תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל – סיכום חטיבה ב, פרק 1: ישראל וארצות הברית

    תחום / תואר:
    מחיר: 15.00₪
    מספר מילים: 2721
    מספר מקורות: 1
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    חטיבה ב, פרק 1: ישראל וארצות הברית

    תוכן עניינים

    תבנית האינטרס הלאומי ותבנית היחסים המיוחדים 1
    התפתחות היחסים מ-1948 ועד 1962 3
    התפתחות היחסים מ-1962 ועד 1973 4
    עידן הנשיא ג'ונסון: תור הזהב 4
    עידן ניקסון: מלחמת ההתשה ו"ספטמבר השחור" 5
    התפתחות היחסים מ-1973 ועד 2000 6
    מלחמת יום הכיפורים ו"משבר ההערכה מחדש" 6
    עידן קרטר ועידן רייגן: שחיקתה של תבנית היחסים המיוחדים 7
    שנות ה-90: תהליכים מדיניים בצל דעיכת היחסים המיוחדים 7
    התפתחות היחסים מ-2001 ועד 2018 8
    עידן בוש הבן: שותפות אסטרטגית בצל הטרור 8
    עידן אובמה: מחלוקות מדיניות ללא רשת ביטחון 9
    עידן טראמפ: שיקומה של תבנית האינטרס הלאומי 10

    תבנית האינטרס הלאומי ותבנית היחסים המיוחדים

    בריתות ושותפויות במערכת הבין-לאומית נגזרות בדרך כלל ממתאם בין אינטרסים אסטרטגיים, מקיומו של אויב משותף ומדילמת הביטחון המאפיינת מרחב נטול סמכות על-מדינתית בעלת יכולת אכיפה. רובן המכריע של השותפויות במאה ה-20 לא היה מעוגן במורשת דתית, פוליטית או היסטורית משותפת, אלא בתחשיבים ריאליסטיים ופרגמטיים מובהקים. הברית הישראלית-אמריקנית חורגת מדפוס שכיח זה משום שצמחה על שני אדנים מקבילים, שהתגבשו תחילה בנפרד זה מזה ורק במרוצת השנים נשזרו זה בזה: תבנית האינטרס הלאומי ותבנית "היחסים המיוחדים". מלכתחילה מדובר היה בשותפות בלתי סימטרית, שבה מילא הצד הישראלי את תפקיד היוזם והמחזר.
    תבנית האינטרס הלאומי הייתה מעוגנת באורח בלעדי בשיקולים אסטרטגיים. ישראל חתרה לשכנע את נשיאי ארצות הברית בנכסיותה להגנת המערב, ולשם כך הכריזה עם פרוץ מלחמת קוריאה ביוני 1950 על תמיכתה בגוש המערבי. ואולם, בכירי מחלקת המדינה והפנטגון גרסו שכל מחווה של תמיכה במדינה היהודית תפגע במעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון ותרחיק ממנה את מדינות ערב, שנתפסו כשותפות טבעיות למערך בלימת החדירה הסובייטית ולאספקת נפט זול למערב אירופה. כך נוצר פער התחלתי בלתי ניתן לגישור בין הציפיות הישראליות לבין קווי היסוד של המדיניות האמריקנית הלכה למעשה.
    תבנית "היחסים המיוחדים" נועדה לשמש משקל נגד לתבנית הממשלתית. היא נשענה על אשכול הזיקות, ההעדפות הערכיות והמחויבויות התרבותיות שגישרו בין האתוס הישראלי למורשת האמריקנית: אתוס הספר והחלוציות, דמותה של ישראל כחברת מהגרים בעלת פסיפס אתני מגוון, והזיקה הנוצרית העמוקה לארץ התנ"ך, בייחוד בקרב הזרמים האוונגליסטי, המתודיסטי והפרסביטריאני. תשתית זו צמחה בתוך החברה האזרחית האמריקנית וחרגה מעבר למתחם אתני מצומצם, והחלה להתמסד עם הקמת איפא"ק ב-1959. הכרתו של הנשיא טרומן בישראל אחת עשרה דקות בלבד לאחר הקמתה, ב-14 במאי 1948, שיקפה את ניצחונה הזמני של תבנית זו על התנגדות הממסד השלטוני, אך היא נותרה אפיזודה חולפת. עד מהרה שבה תבנית האינטרס הלאומי לקדמת הבמה, וישראל חוותה שנים של ניכור ובידוד.

     

    סיכום פרק מתוך הספר:

    בן צבי, א. וורשה, ג. (2022). ישראל וארצות הברית. סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל (עמ' 95-176). האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: