חוק ועדות קבלה לישובים: השלכות החוק על האפשרות של אזרחים ערבים להתקבל לישובים קטנים
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. עקרון השוויון 4
2.2. הזכות למגורים 7
2.3. ועדות קבלה לישובים – רקע 9
2.4. אפליית בקבלה לישובים 12
2.5. תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות 14
2.6. השפעות תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות על קבלה לישובים עבור ערבים 17
3. ביקורת 18
4. דיון ומסקנות 21
5. ביבליוגרפיה 23
1. מבוא
במשך שנים רבות, נהנו חברי האגודות השיתופיות להתיישבות בעיקר במושבים, מהזכות לאקסקלוסיביות ביכולת סינון חברים חדשים אשר ביקשו להצטרף ליישובם. מכיוון שאגודה שיתופית היא תאגיד פרטי המתנהל על פי נורמות המשפט הפרטי, הרי שמכיוון שכך גם שמורה לה הזכות להחליט את מי לצרף לשורותיה, ואף מעבר לכך, כלומר גם את הזכות לשלול את חברותו למפרע. במהלך השנים בית המשפט כמעט ולא נהג לבקר את קבלת ההחלטות של האגודות השיתופיות. ההנחה המרכזית של השופטים הייתה, שהאגודות השיתופיות מבוססות על קשרים בין אישיים הדוקים, ועל כן לא ראוי להתערב בבחירת השותפים למערכות יחסים קרובות מסוג זה.
מאז הקמתה, אימצה המדינה מדיניות המאפשרת התבדלות מרחבית של קהילות (בעיקר בקיבוצים והמושבים) . מדיניות זו התבססה בתחילה על החלטות של מועצת מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל), ובשלב מאוחר יותר היא אף עוגנה בחקיקה. ניסיונות חוזרים ונשנים לתקוף את המדיניות הממשלתית בנושא, בעיקר ככל שהדברים נוגעים להפקדת מנגנוני הדרה בידי יישובים קהילתיים בישראל, נהדפו הן על ידי המחוקק והם על ידי בתי המשפט. אבן הדרך במאבק בהדרה המרחבית בישראל היה פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין קעדאן . בפסק דין זה שלל בית המשפט את החלתה של דוקטרינת "נפרד אבל שווה" במרחב הישראלי, וקבע כי אין להתיר הדרה במרחב אלא במקרים מיוחדים. יחד עם זאת נדמה כי השפעתו של פסק הדין בעניין קעדאן על הליכי ההדרה במרחב הישראלי היא מצומצמת. על מנת להסדיר את הסוגייה ובעיקר לנסות להפחית את הביקורת הרבה שקמה על ועדות הקבלה בישובים, תוקנה פקודת האגודות השיתופיות.
עד לתיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, לא עברו ועדות הקבלה היישוביות, שהיו נוהג רווח מראשית ימיה של האגודה השיתופית להתיישבות, את שבט ביקורתו של המחוקק. כבר מראשית הדרך פעלו ועדות הקבלה בישובים על פי תקנון האגודה השיתופית וזאת ללא כל ביקורת, ומאוחר יותר נקבעה סמכותן בהחלטות של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלו במהלך השנים ואשר נבעו ממניעים שונים. תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות, שהתקבל בחודש מרץ 2011 , הסדיר בפעם הראשונה, את סמכותן של ועדות הקבלה היישוביות, פירט את חבריהן, את סמכויותיהן, את הליכי הקבלה או הדחייה ואת זכות הערעור. בכך ניתנה גושפנקה חוקית לנוהג הרווח ולתקנות של מינהל מקרקעי ישראל.
אחת השאלות העקרוניות שמעלה תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות, היא האם מדינה דמוקרטית רשאית להקים חומה משפטית בין קבוצות שונות במדינה, כמו למשל ועדות קבלה בישובים, אשר מנוגדים לערכים הדמוקרטיים של המדינה. למעשה, התיקון לחוק מאפשר לישובים קטנים לבחור באמצעות ועדת הקבלה את המתיישבים המתאימים ביותר לצביון היישובי, אולם הוא גם מייתר את וועדות הקבלה ביישובים גדולים יותר וכך מצמצם פגיעה בלתי מידתית בשוויון.
יתר על כן, התיקון לחוק קובע כללים ברורים באשר לסמכות של ועדות הקבלה לישובים ואמור למנוע אפליה או אי-שוויון מסיבות שאינן בהכרח מוצדקות. יחד עם זאת, האם התיקון הוביל לשוויון והסיר את עננת האפליה בקבלה לישובים גם עבור אזרחים ערבים המעוניינים להתגורר בהרחבות קהילתיות בישובים קטנים.
העבודה הנוכחית תבחן את השלכות תיקון מס' 8 לחוק על האפשרות של אזרחים ערבים להתקבל לישובים קטנים והאם התיקון אכן מימש את תכליתו. האם למרות כניסתו של חוק ועדות הקבלה (תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, התשע"א-2011) עדיין קיימים מנגנוני הדרה סמויים לקבלה לישובים?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
