במהלך השנים האחרונות, חלה עלייה בכוחן של מפלגות ימין קיצוני-פוליטי במדינות רבות באירופה, בין היתר בגרמניה (AfD), צרפת (FN), הולנד (PVV), אוסטריה (FPO) ואחרות (רוזנר, 2018). כך לדוגמה, בבחירות באוסטריה שהתקיימו בחודש אוקטובר 2017, זכתה 'מפלגת החירות האוסטרית' (FPO) ב-26 אחוזים מכלל הקולות, מה שהפך אותה לשותפה מרכזית בקואליציה החדשה שקמה (Jenny, 2018). דוגמה נוספת ניתן לראות גם במקרה של מדינה כמו הולנד, כאשר במרץ 2016 זכתה 'המפלגה למען החירות' (PVV) המובלת על ידי הפוליטיקאי הימני קיצוני חרט וילדרס (Geert Wilders) במקום השני (Witteveen, 2017). בצרפת למשל, זכתה מועמדת הימין הקיצוני לנשיאות מרין לה פן (Marine Le Pen) ב-34 אחוזים מכלל קולות הבוחרים בבחירות שהתקיימו בשנת 2017, וזאת למרות שבמהלך הקמפיין היא קראה ליהודים לבחור בין אזרחות צרפתית לישראלית, כמו גם חרף עמדתה המכחישה את חלקה של צרפת בשואה. בהונגריה, מחזיקה מפלגת יוביק (Jobbik) ב-24 מושבים באסיפה הלאומית בהונגריה, וזאת למרות שנטען כי המפלגה מאדירה את המדיניות הפרו-נאצית של הונגריה במלחמת העולם השנייה (ערן, גייטס פינפולד ורוסט, 2018).
ההגדרה מהו 'ימין קיצוני-פופוליסטי' (Populist Radical-Right) אינה אחידה והיא משתנה בין מדינה למדינה ובין מפלגה אחת לשנייה. את מפלגת 'החזית הלאומית' (FN) בצרפת, נהוג לכנות מפלגת ימין קיצוני-פופוליסטי, אך גם כאמור 'מפלגת החירות' (FPO) האוסטרית כמו גם 'מפלגת החוק והסדר' (PiS) בפולין רוזנר, 2018). באופן כללי, מדובר במפלגות שמעודדות את מצביעיהן לחשוש בעיקר מסוגיות חברתיות שונות, שמרביתן הן תוצר של תהליכי הגלובליזציה, בין היתר: אובדן של משרות בשל פתיחת השווקים הכלכליים; חוסר ביטחון אישי וערעור של הזהות המקומית בשל נוכחותם של מהגרים לא אירופים (Ketola & Odmalm, 2023); פגיעה בחופש הביטוי בשל תקינות פוליטית; וכן מיאוס מהפגיעה בריבונות הלאומית של המדינות כתוצאה מריכוז עוצמה פוליטית במוסדות הנחשבים למוסדות על-לאומיים (Akkerman, 2018).
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
