מטלת מנחה (ממ"ן) 13
הקורס: רגולציה: מתיאוריה למעשה 10957
משקל המטלה: 6 נקודות חומר הלימוד למטלה: שער 2
סמסטר: 2021ב מועד אחרון להגשה: 23.5.21
אורך המטלה: עד 1500 מילים (גופן David 12; רווח כפול).
הנחיות כלליות:
הקלידו ברווח כפול, והשאירו שוליים סטנדרטיים של word להערות המנחה.
הקפידו לענות ישירות על מה שנשאלתם.
אין צורך לצטט מספר הקורס או מהמאמר. הציגו את הטענות במילים שלכם.
הקפידו שלא לחרוג ממכסת המקום. חריגה לא תקרא.
מומלץ להכין ראשי פרקים לפני הכתיבה.
שאלה 1 (סה"כ 40 נק')
קראו את הקטע וענו על השאלות מטה:
רשות התחרות נגד הרבנות: כך דרישות הכשרות מייקרות את מוצרי החלב בישראל
רשות התחרות פירסמה היום (שלישי) דו"ח שדן בהשפעה של דרישת הרבנות הראשית לייבוא מוצרי חלב בכשרות חלב ישראל על כדאיות הייבוא והתחרות בענף.
ענף החלב נחשב לאחד הגדולים והריכוזיים ביותר במשק הישראלי. בדו"ח נכתב כי לפי בדיקה שנערכה ב-2017 מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים ב-79% מהממוצע במדינות OECD. אף שענף מוצרי החלב הוא אחד מענפי המזון הגדולים בישראל, הייבוא בו מתוך סך התוצרת המשווקת בארץ נמוך, ומסתכם באחוזים בודדים.
יבואן המעוניין לייבא מוצרי מזון לישראל חייב באישור משירות המזון הארצי של משרד הבריאות, המוודא כי המזון המיובא ואחסונו עומדים בדרישות הרגולטוריות. בנוסף, יבואנים המעוניינים לייבא מוצרים כשרים בגלל הביקוש, נדרשים לעבור את אישור הרבנות הראשית לישראל.
לפי חוק איסור הונאה בכשרות, הרבנות הראשית היא הגוף היחיד בישראל המוסמך לתת אישור כשרות למוצרי מזון. כאשר מייבאים מוצר מזון מחו"ל, תעודת הכשרות למוצר ניתנת על ידי גופי כשרות פרטיים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית, ותהליך הפיקוח וההשגחה על המוצרים נעשה בהתאם לסט כללים מוגדר שנקבע על ידי הרבנות. כדי לקבל חותמת כשרות סופית, על המוצר לעבור בדיקה נוספת על ידי הרבנות עם הגעתו לישראל.
בתחילת שנות ה-2000, הרבנות הראשית קבעה נהלים מחמירים בתחום כשרות מוצרי החלב, שלפיהם אין לתת אישור כשרות למוצר חלב המיוצר מחלב נוכרי (חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה, וההיפך מ"חלב יהודי"), גם אם יש לו תעודת כשרות מגוף כשרות שהוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל. בשל האיסור הגורף, היבואנים נאלצים לייבא מוצרים שיוצרו מחלב ישראל בלבד – מה שמביא לעלייה במחירי מוצרי החלב, וכן לצמצום ההיצע שפתוח בפני היבואנים השונים.
עבור יבואן המבקש למכור את מוצרי המזון לקהל לקוחות גדול ככל הניתן, כשרות היא תנאי הכרחי. ללא תעודת כשרות מאת הרבנות הראשית, מוצרי המזון לא יוכלו להימכר ברשתות המזון הכשרות. כפועל יוצא מכך, היבואנים מעדיפים לרכוש שירותי כשרות עבור הרוב המוחלט של מוצרי מזון המיובאים לארץ.
באחרונה פורסם ב-TheMarker מקרה דומה, שבמהלכו הרבנות הראשית החליטה לא לחדש אישור כשרות לקוקה קולה, המיוצרת במזרח אירופה ומיובאת ביבוא מקביל – מה שהוביל לסיכול התחרות על מחיר המוצר.
פרמיה על התאמת פס הייצור
בהתאם לדרישת הרבנות, יבואן המעוניין לייבא מוצרי חלב מחו"ל צריך לשלוח משגיח כשרות שיפקח על ההליך בארץ הייצור – מהלך שלפי דו"ח רשות החדשנות מוביל בין היתר לעליית מחירי מוצרי החלב, שכן עלויות ההשגחה נמצאות במגמת עלייה.
דרישה נוספת של הרבנות שמובילה לעליית מחירים קשורה בהתאמת פס הייצור במפעלים שונים בחו"ל: יצרנים זרים נדרשים לבצע התאמות ושינויים בהליך הייצור כדי להפוך אותו לכשר. חלק מהיצרנים אינם מוכנים לבצע את השינויים בגלל הכמויות הנמוכות שרוכשים היבואנים הישראלים. יש כאלה הדורשים "פרמיה" נוספת עבור ההתאמות. ככל שהפרמיה גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהייבוא יהפוך ללא כדאי עבור היבואן. הדרישות המדוברות רלוונטיות גם במקום בו אין דרישה לשימוש בחלב ישראל בלבד.
עלות הכשרות: עד 10% מסך עלות המוצר
לפי הדו"ח, שיעור עלות מתן הכשרות למוצרי החלב ביחס לעלות המוצר נעה בין 4.1% ל-5.6%, כתלות בסוג הגבינה ובמאפייני הייצור – חלק לא מבוטל מכלל עלות הייבוא.
*הקטע עובד על ידי צוות הקורס.
מקור: אשכנזי, ב. (2020). רשות התחרות נגד הרבנות: כך דרישות הכשרות מייקרות את מוצרי החלב בישראל. דה מרקר. 14.2.19.
אוחזר בתאריך 26.5.20 מ-
https://www.themarker.com/consumer/1.8874055
השאלות בעמוד הבא
א. הסבירו כיצד התיאוריה של האינטרס הציבורי הערכי מסבירה את מדיניות הרגולציה בכתבה.
1) הסבירו את התיאוריה (5 נק').
2) הראו כיצד היא מסבירה מדיניות הרגולציה בתחום הכשרות (10 נק').
3) כיצד הכתבה מדגימה את הביקורות על התיאוריה של אינטרס ציבורי ערכי? הקפידו להסביר את הביקורות ולהדגים אותן בכתבה (10 נק').
ב. הסבירו כיצד התיאוריה של האינטרס הציבורי השוקי מסבירה את מדיניות הרגולציה בכתבה.
1) הסבירו את התיאוריה (5 נק').
2) הראו כיצד היא מסבירה המתואר בכתבה (10 נק').
שאלה 2 (סה"כ 40 נק')
בקרוב: קנסות להורים המסרבים לחסן את ילדיהם
אחר שעברה בוועדת השרים, צפויה הצעת "חוק החיסונים" לעלות בשבוע הבא להצבעה במליאת הכנסת. ההצעה, שנוסחה בסיוע עמותת "מדעת" ואיגוד רופאי הילדים ועל ידי ההסתדרות הרפואית, מגדירה בפעם הראשונה בישראל מדיניות לאומית בנושא חיסונים ובדרכי טיפול בסרבני החיסונים.
לפי ההצעה, שיזמו ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) וח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), משרד הבריאות ינהל מעקב אחרי ילדים שלא חוסנו, יתריע בכתב להוריהם כאשר יעלה הצורך, ואם ההורים לא יחסנו, הם יאלצו להגיע ל"מפגש הסברה" מיוחד שבסיומו יצטרכו לחתום על טופס הצהרה על סירוב. הורה שיתעלם מכך יהיה חשוף לסנקציה כלכלית בדמות שלילת נקודת זיכוי במס הכנסה בשווי של עד 2,000 שקלים.
ח"כ יואל חסון אמר בתגובה כי הוא "מברך על החלטת ועדת שרים לרפא את המערכת החולה", והוסיף: "עכשיו יהיה ניתן ליישם מדיניות חיסונים לאומית שמגדירה עקרונות ומטרות, שמטפלת מערכתית בסרבנות חיסונים, ושמאזנת בין שמירה על בריאות הציבור לבין חופש. אני שמח ליזום פתרון לטווח ארוך שישמור על בריאות ילדנו"..
מקור: מליק, א. 2018. בקרוב: קנסות להורים המסרבים לחסן את ילדיהם. ערוץ 20. פורסם בתאריך 18.11.18.
א. אילו מבין הקטגוריות של ווילסון מסבירות את סוג הפוליטיקה המתואר בכתבה? הדגימו ונמקו את התשובה (20 נק').
ב. הציגו דוגמה, לרגולציה לפי הכלכלה ההתנהגותית, שיכולה לעודד הורים לחסן את ילדיהם (20 נק').
שאלה 3 (20 נק')
עסק משפחתי של טובות הנאה: כך גרף טראמפ מיליונים מהנשיאות
בקמפיין הבחירות שלו לפני ארבע שנים, דונלד טראמפ, אאוטסיידר בוושינגטון, הלהיב את ההמונים כשהבטיח "לייבש את הביצה". אבל ברגע שנכנס לתוך הבית הלבן, לא רק שלא ניסה לשים סוף לתרבות הלוביסטים ובקשת הטובות - הוא המציא אותה מחדש והפך את בתי המלון ואתרי הנופש שלו לחדרים האחוריים החדשים של וושינגטון, שבהם עסקים פרטיים וציבוריים מתערבבים ואינטרסים מיוחדים שולטים בכיפה.
דו"חות מס פדרליים של טראמפ ושל האימפריה העסקית שלו שהשיג "ניו יורק טיימס" מראים כי אפילו כאשר מינף את הדימוי שלו כאיש עסקים מצליח כדי לזכות בנשיאות, חלקים גדולים מאחזקות הנדל"ן שלו היו תחת קשיים פיננסיים וצברו הפסדים לאורך עשורים. אבל לאחר הבחירות, העסק המשפחתי גילה אפיק הכנסות רווחי חדש: אנשים שרצו משהו מהנשיא.
תחקיר שערך "ניו יורק טיימס" מצא כי יותר מ-200 חברות, קבוצות בעלות אינטרס וממשלות זרות היו לקוחות בנכסים של טראמפ ונהנו מהטבות שקיבלו ממנו או מהממשל. כמעט רבע מהלקוחות האלה לא היו ידועים בעבר. הנה כמה ממצאים עיקריים מהתחקיר:
פוליטיקאים זרים וטייקונים של סוכר קיבלו כספים, חקיקה וקרקעות
מגוון גדול של אנשים הגיע לנכסים של טראמפ: פוליטיקאים זרים וברונים של סוכר, מיליארדר סיני ונסיך סרבי, מעריצי אנרגיה ירוקה ויריביהם בתעשיית הנפט, תומכי ממשלה קטנה וקבלנים שרצו חוזים פדרליים במיליארדים.
ממשל טראמפ סייע להם בתקציב, חוקים וקרקע. הוא נתן להם שגרירויות, פגישות, הוראות ממשלתיות או ציוצים. יותר מ-70 קבוצות לובי, עסקים וממשלות זרות ערכו אירועים בנכסים של טראמפ, שבעבר נערכו במקומות אחרים, או השיקו אירועים חדשים שהניבו מיליונים לעסקים של טראמפ.
תורמים גם שילמו עבור הזכות לתת כסף לקמפיין שלו ולארגונים המתרימים לו. טראמפ נכח ב-34 אירועים לגיוס כספים שהתקיימו במלונות ובאתרי הנופש שלו, אירועים שהכניסו עוד 3 מיליון דולר. לעתים הוא היה מעמיד את התורמים בתור ושואל מה הם צריכים מהממשל.
מקור: ניו יורק טיימס. עסק משפחתי של טובות הנאה: כך גרף טראמפ מיליונים מהנשיאות. דה מרקר. 11.10.20. אוחזר ב 22.12.20. מ- https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.9225800?lts=1608652335297
א. איזו תיאוריה של רגולציה יכולה להסביר את המתואר בכתבה? הסבירו את התיאוריה והציגו תשובה מנומקת (20 נק').
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
