עבודה סמינריונית: התמודדות עובדים סוציאלים במגזר הציבורי עם מצבים אתיים בעבודה

התמודדות עובדים סוציאלים במגזר הציבורי עם מצבים אתיים בעבודה
 
תוכן עניינים

1. מבוא 4
2. סקירת ספרות 7
2.1 אתיקה וערכים בעבודה סוציאלית בעידן ניאו-ליברלי 7
2.2 עולמם הערכי של עובדים סוציאליים 9
2.3 סוגי המצבים האתיים איתם מתמודדים עו"סים 10
2.4 אופני התמודדות של עו"סים עם מצבים אתיים 12
2.5 גורמים המשפיעים על הבחירה באופן ההתמודדות עם מצבים אתיים אצל עו"סים 13
3. שיטת המחקר 15
3.1 מאפייני השיטה 15
3.2 אוכלוסיית המחקר 15
3.3 מתודולוגיה 16
3.4 אמינות המחקר 17
3.5 אתיקה במחקר 17
4. ממצאים 18
4.1 העולם הערכי של עובדים סוציאליים 18
4.1.1 העולם הערכי ובחירת המקצוע 18
4.1.2 חינוך לערכים במסגרת הלימודים 23
4.1.3 העולם הערכי במסגרות העבודה 25
4.2 הבניה של מצבים אתיים על ידי עובדים סוציאליים 28
4.2.1 מהו מצב אתי בעיני המשתתפות 29
4.2.2 מצבים אתיים 30
4.2.3 דחק מוסרי 31
4.2.4 שאלה אתית 39
4.2.5 דילמה אתית 41
4.3 אופני התמודדות של עו"סים עם מצבים אתיים 42
4.3.1 התמודדות עם דחק מוסרי 42
4.3.2 השלמה 43
4.3.3 ציות 44
4.3.4 התנגדות סמויה 47
4.3.5 התנגדות גלויה 50
4.4 התמודדות עם שאלה אתית 52
4.5 התמודדות עם דילמה אתית 54
5. דיון 55
5.1 דיון בתמות 55
5.1.1 העולם הערכי ובחירת המקצוע 56
5.1.2 הבנייה והתמודדות עם מצבים אתיים 57
5.1.3 מקורות הדחק המוסרי ואופני ההתמודדות 58
5.2 השלכות המחקר 60
5.2.1 השלכות לתיאוריה 60
5.2.2 השלכות לפרקטיקה 60
5.3 מגבלות המחקר 61
5.4 המלצות למחקר עתידי 61
6. ביבליוגרפיה 63

 
1. מבוא
העשורים האחרונים התאפיינו בשינויים מרחיקי לכת בתחום שירותי הרווחה במדינות המערב בעקבות נסיגתם של מודל מדינת הרווחה ושל אימוץ דרך החשיבה הניאו-ליברלית. מדיניות זו דגלה בהפחתת אחריותה של המדינה כלפי אזרחיה, צמצום ההוצאה הממשלתית והכפפת שירותי הרווחה והבריאות לאידיאולוגיית שוק. תהליך זה הוביל לקיצוצים, הפרטה, חדירת פרקטיקות ניאו-ניהוליות והגבלת חופש הפעולה המקצועי של עובדים סוציאליים (להלן עו"סים), זאת במטרה להגביר יעילות (Clarke, 2004; Dominielli, 1999; Harvey, 2006; Liebenberg, Michael & Ikeda, 2015; Lymbery, 2001; Stark, 2010 ).
במוקד שינויים אלו עמדו שירותי הרווחה הציבוריים בישראל אשר לאורך שנים היו אמונים על מימוש חזון מדינת הרווחה (בניש, 2012; וייס גל ובריגר, 2012; זעירא, 2012; משרד הרווחה והשירותים החברתיים, 2009). על אף התמורות ותהליכי ההפרטה נשארו השירותים הציבוריים המעסיק הגדול ביותר של עו"סים בישראל (פוקס-פז ושלוסברג, 2012) ו'שחקן' מרכזי בתחום הרווחה, אשר מטרתם המוצהרת היא קידום ערכי מדינת הרווחה בישראל (משרד הרווחה והשירותים החברתיים, 2014).
בד בבד חלה עלייה בעיסוק באתיקה מקצועית של מקצוע העבודה הסוציאלית. לעלייה זו מספר הסברים עיקריים: תהליך הפרופסיונליזציה של המקצוע, התרחבותן והעמקתן של תוכניות ההכשרה של עו"סים Banks, 1995; Reamer, 2013)), תגובת ריאקציה למדיניות הניאו-ליברלית והניאו-ניהולית, הניסיון להגן על מקצוע העבודה הסוציאלית מהתמורות במדיניות (Reamer, 1998) וכמו גן השימוש באתיקה מקצועית ככלי להגברת השליטה וצמצום מרחב הפעולה של עו"סים (Banks, 2011; Stark, 2010).
למרות העלייה בעיסוק באתיקה על מצביה השונים מרבית הספרות בתחום נותרה תיאורטית, והתמקדה בעיקר ביחסי עו"ס-לקוח ובמסגרת ההקשר של דילמות אתיות. בנוסף לכך, בסיס הידע המחקרי על אודות טיב המצבים האתיים שאיתם מתמודדים עו"סים בשדה ואופני ההתמודדות שלהם עימם הוא מצומצם מאוד. המחקרים המעטים שנעשו בנושא מצביעים על מצבים אתיים הקשורים בארגון ופרקטיקות ניאו-ליברליות כמוטיב מרכזי בקרב עו"סים בשדה.
מטרתו של המחקר הנוכחי היא לזהות מצבים אתיים (דחק מוסרי, שאלות אתיות, בעיות אתיות ודילמות אתיות) שאיתם מתמודדים עו"סים העובדים בארגוני המגזר הציבורי בישראל ולדון באופני ההתמודדות שלהם עימם, כל זאת על רקע שינויים מערכתיים המתרחשים בעידן של מדיניות ניאו-ליברלית.
במחקר נעשה שימוש בגישה איכותנית קונסטרוקטיביסטית ובשיטות של תיאוריה מעוגנת שדה. אף שיש הסבורים כי ביצוע סקירת ספרות וידע מקדים יכולים לפגוע ב"גילוי התיאוריה", הדעה הרווחת היא כי עריכת סקירת ספרות מקדימה מחדדת את הרגישות התיאורטית של החוקר ואת יכולתו לאסוף מידע רלוונטי, להבין את המידע ולזהות דפוסים (Glaser, 1978; Glaser, 2007; Corbin & Strauss, 2015; Heath & Cowley, 2004).
נתוני המחקר נאספו בשנים 2018-2016. במחקר נדגמו בדגימת נוחות 18 עובדות סוציאליות העובדות בשירותי רווחה במגזר הציבורי (15 עובדות יהודיות ו3 עובדות ערביות) במחוז צפון. משתתפות המחקר נדגמו מתוך שישה שירותי רווחה שונים. כמו כן נערכה קבוצת מיקוד שכללה שמונה עו"סים העובדים בשירותי הרווחה במגזר הציבורי באזור צפון ישראל. סך הכול נאספו נתונים מ-26 משתתפים.
הניתוח העלה שלוש תמות מרכזיות המארגנות את הממצאים:
האחת עוסקת בעולם הערכי ובחירת המקצוע של עו"סים. עניינה המקום המרכזי שתופס ערך טובת הפונה בעולמם הערכי של המשתתפות. זאת אף שרק מיעוט מבין המשתתפות במחקר בחרו ללמוד עבודה סוציאלית ממניעים ערכיים. מרביתן דיווחו שהסוציאליזציה והפוסט סוציאליזציה שלהן לאתיקה וערכי המקצוע לא נתפסו על ידן כמשמעותיות.
תמה שנייה עניינה באופני ההבניה של מצבים אתיים על ידי המשתתפות. בפרק תידון ההתאמה של הטיפולוגיה של המצבים האתיים אשר הוצגה בסקירת הספרות והתאמתה לממצאים. כמו כן תיבחן ה"אתיקה של הדאגה" כגורם מארגן מתאים להבנת אופן ההבניה של המשתתפות, והמרכזיות שתופס הדחק המוסרי בחוויה שלהן.
בתמה השלישית נסקרים מקורות הדחק המוסרי והדרכים שאיתן מתמודדות משתתפות המחקר. בפרק יתוארו שני הקולות הבולטים העולים מדברי המשתתפות: קולן של הגיבורות וקולן של המובסות. כמו כן האופן שבו המשתתפות מצייתות ומתנגדות באופן גלוי וסמוי, ובדפוס התמודדות חדש של השלמה אשר זוהה במחקר זה.
המחקר מצביע על הפער בין הציפייה של עו"סים להיות סוכני שינוי חברתי לבין החוויה של העובדות בשטח. פער זה מתבטא בהיעדר ידע, כלים ושפה המקשים על העובדות לזהות את האופנים שבהם גורמים מבניים משפיעים על מציאות העבודה שלהן. המחקר מציע לערוך שינוי במסגרות ההכשרה האקדמית על ידי בחינה מחודשת של תוכנית הלימודים ומקומה של המקרו-פרקטיקה בתוכה. זאת בנוסף להעמקת העיסוק באתיקה וערכים במסגרות התעסוקה.