התפתחות הגלובליזציה והשלכותיה על החברה בימינו

תוכן העניינים

הגדרת המושג 3
מאפייני הגלובליזציה 3
השלכות, יתרונות וחסרונות 5
ביבליוגרפיה 7

מבוא והגדרת המושג
אחד המושגים המדוברים ביותר במאה הקודמת ובזו הנוכחית הוא – גלובליזציה. מושג זה התחיל להתפתח בתקופה שלאחר המלחמה הקרה (Telò, 2016) ומתייחס לתהליך ששינה את הזירה הבינלאומית, בעיקר בפן הכלכלי שלה, אך גם בהתפשטות רעיונית ובמעבר הון, אנשים ומידע, ונוגע לכל תחומי חיינו: דיפלומטיה, פוליטיקה, כלכלה וחברה, כל אחד בנפרד וכולם יחד (שגב ושות', 2010; Wolf, 2014).
הגלובליזציה קושרת בין מדינות, קהילות וחברות בכל מקום בעולם, בקשרים פיזיים או וירטואלים הדוקים, ואינה מתחשבת בגבולות מדיניים או במחסומים פיזיים, והיא משפיעה ומושפעת משלושה גורמם נוספים: טכנולוגיה, מוסדות ומדיניות (Wolf, 2014).
מאז ומעולם התפתחויות ושינויים טכנולוגיים הובילו לקידמה ולשינויים (Qadri & Bhat, 2018). עוד בתקופה הקדומה, יכולתם של בני האדם לנווט בימים באמצעות כלי שיט וכך לסחור בין יבשות, הובילה להיווצרותן של אימפריות גלובליות, לתנועת בני אדם בין יבשות ולהתרחבות הסחר העולמי. התפתחות טכנולוגית זו הואצה משמעותית לאחר המהפכה התעשייתית, ויצרה הזדמנויות סחר והגירה חדשות. מנוע הקיטור והטלגרף המשיכו את התנופה הטכנולוגית ואת תהליכי הגלובליזציה, ובסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, אנו נמצאים בעידן חדש ומסעיר של שינויים נוספים כמו מטוסי סילון, טלפונים סלולרים ורשת האינטרנט. לעומת המאות הקודמות, ניתן לומר שהמאה ה-21 טומנת בחובה יותר שינויים טכנולוגיים של תקשורת ומיחשוב, מאשר של תחבורה ותנועה (Freidman, 2000).
הסטטיסטיקה קובעת שעל כל 100 איש מתושבי כדור הארץ ישנם 96 מנויים סלולריים ו-40 משתמשי אינטרנט. המידע הוא אחד מאבני הבסיס של הטכנולוגיה בימינו והוא מקשר בין אינדיבידואלים, חברות ומדינות ברחבי העולם. תהליכים גלובליים מואצים בזכות הסרת חסמים כלכליים ובזכות פעילותם של מוסדות המחזקים סחר בינלאומי, כמו האיחוד האירופאי וארגון הסחר העולמי (WTO), המאמצים רפורמות ליברליות שמחזקות את הסחר ברחבי העולם (Wolf, 2014).