האוניברסיטה העברית בירושלים
הפקולטה למדעי הרוח
החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון
סמינר במסגרת הקורס: הרפובליקה התורכית לקראת יובל המאה 38336
מבוא........................................................................................................................עמ' 3-5
פרק א'....................................................................................................................עמ' 5-11
פרק ב'....................................................................................................................עמ'11-17
פרק ג'...................................................................................................................עמ' 18-26
דיון וסיכום............................................................................................................עמ' 26-27
ביביליוגרפיה.........................................................................................................עמ' 28-32
מלחמת האזרחים בסוריה, שהחלה ב-2011, הביאה למשבר הומניטרי הרסני והיו לה השלכות מרחיקות לכת הן בתוך סוריה והן מעבר לגבולותיה. הסכסוך התחיל כתגובה לדיכוי הממשלה את החברה האזרחית ולדרישות לרפורמה פוליטית אך הידרדר במהירות למלחמה מורכבת ורב-צדדית הכוללת פלגים שונים, כולל ממשלת סוריה, קבוצות מורדים, ארגונים קיצוניים ושחקנים בינלאומיים. המלחמה כללה אלימות נרחבת, כולל הפצצות, מצור והפרות זכויות אדם, שהובילו לעקירת מיליוני סורים. ההשלכות של מלחמת האזרחים בסוריה חורגות מעבר לגבולות המדינה, כאשר מדינות שכנות כמו טורקיה, לבנון, ירדן, עיראק ואחרות מארחות מיליוני פליטים סורים.
המלחמה הביאה לאחד המשברים ההומניטריים הגדולים והמורכבים של זמננו. עם הסלמת הסכסוך, מיליוני סורים חיפשו מקלט במדינות שכנות, כאשר טורקיה הפכה למארחת העיקרית של פליטים סורים בשל הגבול המשותף לשתי המדינות. לזרם הפליטים הזה היו לא רק השלכות משמעותיות על מדיניות הפנים של טורקיה, אלא גם עיצב את גישת מדיניות החוץ שלה באזור. טורקיה מארחת מספר לא מבוטל של פליטים סורים מאז תחילת מלחמת האזרחים. לפי נתוני UNHCR, נכון לשנת 2022, ישנם למעלה מ-6.5 מיליון פליטים סורים ברחבי העולם, מה שהופך אותם לאחת מאוכלוסיית הפליטים הגדולות בעולם. נכון ל-2022, היו בטורקיה למעלה מ-3.6 מיליון פליטים סורים רשומים. חשוב לציין שמספר זה מייצג רק פליטים רשומים ואינו כולל אנשים לא רשומים או לא מתועדים ויש לקחת בחשבון שהמספר הכולל של פליטים בטורקיה עשוי להיות גבוה מהסטטיסטיקה הרשמית.
זרם הפליטים הסורים הפעיל לחץ משמעותי על מדינות שכנות שאירחו מספר רב של פליטים. מדינות אלו מתמודדות עם אתגרים במתן שירותים ומשאבים חיוניים הן לפליטים והן לאוכלוסיות שלהן. טורקיה נשאה בנטל משמעותי במונחים של אירוח פליטים סורים. עם יותר מ-3.6 מיליון פליטים סורים רשומים, יש לה את המספר הגבוה ביותר של פליטים בעולם. הזרם האדיר הזה העמיס על המשאבים של המדינה, כולל שירותי בריאות, חינוך ושירותים חברתיים. טורקיה קיבלה תמיכה וסיוע בינלאומיים בטיפול במשבר ההומניטרי של הפליטים הסורים. עם זאת, אופיו הממושך של הסכסוך והעקירה המתמשכת של סורים מדגישים את הצורך במאמצים מתמשכים של הקהילה הבינלאומית כדי להקל על סבלם של פליטים ולתמוך במדינות מארחות כמו טורקיה במתן סיוע ומשאבים הכרחיים.
חיבור זה נועד לחקור את השימוש של טורקיה בסוגיית הפליטים ככלי באסטרטגיית מדיניות החוץ שלה, הן ביחס לאיחוד האירופי והן ביחס למיצובה במזרח התיכון. על ידי בחינת יחסי הגומלין בין מדיניות הפליטים של טורקיה, האינטרסים שלה מול האיחוד האירופי והשאיפות האזוריות שלה, נוכל לקבל הבנה מעמיקה יותר של המורכבות סביב מעורבותה של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה במסגרת סוגיית הפליטים. כמו כן, החיבור יבדוק את הביקורת בעולם סביב טורקיה ביחס למצב הפליטים בשטחה. העבודה תחולק לשלושה פרקים, כאשר כל נושא יסקור את מדיניות החוץ הטורקית בהיבט מרכזי אחר.
הפרק הראשון יעסוק בטורקיה והאיחוד האירופי. לניהול משבר הפליטים הסורי של טורקיה הייתה השפעה עמוקה על יחסיה עם האיחוד האירופי. עם מיליוני סורים המבקשים מקלט באירופה, טורקיה מינפה את מעמדה כמדינת מעבר מרכזית כדי לנהל משא ומתן עם האיחוד האירופי ולקדם את האינטרסים שלה. פרק זה יעמיק כיצד טורקיה ניצלה את סוגיית הפליטים הסורים בגבולותיה כדי להשפיע על מדיניות האיחוד האירופי ולהבטיח ויתורים שונים. נתונים סטטיסטיים ינותחו כדי להמחיש את היקף משבר הפליטים והשלכותיו הן על טורקיה והן על האיחוד האירופי. בנוסף, אירועים והסכמים מרכזיים, כמו הצהרת האיחוד האירופי-טורקיה משנת 2016, ייבחנו כדי לשפוך אור על האסטרטגיות של טורקיה בניצול סוגיית הפליטים כקלף מיקוח באינטראקציות שלה עם האיחוד האירופי.
הפרק השני יעסוק במדיניות הפליטים של טורקיה במזרח התיכון. הטיפול של טורקיה בסוגיית הפליטים לא היה מוגבל רק ליחסיה עם האיחוד האירופי. כמעצמה אזורית במזרח התיכון, טורקיה השתמשה גם במדיניות הפליטים שלה כדי לבסס ולחזק את מעמדה באזור. פרק זה יחקור כיצד אירוחה של טורקיה מספר רב של פליטים סורים השפיע על יעדי מדיניות החוץ והמעורבות שלה במזרח התיכון. על ידי בחינת האינטראקציות של טורקיה עם מדינות שכנות, מעורבותה בסכסוכים כמו השאלה הכורדית ומאמציה בסיוע הומניטרי, יהיה אפשר להעריך את הדרכים שבהן טורקיה ניצלה אסטרטגית את סוגיית הפליטים כדי להביע את השפעתה ולעצב את מעמדה האזורי.
הפרק השלישי יעסוק במצב הפליטים בטורקיה, תוך בחינת המדיניות, התשתיות והאתגרים של המדינה בניהול זרם כה גדול של פליטים בעיניי העולם. פרק זה ישפוך אור על גודל משבר הפליטים בטורקיה והשלכותיו הן על הפליטים עצמם והן על המדינה המארחת. בנוסף, הפרק יחקור את התגובה הבינלאומית למדיניות הפליטים של טורקיה, לרבות תפקידם של ארגונים בינלאומיים וחלוקת חלוקת הנטל בין מדינות. הבנת הפרספקטיבה העולמית של מצב הפליטים של טורקיה היא חיונית בהבנת ההשפעה הרחבה והמורכבות של מעורבותה של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
