מקורות הקעקועים בארץ ישראל, מצרים ועבר הירדן
מגיש:
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
קעקועים - רקע 4
מקורות הקעקועים 6
קעקועים, יהדות וכל השאר 10
מקורות הקעקועים בארץ ישראל, מצרים ועבר הירדן 12
סיכום ומסקנות 18
רשימה ביבליוגרפית 20
מבוא
העיסוק בקעקועי גוף, היה נחלתם של תרבויות ועמים רבים, בין היתר גם בארץ ישראל, מצרים ועבר הירדן (Tassie, 2003). ההיסטוריה של כתבות הקעקע נחשבת לעשירה ומורכבת, וכי קשה להצביע על הרגע המדויק בהיסטוריה שבו החלו בני האדם לעטור על עצמם קעקועים. יחד עם זאת, עדויות לקישוטי גוף שונים נמצאו בפרו על מומיות שמתוארכות לשנת 6,000 לפני הספירה, ובהמשך במצרים ומקומות נוספים ברחבי העולם כמו גם בישראל. עדויות ארכיאולוגיות לכלים שמיוחסים לביצוע קעקועים מתוארכות ליותר מע-10,000 שנה לפני הספירה ואף יותר מכך. בחישוב מהיר אפשר לקבוע, שהקעקועים הם ותיקים יותר מכל תרבות או אומה שקיימת כיום (אוקסנברג, 2014). ביהדות למשל, חל איסור על קעקוע הגוף, אולם ההיסטוריה בארץ ישראל הוכיחה כי קעקועים היו חלק מהתרבות המקומית במספר תקופות. המחקר הנוכחי יעסוק במקורות הקעקועים בארץ ישראל והאזור (בעיקר במצרים ועבר הירדן) וההתנגשות עם הדת היהודית.
בעבר, כמו גם היום בקהילות עברייניות מסוימות, היוו הקעקועים אמצעי לסימון וזיהוי. ניתן היה באמצעות מבט על הקעקוע ועל פי הציורים שכיסו את גופו, לזהות מאיזה שבט בא במקרים מסוימים, היוו הקעקועים סמל של כבוד, לעתים היו אות של מסתורין ופעמים רבות נחשבו גם כמבשרי רעות, מכיוון שחברי כנופיות אכזריים קעקעו אותן על גופן ובגלל הזיהוי איתם הפכו הכתובות לאות סכנה. אחד השימושים הנוראים ביותר ככל הנראה שנעשו בקעקועים היה נחלת עמנו וקורבנות נוספים באותה תקופה, כשמספרים סריאליים קועקעו על ידיהם של אסירים במחנות ריכוז בזמן השואה (אוקסנברג, 2014).
השרידים הקדומים ביותר של גוף אדם מקועקע התגלו בשנת 1991 באלפים האיטלקיים: האדם, שכונה בפי החוקריםOtzi , חי בסביבות השנים 3100-3370 לפני הספירה. באזורנו, במצרים לדוגמה, נמצאו עדויות איקונוגרפיות וחומריות לקעקועים מתקופה שמשתרעת על פני לפחות 4,000 שנה, מהאלף הרביעי לפני הספירה ואילך, היסטוריית הקעקועים הארוכה ביותר הידועה עד כה. נראה, כי באזורנו, בעיקר נשים התקעקעו כחלק מטקסי מעבר וחניכה בעקבות שינויים פיזיולוגיים, כטקסי הגנה בזמן לידה ולהעצמת הפריון. דוגמא מפורסמת לשרידי גוף אנושי מקועקע ממצרים העתיקה היא המומיה של אמונט, המתוארכת לתקופת הממלכה התיכונה בין השנים 1640-2040 לפני הספירה, ושנמצאה קבורה בארון עץ משובח בדיר אל בחארי (ברגנר, 2016).
גם בישראל, קיימות עדויות ארכיאולוגיות שונות, המתארכות את תחילת עיטור הגוף האנושי לימי ראשית האנושות. דוגמה לכך ניתן לראות במערת סח'ול (הגדי) השוכנת בחוף הכרמל ובמערת קפזה )הקפיצה( שבאזור הגליל, המתוארכות כ- 100,000 שנה לפני זמננו (התקופה הפליאוליתית התיכונה), שבהם התגלו עצמות הומו-ספיאנס שנקברו לצדן של עצמות חיה, כלים וצדפים,וכן גושי אוכרה ששימשו ככל הנראה לקישוט הגוף או הקברים (ברגנר, 2016).
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הרקע לתרבות הקעקועים, החל מראשיתה ועד ימינו. בחלקה השני, סוקרת העבודה את מקורות הקעקועים, החל מהגילויים של איש הקרח באלפים וכן הגילויים המוקדמים יותר במצרים והסביבה. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את הקשר שבין תרבות הקעקועים לבין היהדות תוך סקירת האיסור לקעקע את הגוף. בחלקה הרביעי והאחרון, סוקרת העבודה את תרבות הקעקועים באזור, תוך התמקדות במצרים העתיקה, ארץ ישראל והאזור.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
