת היציאה למלחמה, ניהול המלחמה ואופן סיום המלחמה. באשר לנושא ניהול המלחמה התגבשו חוקים
    וכללים – הקרואים דיני המלחמה (או בשמם העדכני "המשפט ההומניטרי הבינלאומי"), אשר כללו בין היתר
    למשל את האופן ההומני בו יש להתייחס לשבויי מלחמה ולאזרחים, החובה להבחין בין לוחמים המעורבים
    במלחמה לבין בלתי מעורבים, האיסור על שימוש באמצעי לחימה שונים הגורמים סבל מיותר או נזק עודף,
    והאיסור להשתמש בעוצמה צבאית לא מידתית לצורך השגת יעדי המלחמה.[1]
    המדינה מחויבת לפעול על פי כללי המלחמה הן בהתאם לחוק הבינלאומי הן בהתאם לחוקים פנימיים
    הקיימים בה והחלטות מערכת המשפט הפועלת בה. [2] ארגון האומות המאוחדות אשר נועד לשם שמירת
    הביטחון והשלום העולמי קובע כי מן הראוי שמדינות יסיימו סכסוכים באמצעים שלווים, אך הארגון אינו
    אוסר את המלחמה אלא קובע כללים להצדקתה, בדגש על הגנה עצמית/קולקטיבית ושמירה על השלום. זאת,
    בתנאי שניהול המלחמה לכשעצמו יתנהל על-פי דיני המלחמה האמורים. [3]אולם כאשר מדינה נלחמת אל מול
    שחקנים לא מדינתיים, נדמה כי בעוד שישנה ציפייה כי המדינה תעמוד בכללי המלחמה המקובלים, הרי
    שהשחקן הלא מדינתי, קל וחומר כאשר מדובר בארגון העושה שימוש בטרור, הלוחם כנגדה, פועל לעיתים
    בניגוד לחוק הבינלאומי ואינו רואה את עצמו כמחויב לחוקי המלחמה. לפיכך, אף על פי שהמדינה כמעט תדיר
    חזקה צבאית וכלכלית מן הארגון הלא מדינתי, היא עדיין ניצבת בפני בעיה משמעותית בכך שהיא מוגבלת
    ביכולתה להגיב להתקפות , בעוד שהארגון הלא מדינתי פוגע בכוונת תחילה באזרחים בלתי מעורבים.[4]
    בסוף שנת 2008ובראשית שנת ,2009 ניהלה ישראל מבצע צבאי ברצועת עזה כנגד הארגונים הפלסטינים
    כדוגמת החמאס והג'יהאד האסלאמי. מבצע זה נקרא "עופרת יצוקה" והוא התאפיין בפעילות נרחבת של
    צה"ל אשר כללה בין היתר, ירי מכלי טייס, ירי ארטילרי, וחדירה קרקעית אל שטח הרצועה. תוצאות המבצע
    היו מאות הרוגים פלסטינים – חלקם אזרחים וחלקם פעילי ארגונים פלסטינים כמו חמאס והג'יהאד
    האסלאמי. בעקבות מבצע זה פורסמו דוחות שונים של ארגוני זכויות אדם. הבולט שבהם פורסם מטעם
    מועצת זכויות האדם של האו"ם (קרוי דו"ח גולדסטון – על שם יו"ר הוועדה שחיברה את הדו"ח) אשר פרסמה
    דו"ח חריף על פעולות ישראל ובו נטען כי ישראל עשתה שימוש במהלך המבצע באמצעי לחימה לא חוקיים
    כמו פצצות המכילות זרחן לבן ונועדו לביצוע מיסוך עשן, פצצות רסס גדולות, וארטילריה כבדה ובאופן כללי
    ניהלה מדיניות לפגיעה מכוונת בבלתי מעורבים. [5]דו"ח זה האשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה והיה בעל
    משמעות רבה עבורה משום שהוא אומץ על ידי האו"ם ובכוחו היה להעניש בכירים במערכת הביטחון
    הישראלית ולפגוע בזכותה הלגיטימיות של מדינת ישראל להגנה עצמית.[6]
    לצד דו"ח זה פורסמו דו"חות חריפים נוספים מצד ארגוני זכויות אדם לא-ממשלתיים כמו אמנסטי
    אינטרנשיונל, ומשמר זכויות האדם. דוחות אלה הציגו אף הם תמונה על פיה פעלה ישראל בניגוד לכללי החוק
    הבינלאומי במבצע בעזה בעיקר בדגש על שימוש באמצעי לחימה שנויים במחלוקת בלב אוכלוסייה אזרחית
    כמו ארטילריה כבדה, פגזי פלאשט, ופצצות למסוך עשן על בסיס זרחן לבן. [7]בעקבות פרסום דוחות אלה של
    ארגוני זכויות האדם, ובדגש על דו"ח גולדסטון, צה"ל טען כי הוא אימץ רפורמות במדיניות הלחימה שלו.[8]
    במבצע "עמוד ענן" 2012 בעזה נמנע צה"ל מכניסה קרקעית אל שטח רצועת עזה והתמקד בעיקר ביכולת
    אווירית מדויקת ומוגבלת. [9]אולם במהלך מבצע "צוק איתן" 2014 בעזה התבצעה כניסה קרקעית אל שטח
    הרצועה ובמסגרתה השתמש צה"ל באש ארטילרית כבדה, ואף הפעיל לעיתים כוח לא מידתי וללא הבחנה בין
    כוחות חמושים לבין אזרחים בכדי למנוע חטיפות חיילים; אולם מצד שני הוא נמנע משימוש בכלי נשק אשר
    בהם נעשה שימוש במבצע "עופרת יצוקה" ואשר נטען כלפיהם בדוחות הארגונים אשר פורסמו כי מדובר
    בנשקים בלתי חוקיים כמו פגזי עשן על בסיס זרחן לבן.[10]
    שאלת המחקר: באיזה אופן השפיעו מסקנות דוח גולדסטון ומסקנות הדוחות אשר הגישו ארגוני NGO
    בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" על שיקולי מערכת הביטחון הישראלית במבצעים אשר הוצאו אל הפועל לאחר
    מכן: "עמוד ענן" 2012 ו"צוק איתן" 2014 ברצועת עזה?

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: