שחרור משבי המליצה המקראית 1
בעיית היסוד של השירה 2
שירה חילונית בתקופת ההשכלה 4
שירתו של אברהם שלונסקי 5
דיוקן המשורר כאיש לא פרטי 8
מהפכת השירה והלשון של עמיחי 11
בהשוואה לירמיהו פרק לא יד כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. טו כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.
אנו רואים כאן התחלה של "שחרור משבי המליצה המקראית" בשינוי סדר המילים, ביצירת חריזה במציאת מילים נרדפות: בכי – נהי ביצירת חריזה פנימית: מנעי מנהי ועוד... התחלות של שירה מודרנית חילונית שעניינה מצב העברית ביום מות סופר חשוב בסמנו (מרדכי אהרון גינמבורג) ועידוד לקראת צמחתם של משוררים וסופרים חדשים.............
