מצעד האיוולת – הפתעת מלחמת יום כיפור

סמינריון:
"מצעד האיוולת"

מוגש ל: פרופסור קארש אפרים
נושא הסמינריון: "מלחמת יום כיפור"

שם הסטודנט:
ת.ז:

תוכן עניינים

מבוא 2
פרק א' – רקע היסטורי טרום מלחמת יום הכיפורים 4
מלחמת ששת הימים -1967 4
התפתחויות מדיניות וצבאיות – 1973-1970 4
המהלכים המדיניים 4
סימנים (מדיניים) מעידים לקראת מלחמה 8
הקונספציה 10
פרק ב'- מלחמת יום הכיפורים, הפתעה האמנם? 13
המידע שעל בסיסו התקבלו ההחלטות 48 שלפני פרוץ המלחמה 13
הכשל המודיעיני - האם פרוץ המלחמה הפתעה? 14
הערכת אמ"ן 16
הכשל בהכנה לקויה וטעויות אסטרטגיות בקבלת החלטות 20
ליקויים ערכיים בחברה הישראלית ובצה"ל 21
הפתעה או התעלמות 21
פרק ג'- מלחמה תוצאותיה, כשליה והשפעותיהם 23
תרבות קבלת ההחלטות – הכשל המדיני 23
הכשל בדרג הצבאי 24
לקחים 25
פרק ד' – דיון ומסקנות 27
ביבליוגרפיה 29

מבוא
אנשי מודיעין הן באקדמיה והן במערכת הביטחון מסכימים, כי 'קונספציה', היא כלי חיוני בעבודת המודיעין. אולם, הסכנה מתחילה כאשר הקונספציה הופכת דוגמטית וקשיחה והיא אינה משתנה נוכח פיסות מידע והתרחשויות סותרות (איש-מעש, 2018). אחת הדוגמאות המרכזיות לאותה קונספציה שגויה היא בגורמים שהובילו בסופו של דבר להפתעה של מלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים החלה ביום הכיפורים, שבת, ה-6 באוקטובר 1973, שעה 14:00, במפתיע, בשתי התקפות רבות עוצמה: התקפה אחת של הסורים ברמת הגולן והתקפה נוספת של המצרים בחצי-האי סיני. המלחמה נמשכה 18 יממות, שהחלו כאמור בבלימה ישראלית, ואחר-כך בהתקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה אל עומק שטחי האויב, ואילצו את המצרים, ובעקבותיהם גם את הסורים, לקבל הסדרי הפסקת-אש חדשים. במלחמה נהרגו למעלה מ-2800 חיילים וחיילות, בנוסף לאלפים רבים שנפצעו ולפצע עמוק בחברה הישראלית.
אחד הפרסומים המדוברים ביותר שפורסמו כחלק ממסקנות ועדת אגרנט שבדקה את כשלי פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, חשף לפני הציבור את דבר קיומה של 'הקונספציה של אמ"ן'. על פי תפיסתה של וועדת אגרנט, המפתח להבנת כשלי המלחמה וניהולה נעוץ בכשל המודיעיני שקדם לה, ובעיקר בדבקותם של גורמי ההערכה בקונספציה האמורה. על פי מסגרת חשיבה זו (קרי הקונספציה), שכנותיה הערביות של ישראל ובראשן מצרים לא יפתחו במלחמה נגד ישראל כל עוד לא יקנה צבא מצרים לעצמו יכולת מבצעית שתאפשר לו לנטרל את עליונותו של חיל האוויר הישראלי (מולצ'דסקי, 2013).
הקונספציה שנקבעה בדרג הצבאי הובילה גם לתפיסה שגויה בדרג המדיני. לצד הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים בשנת 1967, עמדה אותה קונספציה אשר הובילה כאמור לקבלת התפיסה של אמ"ן ולהתעלמות לא רק מסימנים מעידים טקטיים אלא גם מניסיונות שהתבררו כאמתיים בהמשך של המצרים לנסות ולהגיע להסדר מדיני דרך האמריקנים. הקונספציה כפי שנבנתה על ידי אמ"ן והעומד בראשו האלוף זעירה חלחלה לא רק לדרג המדיני והשפיעה עליו אלא גם לאמריקנים. במהלך שנת 1973 ובחודשים שקדמו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, האמריקנים המשיכו לדבוק בהנחה בדומה לתפיסה בצה"ל, כי הסבירות למלחמה בין ישראל למצרים נמוכה מכיוון שנשיא מצרים סאדאת מבין כי אין לו אופציה צבאית של ממש להכות את ישראל בשדה הקרב. המודיעין האמריקאי העריך בין היתר, כי לכול היותר בידי מצרים קיימת יכולת לפתוח במתקפה מוגבלת על ישראל, מתקפה שלא יהיה בכוחה לשנות את המציאות הגיאופוליטית באזור (ווטניק ושלום, 2012).
בסופו של דבר פתחו כאמור המצרים יחד עם הסורים במלחמה כנגד ישראל. אמנם המלחמה נסתיימה עם הישגים טקטיים וצבאיים משמעותיים, אולם היא חשפה את תהליכי קבלת ההחלטות והגישות הן בצבא והן בדרג המדיני שהובילו למחדל.
עבודה זו עוסקת במחדלים הצבאיים והמדיניים שהובילו למלחמת יום הכיפורים תוך בחינה האם ובאיזה מידה מדובר באיוולת.