מטרות האבחון 2
שתי שיטות אבחון עיקריות 2
אבחון 2
פגיעה וירידה תפקודית 3
הערכה פיזיולוגית 3
הערכת הנשימה 4
בדיקת תמיכה נשימתית 4
תפקוד גרוני- המכאניזם הפונוטורי 4
הערכת התהודה (תפקוד חך רך) 5
בדיקת הפנים ואיברי הדיבור והבליעה (חלק מהבדיקה האורומוטורית) 6
בדיקת רפלקסים 8
בדיקה משולבת 10
הערכה פרצפטואלית 10
דוגמאות לאבחונים 11
אבחון ישראלי לאפזיה: תתי מבחנים 13
משימות דיבור נוספות אפשריות 14
אבחנה בין דיסארתריה, אפזיה, דמנציה, ואפרקסיה 15
קשיי בליעה 15
סיכום 16
• איסוף מידע רלוונטי על המטופל;
• תיאור מאפייני הפרעת הדיבור;
• הסקת מסקנות לגבי סוג הפרעת הדיבור;
• תכנון מטרות הטיפול.
התהליך: תיאור > הערכה (ממצב של תיאור מה שרואים עד מתן הערכה)
בהערכה אנו מבצעים אינטרפרטציה של המידע שנאסף. הערכה=פרשנות של מה שראיתי בתיאור
1. מכשור (אנדוסקופיה, אלקטרוגלוטוגרפיה, אולטרסאונד, מנומטריה, ספירומטריה, ספקטרוגרפיה, נאזומטריה, פאלאטוגרפיה וכו'). זו הערכה אובייקטיבית- יתרונות: אפש' השוואה, דיוק, מקל כאשר אין הרבה ניסיון. חסרונות: נקודתית מאד.
2. הערכה פרצפטואלית.............