תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. הזכות לחיים 4
2.2. המתח בין דרישת הביטחון לבין זכויות האדם 7
2.3. עונש מוות – רקע 10
2.4. עונש מוות בדין הישראלי 12
2.5. עונש מוות בדין הזר 16
2.6. עונש מאסר עולם כתחליף לעונש מוות 18
3. דיון ומסקנות 21
4. ביבליוגרפיה 23
מבוא
מאז הקמתה, ניצבת מדינת ישראל בחזית מאבק שרק מדינות מועטות ידעו בעבר. מדובר במאבק כנגד טרור אכזרי, המבוצע בידי אלו שאינם רואים את עצמם כפופים לנורמות בסיסיות של מוסר ומשפט, העובדות ביסודה של כל חברה ותרבות. המאבק בטרור נחשב לאחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר שמדינת ישראל נאלצת להתמודד איתם כאשר היא מעוניינת מצד אחד להגן על אזרחיה. אולם הצד האחר, על המדינה לפעול כך שלא תפגע בזכויות היסוד של הפרט, בעיקר דרך הפעלת כלים שונים , בין היתר הטלת עונש מוות על מחבלים.
דמוקרטיה שעליה להילחם בטרור נדרשת לצעוד בין הטיפות. לדמוקרטיה מסוג זה יש אחריות לנוע בין ערכים מתנגשים של הגנה על זכויות אדם ואזרח מצד אחד, ושל ביטחון מצד שני. אחת המשימות המרכזיות של מדינה היא הצורך להבטיח את שלום וביטחון אזרחיה, כאשר במקרים מסוימים המחיר של הבטחת שלומם הפיזי מביא לפגיעה בזכויותיהם ובחירויותיהם שלהם או של אחרים. לרוב יהיה ברור כי אזרח יהיה מוכן למגבלות מסוימות על מנת שהמדינה תוכל להבטיח לו ביטחון, אולם במקרים מסוימים המחיר עלול להיות כבד או לא מידתי/מוצדק. ישנם מצבים שבהם המדינה עלולה לעבור את הגבול הדק בין התגוננות לבין ביטול הדמוקרטיה (או פגיעה בערכיה). במצב כזה לרוב האמצעים הננקטים לשימור המשטר הדמוקרטי מחסלים אותו.
מדינת ישראל מקיימת מנגנונים שונים שמטרתם להגן על המדינה ועל המשטר מפני כוחות החותרים תחתיהם מבית ומחוץ. ההתמודדות של המדינה עם איומי הטרור הינה אתגר מורכב לדמוקרטיה ולחוסנה. אמצעי הביטחון שישראל נוקטת כנגד מפגעים בכוח מהווים לא אחת פגיעה בזכויות פרט ובשלטון החוק, אלא שיכולתה של המדינה לספק הגנה מהותית לה ולדמוקרטיה תלויה במידה רבה באיזון שישמרו עליו הרשויות בין ערכי הביטחון לערכי הליברליזם ובהקפדה על שלטון החוק. דמוקרטיה על פי גישה זו, צריכה להיות מסוגלת להילחם בבאים להשמידה אך בו בזמן עליה להיזהר לא להביא את עצמה למצב של דה לגיטימציה. מדינת ישראל משתמשת בכלים רבים על מנת להילחם בטרור, בין היתר במעצרים מנהליים, הריסת בתים וכו'.
החל מסוף המאה ה-19, קיימת מגמה כלל עולמית לצמצם את מספר העבירות שבגינן ניתן יהיה להטיל עונש מוות, לעדן את אמצעי ההמתה ואף לבטל באופן מוחלט את השימוש בעונש זה. מגמה זו הובילה לכך שהרוב המוחלט של העולם המערבי ביטל את השימוש בעונש המוות, ובכלל זה כל מדינות אירופה (למעט בלרוס) ו-18 ממדינות ארה"ב. השימוש בעונש מוות בישראל התרחש רק פעם אחת, בגזר הדין של אדולף אייכמן, ובמהלך השנים נגזרו ב-8 מקרים שונים עונש מוות על נאשמים, אולם בפועל הומתק העונש לכדי מאסר עולם. מכאן עולה השאלה,
האם גם לאור מאפייניו הייחודיים של הרצח הטרוריסטי, קמה ההצדקה להטיל עונש מוות, או דווקא כי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, יש להמיר את עונש המוות לעונש מאסר עולם ללא אפשרות חנינה?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
