מנהל המכללות
המדור לתוכניות לימודים לזרועות הביטחון
מאפייני סיום מלחמת יום הכיפורים, והשפעתם על הפוליטיקה הפנים ישראלית עד 1977
מגיש:
תוכן עניינים
פרק 1: מבוא 2
פרק 2: רקע תיאורטי 4
סיום מלחמות 4
מחאה פוליטית 7
פרק 3: המערכת הפוליטית בישראל 10
הרקע למהפך הפוליטי 10
המחאה הפוליטית טרם המהפך של שנת 1977 11
המהפך הפוליטי של שנת 1977 13
פרק 4: סיבות ומהלכים עיקריים של המלחמה – הסיבות לפרוץ המלחמה 15
מלחמת יום הכיפורים – רקע 15
הגורמים לפרוץ המלחמה 17
סיומה של מלחמת יום הכיפורים 21
פרק 5: דיון ומסקנות 23
ביבליוגרפיה 25
פרק 1: מבוא
בצהרי ה-6 באוקטובר 1973 פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפה צבאית כוללת, בו-זמנית בשתי הזירות כנגד הכוחות הסדירים של צה"ל. מטרתם הייתה להשמיד את כוחות צה"ל ברמת הגולן ולהתייצב על הירדן בזירה הצפונית, ולהשמיד את כוחות צה"ל בקדמת סיני ולהתייצב בקו המעברים בסיני. על ידי מהלכים אלו, קיוו הסורים והמצרים, לבטל את הישגיה של ישראל במלחמת ששת הימים בצפון ולכפות על ישראל הסכם מדיני בדרום שיהיה נוח למצרים (מיכלסון, 2013).
מלחמת יום הכיפורים, הייתה קו שבר בכלל הציבור הישראלי. לכולם היה ברור בעליל ש"משהו לא היה בסדר", כלומר "העסק לא דפק כמו שצריך". כשהפסקת האש הושגה ב-24 באוקטובר 1973, למעשה המלחמה כבר הסתיימה, ומיד החלו קולות הביקורת בציבור הרחב, כאשר הקלחת הציבורית הישראלית החלה לרחוש בהדרגה. מבחינת המצב בשטח, כוחות המילואים נותרו בעמדותיהם ובגבול הסורי הסתמנה מלחמת התשה שהצמיתה לחזית כוחות משמעותיים של צה"ל. בינתיים, בסוף דצמבר 1973 נערכו הבחירות לכנסת שנדחו בשל המלחמה, אולם תוצאותיהן הותירו את גולדה מאיר בראשות הממשלה, במה שנתפס כהמשך הסדר הקיים.
על רקע המצב, החלה מבעבעת מתחת לפני השטח ולאחר מכן באופן גלוי, תנועת מחאה עממית, לא משהו שהיה מוכר בתקופה ההיא, כנגד הממסד שבראשותה של גולדה מאיר. כחודשיים לאחר השבעתה כראשת ממשה, התפטרה גולדה יחד עם שאר חברי ממשלתה, מה שהחל את סופו של עידן מפלגת השלטון בראשותה ההנהגה, והמהפך הפוליטי בשנת 1977. עבודה זו עוסקת במאפייני סיום מלחמת יום הכיפורים, והשפעתם על הפוליטיקה הפנים ישראלית עד למהפך הפוליטי בשנת 1977.
אחד הנושאים שנמנע הדיון בהם לאחר סיומה של מלחמת יום הכיפורים, בעיקר בוועדת אגרנט, הייתה בשאלת נכונותה של מדינת ישראל, להיכנס לתהליך מדיני עם מצרים, בין אם במתווה של הסדר חלקי בתעלה ובין אם במתווה של הסדר כולל, אשר בסופו של יום הייתה מליחה למנוע את המלחמה. התפיסה הרווחת בקרב הציבור לאחר המלחמה הייתה, שמדינת ישראלי, ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין, עשו ככל שביכולתה על מנת לקדם את השלום, אך מאמציה נתקלו בסירוב ערבי להגיע להסדר שלום אמתי. הביטוי המובהק ביותר שעמד לנגד עיני הציבור בעניין זה, היה כבר בשנת 1967, בוועידת הפסגה שבחרטום, שכונתה גם כפסגת שלושת הלאווים: "לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בה ולא למשא ומתן עמה" (בר-יוסף, 2013). יחד עם זאת מחקרים שונים שנערכו לאחר סיומה של המלחמה, העלו כי התפיסה לפיה המצרים אינם מסוגלים לצאת למלחמה באותה העת כנגד ישראל, רווחה לא רק בקרב הציבור אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות. תפיסה זו המוכנה גם "הקונספציה", השפיעה במידה רבה על הדרג המדיני. נוסף על כך, האינטרסים של השחקנים הבינלאומיים ביניהם ארצות הברית וברית המועצות, מנעו בין היתר גם להגיע להסכם מוקדם. יתר על כן, מחקרים שונים מראים כמו גם פרוטוקולים שנחשפו שנים לאחר סיומה של המלחמה ההיא, שהדרג המדיני לא באמת רצה להגיע להסדר מדיני כלשהו, חודשים עוד בטרם קיבלו המצרים החלטה לצאת למלחמה מול ישראל.
על רקע הכישלון הצורב במלחמת יום הכיפורים, המחיר האדיר ששילמה ישראל, הן מבחינה כמות הנפגעים והן מבחינה חברתית-כלכלית ומוראלית, התפטרה בסופו של דבר גולדה מאיר מראשות הממשלה, כאשר לכהן נבחר יצחק רבין ז"ל. בבחירות שנתקיימו בדצמבר 1973, כחודשיים לאחר סיומה של המלחמה, זכתה מפלגת השלטון ב-51 מנדטים, רק 5 מנדטים פחות מהבחירות בשנת 1969 שנערכו לאחר מלחמת ששת הימים. בהמשך, הוקמה מחאה ציבורית עזה שהובילה כאמור למהפך הפוליטי בשנת 1977 ולעליית הליכוד לשלטון.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
